לפני בקשת התובע לתקן את כתב-התביעה בדרך של צירוף מסמכים שלא נכללו בכתב-התביעה אשר הוגש בפתיחת ההליך. הנתבע מתנגד לתיקון. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה. דין הבקשה להתקבל תוך חיוב התובע בהוצאותיה.

א. ההליך והצדדים לו

1. התובע הגיש תובענה כספית בסדר דין מהיר לתשלום 50,000 ₪ נגד הנתבע ונתבעת נוספת, קומסקו ציוד מכני כבד ושיטות בניה בע"מ (להלן קומסקו). בכתב-התביעה נטען כי בחודש ינואר 2018 רכש התובע מהנתבע טרקטור באמצעות סוכן קומסקו במחיר 310,000 ₪ (להלן עסקת המכר); הוסתר מהתובע כי הטרקטור היה מעורב בתאונה כחודש וחצי קודם לכן. כאשר התובע ביקש להשתמש בטרקטור, נאלץ לתקנו ומימן תיקון בסך של 50,000 ₪, כסכום שנתבע בהליך דנן.

2. לתמיכת התביעה צורפו תצהיר התובע ותצהיר גילוי מסמכים שמנה חמישה מסמכים ובהם חשבוניות מס, מכתבי התראה ורישיון ציוד הנדסי.

3. הנתבע התגונן וביקש לדחות את התביעה; נטען שההסכם שנכרת בין הצדדים לצרכי עסקת המכר הסיר מהנתבע כל אחריות מרגע שהטרקטור עבר לידי התובע. עוד נטען כי התביעה לא נתמכה בחוות-דעת מומחה שתעיד כי מקור התקלה בתקופה שקדמה לעסקת המכר. הנתבע צרף תצהיר לתמיכת כתב-ההגנה וכן את הסכם המכר.

4. בהחלטה מיום 6.3.2019 נקבע דיון הוכחות ליום 7.7.2019 וניתנו הוראות בדבר הגשת ראיות. התובע לא הגיש את ראיותיו במועד שנקצב לכך.

5. ביום 13.3.2019 ניתן לבקשת התובע פסק-דין שדחה את התביעה נגד קומסקו, ונותרה לבירור התביעה נגד הנתבע. הבקשה דנן הוגשה ביום 26.5.2019.

ב. דיון והכרעה

1. בתביעה בסדר דין מהיר חלה על בעלי-דין חובה לפרט ולצרף את המסמכים הרלוונטיים אשר מצויים תחת-ידם ובשליטתם בשלב הגשת כתבי-הטענות; כלל זה נקבע על-מנת לייעל, לקצר ולפשט את הבירור [תקנה 214ח בתקנות סדר הדין האזרחי; להלן התקנות]. בעל-דין שלא גילה מסמך במועד יהא מנוע מלהגישו כראיה "אלא ברשות שנתן בית המשפט, לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו" [תקנה 2014ח(ג) בתקנות שמפנה לתקנה 114א].

2. לטענת התובע, מסמכים מהותיים לתביעה הגיעו למשרד בא-כוחו רק לאחרונה, אחרי הגשת התביעה; הבקשה נועדה לסלול את הדרך לצירופם כראיה מטעמו. לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכת עובדותיה; התובע ביקש לרפא את המחדל שבאי-צירוף תצהיר על-ידי צירוף תצהיר לתגובה שהגישו במענה לתשובת הנתבע. לפי תצהיר זה, קומסקו העבירה מסמכים מהותיים רק לאחרונה, וחיפוש שעשה התובע בטלפון הנייד שלו הוביל לאיתור תמונות של הנזק הנטען בטרקטור, חשבונית בגין הזמנת גרר ומסמכים שמעידים על רכישת צינור. התובע ביקש לתקן את כתב-התביעה על-ידי צירוף שלושה-עשר מסמכים חדשים שלא גולו ולא צורפו קודם לכן (להלן המסמכים החדשים).

3. במענה לבקשה הדגיש הנתבע שהתיקון המבוקש אינו אלא מקצה שיפורים שהתובע מבקש לערוך לאחר שנחשף לטענות כתב-ההגנה, ועמד על פסיקת הוצאותיו אם הבקשה תתקבל.

4. התובע לא הראה, בבקשה או בתצהיר שצורף לתגובה, כי אילו פעל בשקידה ראויה היה נבצר ממנו לצרף את המסמכים החדשים לכתב-התביעה שהוגש בפתיחת ההליך. היה בידו לפנות אל קומסקו בבקשה לקבל מסמכים רלוונטיים טרם הגשת התובענה. דבר לא מנע מהתובע לאתר תיעוד רלוונטי שנשמר בטלפון הנייד שלו, ולא ניתן הסבר לשיהוי בו נעשה החיפוש. אי-צירוף המסמכים החדשים לכתב-התביעה המקורי הוא מחדל שמונח לפתחו של התובע.

