נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד שירלי ברזילי, עו"ד יעל גבעוני ועו"ד צליל משיח
הנאשם בעצמו
בא כוח הנאשם עו"ד ליעד מור יוסף

בוא

1. בהכרעת דין מיום 24.12.18 בת"פ 49090-06-18 הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ובעבירה של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], תשכ"ט – 1969 (להלן – "כתב האישום הראשון").

לפי כתב האישום הראשון, בליל יום 12.4.18 הגיע הנאשם לבית אמו כשהוא שרוי בגילופין, צעק, גידף והתפרע בחדר המדרגות. אמו הכניסה אותו לביתה, שם התגוררו באותה העת גם אחותו ובן זוגה ארתור. בשל צעקותיו של הנאשם, יצא ארתור מחדרו ופנה לנאשם בניסיון להרגיעו. בהמשך לכך, הנאשם התנפל עליו כשידיו מושטות בתנועת אגרוף וארתור הדף את הנאשם מפניו. בתגובה, תקף הנאשם את ארתור בכך שאחז בחוזקה בצווארו וניסה לחנקו, תוך שהוא ניסה להורידו. כן היכה הנאשם בידיו בפניו של ארתור וגרם לו לאדמומיות ולנפיחות בסמוך לעין השמאלית. עת הגיעו השוטרים שהזמינה אמו למקום, שהה הנאשם במחסן סמוך לבית. השוטרים ביקשו מהנאשם לצאת, והלה יצא והחל ללכת לכיוון המדרגות שעה שהשוטרים ביקשו ממנו לעצור. בנסיבות אלה, השוטרים הודיעו לנאשם כי הוא עצור, תפסו אותו וניסו להשתלט עליו תוך שהוא מגדף, משתולל ומתנגד למעצר. לאורך כל הליך המעצר הנאשם לא חדל לקלל ולדחוף את השוטרים.

1. לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ללא הסכמה עונשית. הצדדים הסכימו כי המאסר על תנאי מת"פ 45715-06-16 חל, אולם ציינו כי ישנה מחלוקת באשר להפעלת מאסר על תנאי נוסף והצדדים יטענו לעניין זה בטיעונם לעונש.
2. בהכרעת דין משלימה מיום 16.9.19 בת"פ 18856-01-19, הורשע הנאשם, לפי הודאתו, גם בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין (להלן – "כתב האישום השני").

לפי כתב האישום השני, בבוקר יום 23.8.18 הבחינה אחותו של הנאשם, כי הלה מתקרב לבית כשהוא תחת השפעת אלכוהול ודיווחה למשטרה. הנאשם עמד מחוץ לדלת הבית הסגורה, החל לדפוק בחוזקה ובכך שבר את ידית הדלת. שוטרים שהגיעו למקום הודיעו לנאשם כי הוא מעוכב. עם הגיעם לתחנת המשטרה, ליוו השוטרים את הנאשם לתא המעוכבים וביקשו מהנאשם שיסיר את שרוכי נעליו, אולם הלה התנגד ולא הפסיק להזיז את רגליו. כן קילל הנאשם את השוטרת באומרו "כוס אמא שלך" וירק לעברה.

1. לפי הסדר טיעון, התיקים צורפו והנאשם נשלח לעריכת תסקיר מבחן משלים בעניינו, ללא הסכמה עונשית.

