כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום המתוקן, בכך שביום 26.12.2016 בביתו בירושלים, החזיק הנאשם 20 יחידות של סם מסוג MDMA בקופסה מעל ארון בגדים בחדר השינה. באותן נסיבות החזיק הנאשם בביתו מחסנית ריקה המתאימה לאקדח חצי אוטומטי וכן 6 תחמישים בקליבר 9 מ"מ. בגין כל אלה, הורשע הנאשם בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

מהלך הדיון

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, במסגרתו תוקן כתב האישום והוסכם על שליחת הנאשם לשירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי מדובר באדם כבן 39, נשוי ואב לשישה ילדים בגילאים 3 – 13 שנים. הוא עובד כנהג משאית וגם כעצמאי בתחום הייבוא. שירות המבחן גולל את קורותיו וקורות משפחות הגרעינית. הוא סיים מבחירתו 11 שנות לימוד ויצא לעבוד. בעבר התנסה בסמים אך לדבריו אינו מכור להם ואינו משתמש בהם כלל כיום. בדיקה לגילוי סמים שמסר הנאשם נמצאה נקיה משרידי סם. שירות המבחן עמד על עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, ועולה כי בעברו הרשעות בעבירות רכוש, זיוף והשתתפות בהתפרעות, וכן עבירות תעבורתיות בגינן ריצה עבודות שירות ומאסר בפועל (הרשעה אחרונה משנת 2011). השירות התרשם כי הנאשם נוטל אחריות חלקית למעשים וצמצם מחומרתם. לטענתו הוא ביקש להתנסות בסם מסוג אקסטזי ורכש כמות גדולה יותר לצורך צריכה עצמית. שירות המבחן סבר, כי הנאשם גילה חרטה על מעשיו, וכי הוא אכן מנסה לשנות דרכיו בשנים האחרונות לטובה. הנאשם נכון להשתלב בתהליך טיפולי. לנוכח כל האמור, שירות המבחן המליץ על הטלת של"ץ בהיקף 250 שעות, צו מבחן לשנה ומאסר מותנה.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה טען כי יש להטיל על הנאשם עונש בתחתית מתחם המתחיל ב-8 חודשים ועד 18 חודשים, מבלי שהוצגה פסיקה. מאידך, הסניגור ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה – מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן – העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של שמירה על שלום הציבור וביטחונו – סמים הם נגע הפושה בכל החברה על כל רבדיה, ופגיעתם בכלל הציבור קשה ומסוכנת. בעניינו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית נמוכה, צורך הכמות הלא גדולה של כדורי MDMA ולנוכח העובדה שנמצאה בביתו תחמושת (לא יוחסה לו העבירה אך העובדות לא הושמטו). בעפ"ג (י-ם) 29138-07-17 מ"י נ' גית (מיום 17.8.2017) עמד בית המשפט המחוזי על חומרת הנזקים הנגרמת מסמים אלה, כפי שעולה, בין היתר מאתר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול: " 'השימוש באקסטזי גורם למוח נזק, וזה יכול להיות בלתי הפיך... שימוש באקסטזי יכול לגרום גם לפגיעה בכבד, במערכת הכליות ובשרירים'. באתר אגודת 'אל סם', מוגדר האקסטזי כסם הלא חוקי המאיים ביותר על הנוער כיום" (ס' 9 לפסק הדין).

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין – בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מדובר בעבירה מתוכננת כפי שגם עולה מדברי הנאשם לשירות המבחן. לטעמי הכף נוטה לקבל את טענותיו של הנאשם כי מדובר בסמים לצריכה עצמית שכן אין מדובר בכמות גדולה, אין מדובר בסמים מחולקים למנות או בכסף מזומן רב שנתפס – כל אלו יש בידם לסתור את החזקה הנובעת מכמות הסמים; כאמור מדובר בסמים מזיקים, והנזק הצפוי מהם הוא רב, אם כי אין מדובר בהפצתם; הנאשם טען כי ביקש להתנסות בסמים אלו ולא להפיצם; הנאשם אדם בוגר המכיר את העולם הפלילי – חזקה שידע כי פעל בניגוד לחוק וצריך היה להימנע מהתנהגות זו.

מדיניות הענישה הנוהגת – עבירות סמים, במיוחד כשמדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית וסחר, מחייבות, ע"פ הפסיקה, ענישה מחמירה. יחד עם זאת מנעד הענישה רחב, וקשה למצוא פסיקה הדומה במדויק לנסיבותינו. ברע"פ 5170/09 אבוטבול נ' מ"י (מיום 6.9.2009) אושר עונש של 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח לאדם שהחזיק 150 כדורי MDMA. זהו תיק חמור בהרבה ממקרנו לנוכח הכמות, וניתן לגזור ממנו לקולא. בת"פ (ק"ש) ת"פ 14998-08-16 מ"י נ' כהן (מיום 16.3.2017) נקבע מתחם ענישה שבין מאסר על-תנאי ועד 12 חודשי מאסר בנסיבות של החזקת MDMA בכמות קטנה, סחר בקנביס והחזקת קוקאין בכמות קטנה. שם נגזרו עונשי מאסר על-תנאי לצד של"ץ.

מתחם הענישה – לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר על-תנאי ושל"ץ נרחב, ועד ל-6 חודשי מאסר לרבות בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין – ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם שכבר ריצה מאסרים; יחד עם זאת מדובר במי שעול הפרנסה מונח על כתפיו ושליחתו למאסר תיפגע בכך; הנאשם נטל אחריות חלקית למעשים אך הביע עליהם חרטה; קיים רכיב של חלוף זמן, שכן העבירות בוצעו ב-2016, וכתב האישום הוגש רק ב-2019 ואין הסבר נראה לעין לשיהוי.

המיקום במתחם – בנסיבות אלו, ניתן למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחם ולאזן זאת ברכיב כספי משמעותי יותר.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי בתוך שנתיים מהיום;
2. חודש מאסר, שלא ירוצה אלא אם יעבור הנאשם על עבירה של שימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי בתוך שנתיים מהיום;
3. חודשיים פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה, וזאת על-תנאי למשך שנתיים, בכל עבירת סמים, לרבות שימוש עצמי – עונש זה נוסף לנוכח עיסוקו של הנאשם;
4. קנס בסך 5,000 ₪, אשר ישולם החל מיום 1.1.2020, או שבועיים מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים בכל 1 בחודש רציף ועוקב. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי;
5. 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר תחילת ביצוען לא לפני ה-5.1.2020 במקום השמה שיקבע שירות המבחן בהתאם לתוכנית שיגיש בתוך 30 יום מהיום, ובפיקוחו. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת גזר הדין הראוי לרבות הטלת מאסר בפועל;
6. צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר.

מורה על השמדת הסם ויתר המוצגים בתיק.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, במעמד הצדדים.