5. בה בעת, אי-התראת צירוף המסמכים החדשים תוך הגשת כתב-תביעה מתוקן כרוך בפגיעה לא מידתית בתובע; דחיית הבקשה עלולה לפגום באורח ממשי ביכולתו להוכיח את טענותיו ולהביא את עילתו לבירור. מדובר בתיעוד רלוונטי למחלוקת; מתן היתר לצירוף המסמכים, ולו באיחור, לא ימנע מהנתבע לתקן את כתב-הגנתו ולא יפגע ביכולתו להתגונן כהלכה.

6. אמות-המידה שחלות על תיקון כתב-טענות עוגנו בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. מרכז הכובד מצוי בשאלה אם יש בתיקון המבוקש להביא לבירור את השאלות הממשיות ששנויות בין הצדדים במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)]. יחד עם זאת, שאלת נחיצות התיקון לבירור שאלה אמתית במחלוקת אינה חזות הכול; יש לתת את הדעת גם לאינטרס הצד האחר שהיריעה לא תורחב ללא צורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב. ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש" [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 (1998); ר' גם רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (2011)]. החריגים, קרי, סייגים והגבלות שקשורים במבקש התיקון, נוגעים להתנהגות בעלי-הדין עובר להגשת הבקשה ולשאלה אם חל שיהוי ניכר בבקשת התיקון [ע"א 329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד בע"מ, פ"ד טו 487, 490 (1961)].

כאשר תיקון כתב-תביעה נוגע לעילת התביעה, קומץ בית-המשפט ידו במתן ההיתר ומחמיר את הקריטריונים לבחינתה [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 155 (מהדורה עשירית, 2009); [ע"א 728/79 קירור אג"ש למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980)]. במקרה דנן, התיקון המבוקש אינו כרוך בעילת התביעה אלא בצירוף ראיות לשם הוכחתה.

לצד הכרחיותו של התיקון נבחנת השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או בחוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר ייגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, פסקות י"ד-י"ז וההפניות שם (2008)].

7. יישום כללים אלה בענייננו מוביל לקבלת הבקשה, תוך התנאתה בתשלום הוצאות לנתבע; עם תיקון כתב-התביעה יידרש הנתבע להגיש כתב-הגנה מתוקן, כפי שצוין בתשובה. פסיקת הוצאות על-אתר כתנאי לקבלת הבקשה תואמת את הקביעות לעיל; אילו מילא התובע את חובותיו הדיוניות במועד ופעל בשקידה ראויה, לא היה צורך בתיקון כתב-התביעה.

8. התובע ביקש להזמין את נציג קומסקו מר ציון ברוך לדיון ההוכחות שנקבע ליום 7.7.2019, כעד מטעמו שלא נתן תצהיר. נוכח קבלת הבקשה לתיקון כתב-התביעה, אין מנוס מדחייתו של דיון זה. על התובע להרים את הנטל ולהראות כי פעל לשם הגשת עדותו של נציג קומסקו בתצהיר אך לא נענה. לשם זימון נציג קומסקו כעד מטעמו, יגיש התובע תוך ארבעה-עשר יום מעת קבלת כתב-הגנה מתוקן בקשה נתמכת בתצהיר שתראה כי פנה לעד לשם קבלת עדותו בתצהיר אך לא נענה. הפניה לעד, שתישלח בדואר רשום, תצורף לתצהיר.

ג. סיכומם של דברים

1. התובע רשאי להגיש כתב-תביעה מתוקן, על-פי הנוסח שצורף לבקשה, עד יום 30.7.2019.

2. התובע ישלם לנתבע את הוצאות הבקשה (כולל מע"מ) בסך 4,680 ₪, זאת עד יום 30.7.2019 וכתנאי להתרת התיקון; לא ישולם הסכום, כולו ובמועדו, יחשב התובע כמי שהודיע כי הוא מוותר על תיקון כתב-התביעה וההליך יתברר על-בסיס כתבי-הטענות שהוגשו עד כה.

3. ככל שיוגש כתב-תביעה מתוקן על-פי החלטה זו, על התובע להמציאו לנתבע ולהציג אישור מסירה שמעיד על כך עד יום 15.8.2019.

4. הנתבע יגיש כתב-הגנה מתוקן עד יום 30.9.2019.

5. ימי פגרה יבואו במניין התקופות שנמנו לעיל.

6. הדיון הקבוע ליום 7.7.2019 מבוטל; במקומו נקבעת תזכורת פנימית ללא נוכחות צדדים ליום 23.10.2019.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ט, 29 יוני 2019, בהעדר הצדדים.