תסקירי שירות מבחן

1. בעניינו של הנאשם נערכו מספר תסקירים והדיונים נדחו מפעם לפעם לשם שילובו של הנאשם בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.
2. בתסקירו מיום 18.4.19, ציין שירות המבחן, כי הנאשם בן 36, יליד אוקראינה, עלה לישראל עם בני משפחתו בהיותו כבן 18. הנאשם גרוש ואב לילד בן 7. הנאשם סיים 12 שנות לימוד במסגרות החינוך באוקראינה ועם עלייתו לישראל גויס לצה"ל ושירת שירות מלא כאפסנאי, ולדבריו, הוא משרת במילואים. לאחר שחרורו החל הנאשם לעבוד בעבודות מזדמנות ובמקביל עסק בספורט מקצועי כמתאבק. בגיל 20 הוכר כאלוף ישראל בהיאבקות. כיום הנאשם עובד כמתקין גדרות. אביו של הנאשם נפטר בהיותו בן 9 מאירוע מוחי ואמו בת 60 ומועסקת בסופר פארם. עד ביצוע עבירות מושא כתב האישום הנאשם התגורר בבית אמו ומאז ביצוע העבירות הנאשם מתגורר בגפו בשכירות. בני משפחתו של הנאשם מהווים גורמי תמיכה משמעותיים ומדרבנים את הנאשם להתגייס לטיפול. הנאשם גרוש ובנו מתגורר עם אמו. הנאשם מוכר לשירות המבחן מאבחונים קודמים בהם התרשם שירות המבחן, כי הנאשם סובל מדפוסי התמכרות לאלכוהול וסמים. הנאשם מסר, כי מאז ביצוע העבירות הוא נמנע משימוש באלכוהול, שלל בעיית התמכרות ונזקקות טיפולית. הנאשם התקשה להסביר את הנסיבות לביצוע העבירות והופנה לעמותת אפש"ר לצורך בדיקת התאמתו לטיפול. שירות המבחן ציין, כי לפגישה השנייה הגיע הנאשם בגילופין ועל רקע התנהגותו התוקפנית לא התקיימה פגישה. הנאשם נשלח לשלוש בדיקות שתן, התייצב לבדיקה אחת בלבד ובה נמצאו שרידי סם מסוג קנבוס. הנאשם גם התקשה להתייחס לממצא זה. הנאשם הביע מוטיבציה מילולית להשתלב במסגרת אשפוזית "ויקטוריה" והביע חשש מעונש של מאסר בפועל.

לאור נזקקות הנאשם, על רקע התמכרותו לאלכוהול, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון לצורך שילובו בהליך גמילה.

1. בתסקיר משלים מיום 26.6.19 מסר הנאשם, כי הוא השתלב במסגרת הטיפולית בהצלחה, ביסס יחסי אמון עם הצוות, קיבל תפקידים ותיאר רצונו להימנע מחזרה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. מאז שחרורו הוא ממוקד בעבודתו כמתקין גדרות ובחיזוק כושרו הגופני. גורמי הטיפול באשפוזית "ויקטוריה" מסרו, כי הנאשם השתלב בטיפול ביום 19.5.19 ושוחרר ביום 8.6.19. הסתגלותו של הנאשם היתה מוצלחת והוא שיתף פעולה וביטא מוטיבציה לשיקום. הנאשם הופנה ליחידה לטיפול בהתמכרויות והתבקש למסור בדיקות שתן, אולם מסר כי אינו יכול להתפנות לצורך כך מעבודתו וכי ימסור בדיקות בתחילת חודש יולי. מכאן, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון לצורך שילוב הנאשם ביחידה להתמכרויות.
2. בתסקיר משלים מיום 9.9.19 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם חזר להתגורר בשכירות בדירה, חזר למקום עבודתו ומשקיע כוחותיו ביציבות תעסוקתית ובחיזוק כושרו הגופני. הנאשם החל בטיפול ביחידה להתמכרויות בקרית עקרון בחודש יולי 2019, הקפיד להגיע לפגישות פרטניות ושיתף פעולה. לצד זאת, הנאשם התקשה להתבונן באופן מעמיק בדפוסי שימושו בחומרים פסיכואקטיביים והתקשה לגלות הבנה ומודעות להתנהגותו האלימה. הנאשם החל למסור בדיקות שתן בתדירות של פעם בשבוע, אשר נמצאו ללא שרידי סמים. עוד ציין שירות המבחן, כי בחודש ספטמבר 2019 הנאשם הגיע למסירת בדיקת שתן והתקשה לעמוד על רגליו. שירות המבחן העריך, כי הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול. בהמשך, הנאשם הגיע חבול לפגישה ומסר כי היה מעורב בתאונת דרכים. עוד העריך שירות המבחן, בעקבות שיחות טלפון עם הנאשם, כי הוא נתון להשפעת חומרים פסיכואקטיביים. עם זאת אחותו מסרה, כי לא היו אירועי תוקפנות מצד הנאשם מאז החל בטיפול. שירות המבחן מסר, כי לא נפתחו תיקים חדשים בתקופת הדחייה. שירות המבחן המליץ שוב לדחות את הדיון בתנאי שהנאשם ישתף פעולה ויפנה להערכת פסיכיאטרית.
3. שירות המבחן הוסיף בתסקיר מיום 10.12.19, כי הנאשם השקיע מאמצים בהמשך השתלבותו בטיפול, ערך שינויים במקום עבודתו שיאפשרו לו לקחת חלק בכלל רכיבי הטיפול והמשיך להשקיע כוחות במקום עבודתו ובחיזוק הקשר עם בנו. גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות מסרו, כי הנאשם משולב בשיחות פרטניות ומסר בדיקות שתן, אולם, טיפול זה אינו מספיק ומותאם לדפוסיו ההתמכרותיים. מטעם זה סוכם עם הנאשם, כי במשך תקופה ניסיון, ישולב הנאשם בקבוצה טיפולית המיועדת למכורים נקיים במסגרת טיפולית וכן ישולב בקבוצת תמיכה למכורים אנונימיים. עוד ציין שירות המבחן, כי נקבע לנאשם תור לפסיכיאטר וביום 12.17.19 תתקיים ועדה עם כלל גורמי הטיפול להערכת מצבו של הנאשם. מכאן ביקש שירות המבחן דחייה נוספת.
4. בתסקיר משלים מיום 12.2.20 ציין שירות המבחן, כי במהלך חודש דצמבר 2019 התרחש עימות בין הנאשם ובין בודק השתן ביחידה לטיפול בהתמכרויות והבודק חש מאוים. מטעם זה הושעה הנאשם מהמסגרת הטיפולית. הנאשם התקשה להתייחס לאירוע וצמצם מחומרתו. בשל אירוע זה, הוועדה שנקבעה בעניינו של הנאשם בוטלה ונקבע מועד חדש לחודש מרץ 2020. הנאשם מסר, כי הוא ממשיך להשקיע מאמצים לשמור על יציבות כלכלית, לשמור על קשר עם בנו ויחסים תקינים עם משפחתו. הנאשם מסר כי הוא מעוניין לשוב לטיפולים בהקדם. בחודש ינואר 2020 נערכה הערכה פסיכיאטרית ממנה עולה, כי לא נצפו סימפטומים המעידים על הפרעה נפשית ועל כן אין צורך בטיפול פסיכיאטרי.
5. שירות המבחן הגיש תסקיר נוסף ביום 4.5.20 ובו פירט את המלצת הוועדה בדבר תכנית טיפולית הכוללת: פגישות פרטניות, מסירת בדיקות שתן, מעקב פסיכיאטרי, השתלבות בקבוצות ערב והגעה לפגישות תמיכה של מכורים נקיים. גורמי הטיפול הדגישו, כי מדובר בהזדמנות אחרונה להמשך טיפול במסגרתם, ואם הנאשם לא ישתף פעולה, הטיפול יופסק באופן מיידי. הנאשם הביע נכונות בפני גורמי הטיפול להמשיך בטיפול לטווח ארוך. עוד מסר שירות המבחן, כי במהלך הסגר בשל הקורונה הנאשם לא נטל חלק בטיפול ולא מסר בדיקות שתן. הנאשם מסר, כי הוא ממשיך להשקיע מאמצים בייצוב מצבו הכלכלי ועובד כעובד חיוני במקום העסקתו. הנאשם מסר שתי בדיקות שתן שנמצאו ללא שרידי סמים.
6. עוד הוסיף שירות המבחן בתסקיר מיום 27.5.20, כי הנאשם קיים קשר רצוף עם גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות והקפיד על הימנעות משימוש בחומרים. גורמי הטיפול מסרו, כי מאז פרוץ הקורונה התקיים קשר טלפוני שבועי עם הנאשם וביום 20.5.20 חודשו הפגישות הפרונטליות. הנאשם מיועד להשתלב בקבוצה טיפולית. כן צוין, כי הנאשם שיתף בתכנים מורכבים מעולמו הפנימי ואף קושר בין בעיית ההתמכרות לתכנים אלה. ניכר כי ההליך הטיפולי מסייע לו וכי יש התייצבות במצבו הרגשי. על אף היעדר מסגרת טיפולית הנאשם הצליח לשמור על יציבות במצבו במישורי חייו השונים. עוד ציין שירות המבחן, כי במסגרת עבודתו נאלץ הנאשם לנסוע לפרקי זמן ארוכים, אולם, הוא הקפיד על יום חופש שבועי על מנת להגיע לטיפול באופן סדיר. להערכת גורמי הטיפול, המשך השתתפות הנאשם בטיפול חיוני להליך השיקום של הנאשם לטווח הארוך. לאור האמור, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר על תנאי ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים.
7. ביום 2.8.20 הוגש תסקיר אחרון המתאר התדרדרות במצבו של הנאשם. גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות מסרו, כי ביום 24.6.20 הגע הנאשם לפגישה פרטנית במהלכה התנהל באופן לא מאורגן וניכר כי הנאשם מתקשה לשקול מעשיו והשלכותיהם. גורמי הטיפול התרשמו ממצב נפשי סוער ומורכב ועלה חשש להמשך הפגישה בשל התנהלות תוקפנית ולא מווסתת. הנאשם התבקש לעזוב את המסגרת הטיפולית עד להודעה חדשה. הנאשם מסר לשירות המבחן, כי הוא חרד מהשלכות ההליך המשפטי והטלת עונש של מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, בשל הפגיעה הכלכלית הצפויה. הנאשם תיאר מצוקה כלכלית ורגשית, דיבר באופן לא מאורגן ואף הביע תכנים אובדניים. הנאשם סירב תחילה להפנייתו להערכה בבית חולים פסיכיאטרי, אולם ביום 5.7.20 פנה הנאשם בליווי אחותו למיון פסיכיאטרי. להערכת הפסיכיאטרית, מצבו הנפשי של הנאשם אינו פסיכוטי ואין צורך באשפוזו. עוד קבעה, כי למרות התנהגותו האלימה אינו מסוכן.

שירות המבחן העריך, כי הנאשם מתקשה להכיל את תחושות החרדה שחש ואת דחפיו התוקפניים. עוד העריך שירות המבחן, כי ייתכן והנאשם נתון להשפעת חומרים פסיכואקטיביים. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם זקוק להמשך טיפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית, הנותנת מענה לתחלואה כפולה, אולם הנאשם שלל הצעה זו בשל חששו לפגיעה משמעותית במצבו הכלכלי. עוד ציין שרות המבחן, כי טיפול אמבולטורי אינו מספק, ואם הנאשם יביע מוטיבציה להשתלב במסגרת טיפולית אינטנסיבית, תתבקש דחייה של הדיון.

1. שירות המבחן ביקש להגיש הודעה מעדכנת ועשה כן ביום 9.8.20. לפי הודעתו, ביום 4.8.20 אחותו של הנאשם יצרה קשר עם שירות המבחן ומסרה, כי מצבו של הנאשם ממשיך להידרדר וכי הוא מתנהג בצורה תוקפנית עקב פיטוריו לאחרונה והוצאתו ממקום מגוריו. לדבריה, הנאשם מתנהל באופן אלים כלפי שכנים ונוקט בהתנהגות תוקפנית כלפי גיסו ואמו. בשל התנהגותו האלימה כלפי השכנים, הנאשם הורחק מבניין המגורים, אולם חזר למקום ובכך הפר הוראה חוקית.

גורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות מסרו, כי נוכח התנהלותו הבעייתי של הנאשם במהלך החודשים יוני – יולי 2020, הקשר עם הנאשם הסתיים.

שירות המבחן הוסיף, כי הנאשם שלל שילוב בקהילה טיפולית.

שירות המבחן התרשם כי נשקף סיכון גבוה מהנאשם. עוד ציין, כי בהיעדר מסגרת טיפולית ההולמת את צרכיו, נוכח תוקפנותו הנאשם האלימה כלפי בני משפחתו והסובבים, לא ניתן להמליך על הארכת המאסר על תנאי. שירות המבחן ציין, שככל שיוטל על הנאשם מאסר בפועל, מומלץ על שילובו בטיפול בתחום ההתמכרויות.

ראיות לעונש

1. אחותו של הנאשם, הגב' אירנה רדאוש, העידה לעונש ומסרה, כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע צריכת אלכוהול. לדבריה, ישנה חשיבות כי הנאשם ימשיך בטיפול. עוד ציינה, כי חל שינוי בנאשם, שמנהל קשר טוב עם אמו, עובד וחזר לחיות חיים בריאים.

טענות הצדדים לעונש

1. באת כוח התביעה טענה, כי יש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל כתב אישום, משום שהעבירות בוצעו בטווח של 4 חודשים זה מזה ומכאן שמדובר בשני אירועים.
2. עוד טענה, כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום הראשון היא בינונית. הנאשם ביצע עבירה של תקיפה ושימוש בכוח למנוע מעצר עת היה מצוי בגילופין. לטענתה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים כתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום השני היא נמוכה עד בינונית. הנאשם דפק בחוזקה בדלת ושבר את הידית, גם כאן עת היה בגילופין.
3. מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות. מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום השני, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות.
4. עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו וחסך בזמן שיפוטי יקר; לחובת הנאשם 7 הרשעות קודמות ואף הוטל עליו בעבר עונש של מאסר בפועל; כן לחובתו מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתחייבות בסכום של 2,000 ₪; בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים. תחילה, הופנה הנאשם לגמילה באשפוזית. בהמשך, הנאשם איים על מאבטח ובבדיקת סמים נמצאו שרידי סם מסוג קנבוס. בהמשך, החל הנאשם לקחת חלק ביחידה לטיפול בהתמכרויות, אולם עדיין התקשה להתמודד עם דפוסי התנהגותו והגיע למקום, תחת השפעת חומרים פסיכואקטיביים. הנאשם גם נקלע לעימות עם עורך בדיקות שתן והוחלט להשעותו. במסגרת הזדמנות אחרונה שנתנה לנאשם, מסר שתי בדיקות שתן ללא שרידי סם. לאחר פרוץ מגפת הקורונה הפסיק הנאשם למסור בדיקות שתן, אולם בהמשך צוין בתסקיר, כי ישנה התייצבות במצבו הרגשי.
5. בהמשך לתסקיר האחרון וחוות דעת הממונה טענה באת כוח התביעה, כי התסקירים האחרונים שליליים ביותר, ומהם עולה כי חלה התדרדרות קשה במצבו של הנאשם, המתנהג באלימות ובתוקפנות. כך גם עולה מחוות דעת הממונה. גם עולה, כי הופסק הטיפול בעניינו של הנאשם בעקבות התנהלותו. לעמדת התביעה, בנסיבות אלו גם אין לאפשר לנאשם הזדמנות נוספת.
6. לאור האמור, טענה באת כוח התביעה, כי יש להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 5 חודשים, להפעיל המאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים במצטבר כך שיוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים, ולצד זאת מאסר על תנאי, תופעל התחייבות ופיצויים.
7. בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש לקבוע מתחם עונש אחד לשני כתבי האישום, הואיל ומדובר בשני אירועים שאירעו במהלך שנת 2018 כלפי אותם מתלוננים ובנסיבות דומות. לטענתו, שני האירועים קשורים למסכת משפחתית אחת ולביצוע עבירות על רקע צריכת אלכוהול על ידי הנאשם ומכאן שמדובר בתכנית עבריינית אחת.
8. עוד טען, כי מתחם העונש ההולם בגין שני כתבי האישום נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות.
9. בא כוח הנאשם הוסיף וטען, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם יליד 1982, עלה לישראל מאוקראינה ואביו נפטר בהיותו בן 9. הנאשם גרוש ואב לילד בן 8; הנאשם היה אלוף ישראל בהיאבקות ופרש בשל פציעה ואז חלה התדרדרות במצבו; הנאשם מתגורר בדירה שכורה ומקיים קשר טוב עם משפחתו; מהתסקירים עולה כי בחודש 2019 שולב הנאשם באשפוזית ובמקביל החל טיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות. הנאשם מסר בדיקות שתן ללא שרידי סם, למעט מעידה אחת בחודש דצמבר 2019. לטענתו, הליך הגמילה אכן לא קל, אולם הנאשם מתמיד ולמרות הנתק, לא פגע בהליך הטיפולי. שירות המבחן העריך, לפני התסקיר האחרון, כי חלה התייצבות במצבו של הנאשם, כי הנאשם ממשיך בתעסוקתו ואף פינה יום בשבוע לצורף ההליך.
10. בהמשך לתסקיר האחרון וחוות דעת הממונה ביקש בא כוח הנאשם לתת לנאשם הזדמנות נוספת
11. לטענת בא כוח הנאשם, לאור הליך השיקום המשמעותי בו נוטל הנאשם חלק, יש להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

1. בהחלת מבחן הקשר ההדוק על נסיבות המקרה עולה, כי כל אחד מכתבי האישום הוא אירוע נפרד שאינו קשור לתוכנית עבריינית אחת (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.15)). הנאשם אמנם היה תחת השפעת אלכוהול בשני האירועים, אולם ביצע את העבירות בכל אחד מכתבי האישום במועד נפרד ובפער זמנים של מספר חודשים וכלפי בני משפחה שונים. לפיכך, יש לראות כל כתב אישום כאירוע נפרד ולקבוע עונש הולם בגינו.
2. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.
3. כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום הראשון נפגעו הערכים החברתיים על הגנה על שלמות גופו, בטחונו ושלוות נפשו של אדם. כן נפגעה יכולתם של גורמי האכיפה לבצע תפקידם כראוי. הפגיעה בערכים המוגנים כתוצאה מביצוע העבירות מושא כתב האישום הראשון היא ברף בינוני. בהיותו תחת השפעת אלכוהול תקף הנאשם את גיסו וגרם לו לאדמומיות מתחת לעין שמאל (עת/3). בהמשך, ניסה הנאשם למנוע את מעצרו.

כתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום השני, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על קניינו של הפרט והגנה על שלום ובטחון הציבור. מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא נמוכה. בהיותו תחת השפעת אלכוהול, דפק הנאשם בחוזקה על דלת ביתה של אמו ושבר את הידית. כן קילל הנאשם את השוטרים וירק לעבר שוטרת, וזאת למרות שלא יוחסה לו עבירה, בהקשר זה.

1. על מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירות אלימות כלפי בני משפחה, ברף בינוני, ניתן ללמוד מהפסיקה המגוונת בתחום, תוך התאמתה לנסיבות העניין, הכוללת מנעד הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות (ראו, למשל: רע"פ 297/15 ברנסון נ' מדינת ישראל (21.1.15); עפ"ג (מרכז) 12096-06-19 קרא נ' מדינת ישראל (18.2.20);ת"פ (ק"ש) 22199-05-15 תביעות צפת נ' פלוני (13.7.16); ת"פ (ב"ש) 29914-09-14 מדינת ישראל נ' חמדי (11.2.15)).
2. לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון בהן הורשע הנאשם, נע בין מאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית, ובין מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.
3. על מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת ביחס לעבירה של פגיעה ברכוש במזיד ניתן ללמוד מהפסיקה הכוללת בעיקר עונשי מאסר על תנאי לצד רכיבים כלכליים (ראו, למשל: ת"פ (ק"ג) 13341-06-17 מדינת ישראל נ' מלסה (19.6.17); ת"פ (טב') 24119-11-16 מדינת ישראל נ' גולדשמידט (12.2.17); ת"פ (ראשל"צ) 50755-03-16 מדינת ישראל נ' גריידי (26.9.16); ת"פ (ראשל"צ) 26750-09-15 מדינת ישראל נ' סויסה (19.7.16); ת"פ (טב') 8462-06-15 מדינת ישראל נ' מרלל (5.11.15); ת"פ (פ"ת) 40510-11-13 מדינת ישראל נ' גונצ'רנקו (13.3.14)).
4. לאור האמור, מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום השני נעה סביב מאסר על תנאי, לצד רכיבים כלכליים.

העונש ההולם בתוך המתחם

1. בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו וחסכון בשמיעת עדויות; הנאשם שמר על יציבות תעסוקתית במשך תקופה ממושכת; אחותו העידה ומסרה, כי הנאשם השתנה מאז ההליך הטיפולי, נמצא בקשרים טובים עם משפחתו ועתרה לאפשר לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי; הנאשם שומר על קשר עם בנו אחת לשבועיים בהתאם להסדר עם גרושתו; הנאשם חזר במשך תקופה לנהל אורח חיים בריא;

לחובתו של הנאשם 7 הרשעות בעבירות של אלימות, מרמה וסמים מהשנים 2007 – 2016. על הנאשם אף הוטל עונש של מאסר בפועל (עת/1); כן עומד לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי מת"פ 45715-06-16 לתקופה של 4 חודשים (עת/4) והתחייבות בסכום של 2,000 ₪ (עת/2). כאן המקום להעיר, כי מלכתחילה נטען כי התביעה תעתור להפעלת מאסר על תנאי נוסף, השנוי במחלוקת, אולם בהמשך התביעה זנחה טענותיה בהקשר זה.

בעניינו של הנאשם הוגשו תסקירים רבים לאורך תקופה ממושכת. מהתסקירים עולות נסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם, אשר איבד את אביו בגיל צעיר ועלה לישראל בגיל 18. הנאשם היה ספורטאי מקצועי בתחום ההיאבקות, אולם בעקבות תאונה התדרדר לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. שירות המבחן עמד בתסקיריו הרבים על נסיונות חוזרים ונשנים לגייס את הנאשם להליך טיפולי, אשר ידע עליות ומורדות. ברוב הבדיקות שנערכו לנאשם לא נמצאו שרידי סם, אולם באחת הבדיקות נמצאו שרידי סם והנאשם אף הגיע מספר פעמים תחת גילופין לשירות המבחן. בשלב מסוים העריך שירות המבחן, כי מצבו של הנאשם מתייצב וכי הוא עושה מאמצים ממשיים לשלב בין עבודתו והשקעה בהליך הטיפולי. עם זאת, למרבה הצער, בתסקירו האחרון עמד שירות המבחן על התדרדרות במצבו הנפשי של הנאשם, אשר התנהל בצורה תוקפנית ולא מווסתת בפגישה פרטנית ביחידה לטיפול בהתמכרויות. בעקבות זאת, הנאשם התבקש לעזוב את המסגרת הטיפולית. שירות המבחן העריך, כי הנאשם חזר להשתמש בחומרים פסיכואקטיביים. גם בפני הממונה לעבודות שירות הנאשם התנהל בצורה תוקפנית, פורצת גבולות וחסרת מעצורים והממונה התרשם כי הוא תחת השפעת אלכוהול בשתי פגישות, כפי שיפורט להלן. להערכת שירות המבחן, הנאשם זקוק להמשך טיפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית אשר נותנת מענה לתחלואה כפולה, אולם הנאשם שלל זאת, בשל חששו מהפגיעה הכלכלית הצפויה.

נוכח הימשכות ההליך הפלילי, חוסר העקביות של הנאשם במסגרת ההליך הטיפולי והתנגדותו לשילוב בקהילה סגורה, לא מצאתי מקום להמשיך ולדחות את הדיונים.

לפי הודעה מעדכנת של שירות המבחן מיום 9.8.20 מצבו של נאשם ממשיך להתדרדר והוא מתנהג בתוקפות כלפי שכנים ובני משפחה עקב פיטוריו ממקום עבודתו ופינויו מדירת מגוריו.

1. באיזון בין הנסיבות לזכות הנאשם, משמע הודאתו, נסיבות חייו הלא פשוטות והתגייסותו להליך טיפולי במשך תקופה בלתי מבוטלת, ובין הנסיבות לחובתו, ובעיקר עברו הפלילי והיעדר הירתמות מספקת לשיקום, יש להטיל על הנאשם עונש המצוי מעט מעל מחצית מתחמי הענישה. העונש ההולם בגין שני כתבי האישום, כולל, אפוא, מאסר בפועל, הפעלת המאסר על תנאי, הפעלת ההתחייבות והטלת מאסרים על תנאי ופיצויים.
2. בשל הודאתו של הנאשם וההליך הטיפולי אליו נרתם הנאשם במשך תקופה בלתי מבוטלת, המאסר על תנאי יופעל בחלקו בחופף ובחלקו במצטבר.
3. הנאשם נשלח לממונה על עבודות שירות, משום שסברתי תחילה, כי ניתן לשקול הטלת המאסר בדרך של עבודות שירות.
4. הנאשם זומן פעמיים למשרדי הממונה.

לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 13.7.20, הנאשם התנהל "בחוסר גבולות קיצוני", לרבות אי קבלת מרות וסמכות ברמה קיצונית, עישון במהלך הריאיון, התבטאויות מיניות כלפי הממונה והדיף ריח של אלכוהול. מכאן העריך הממונה, כי הנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שירות.

1. הואיל ובאת כוח הנאשם מסרה, כי הנאשם מסר תיאור שונה בדבר המפגש אצל הממונה, ביקשתי מהממונה לפגוש את הנאשם פעם נוספת ולהגיש חוות דעת שנייה לבית המשפט.
2. לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 4.8.20, לא נמצא לנאשם מקום להשמה בעבודות שירות, וזאת בשל התנהגותו האלימה והבלתי מווסתת של הנאשם במהלך הריאיון. הממונה ציינה, כי הנאשם צעק, קילל, השתמש בשפה גסה, התנהגה בצורה אלימה ואגרסיבית, בהיעדר שליטה והדיף ריח אלכוהול.
3. בנסיבות אלו, בהן נתנו לנאשם הזדמנויות חוזרות, והנאשם מתנהל בצורה אלימה ובלתי מווסתת בפני הממונה, אין הוא מתאים לביצוע עבודות שירות.

סוף דבר

1. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
2. מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 12.4.18 עד ליום 15.4.18 ומיום 23.8.18 ועד יום 24.8.18.
3. יופעל המאסר על תנאי מת"פ (רח') 45715-06-16 לתקופה של 4 חודשים, חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, כאמור;
4. תופעל ההתחייבות מת"פ (רח') 45715-06-16 בסכום של 2,000 ₪. הסכום ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.9.20 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;
5. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע;
6. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים ממועד שחרורו לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של היזק לרכוש במזיד;
7. הנאשם ישלם למתלונן, עד תביעה מספר 1, פיצויים בסכום של 1,000 ₪. ולעדת תביעה מספר 2, פיצויים בסכום 500 ₪. את הפיצויים ישלם ב-3 תשלומים שווים ורצופים, הראשון לא יאוחר מיום 1.9.20 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, במעמד הצדדים.