לאחר עיון בהמרצת הפתיחה ובתגובה לה, סבורני כי לא ניתן להכריע בהמרצה זו כפי שהוגשה.

המבקשים עותרים למתן פסק דין הצהרתי ולפיו הכספים המצויים בחשבון בנק משותף שנפתח על שם הוריהם: ה"ה אליהו וציונה כהן ז"ל וכן על שם סבתם, הגב' סימה כהן ז"ל, שייכים למבקשים בלבד. המבקשים הינם היורשים של ה"ה אליהו וציונה כהן ז"ל.

מההמרצה עולה כי הגב' סימה כהן ז"ל נפטרה כבר בשנת 2002 וכי במועד פטירתה, לא עודכנו פרטי הבעלים של החשבון, והיא המשיכה להיות רשומה כשותפה בחשבון.

מאז שנת 2002 ואילך, החשבון היה פעיל ונוהל על ידי יתר השותפים, לרבות משיכות והפקדות של כספים בחשבון.

להמרצה צורפו צווי קיום צוואה של ה"ה אליהו וציונה כהן ז"ל. באשר לגב' סימה כהן ז"ל, צורפה צוואה המתייחסת, בין היתר, לחשבון המשותף הנ"ל. ברם, לטענת המבקשים, לא ניתן ביחס לצוואה זו, צו קיום צוואה.

במצב דברים זה, "דרך המלך" המתבקשת, הינה פנייה בבקשה למתן צו קיום צוואה ביחס לצוואת הגב' סימה כהן ז"ל, ורק לאחר שתוכרע זהות יורשי עיזבונה של הנ"ל, ניתן יהיה להמשיך ולקבוע למי שייכים הכספים בחשבון הבנק המשותף ואופן חלוקת כספים אלו.

בקשתם של המבקשים, להכריע תחילה בהמרצת פתיחה זו ורק לאחר מכן לפנות בבקשה לקיום צוואה, אינה במקומה ומהווה ניסיון לעקוף את ההליך המשפטי הנדרש על פי דין. ברי כי הכרעה בהמרצת הפתיחה כפי שהוגשה, כנגד הבנק, שהינו בעל דין ניטראלי למחלוקת באשר לחלוקת הכספים בחשבון המשותף, עשויה להביא להכרעות משפטיות סותרות, פגיעה ביורשים פוטנציאליים אחרים וחשיפת הבנק לתביעות אפשריות שלהם.

לכך יש להוסיף את הערות הבנק בתגובתו ביחס לנוסח הצוואה של הגב' סימה כהן ז"ל, אשר עשוי לעורר מחלוקות פרשניות. שכן בצוואה נקבע בסעיף 1 כי המנוח אליהו כהן ז"ל יירש את כל הנכסים של המנוחה סימה כהן ז"ל, ומאידך בסעיף 2 נקבע כי המנוח אליהו כהן ז"ל : "יהיה אפוטרופוס על הכספים שיש בב.ל.ל חיפה, אשר מיועדים לשאר בני המשפחה. את צורת החלוקה אני מוסרת לבני אליהו, אשר יחליט כמה יקבל כל נכד או נין".

גם האפשרות המוצעת על ידי המבקשים, באשר לקביעה שיפוטית ולפיה הכספים בחשבון המשותף, החל משנת 2002, שייכים למבקשים בלבד, בעייתית אף היא.

ככל שייקבע, כי לגב' סימה כהן ז"ל, יורשים נוספים מלבד המבקשים, הרי שמוקנית להם הזכות לברר אודות ההתנהלות בחשבון הבנק המשותף, גם ביחס לשנים שלאחר שנת 2002, על מנת לבחון האם הם זכאים לפירות נשוא כספים אלו, כגון, הפרשי ההצמדה והריבית שנצברו על חלקה בכספים שהיו בחשבון הבנק המשותף, ערב פטירתה.

אשר על כן, אני קובעת כי לא ניתן להכריע בהמרצת פתיחה זו, כפי שהוגשה.

כמו כן, צירוף היורשים הפוטנציאליים לכאורה של הגב' סימה כהן ז"ל להמרצת פתיחה זו, אינו יכול לסייע בבירור והכרעה של כלל המחלוקות נשוא תיק זה, במסגרת בית משפט השלום.

לשם הכרעה בסעד המבוקש, נדרשת תחילה הכרעה בסוגיית זהות יורשי המנוחה סימה כהן ז"ל. סוגיה זו אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, כי אם בסמכות בית משפט לענייני משפחה, כאמור בסעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965. (יש להוסיף כי בתנאים מסוימים ניתן להקנות סמכות בהסכמה לבית דין רבני (ר' סעיף 155 לחוק הירושה).

כמו כן, אף לאחר מתן צו קיום צוואה, יתכן כי תהיינה מחלוקות בין כלל היורשים (לרבות אלו שאינם המבקשים) בנוגע לאופן חלוקת הכספים בחשבון. גם סוגיה זו הינה במהותה סוגיה המצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה (סכסוך בין בני משפחה), וראוי כי תברר במלואה על ידו.

מכלל הנימוקים האמורים, סבורני כי יש מקום למחוק את המרצת הפתיחה כפי שהוגשה.

אני מאפשרת למבקשים להגיש עמדתם לתיק, באשר לכלל המפורט בהחלטה זו, תוך 30 יום מהיום.

ככל שלא תוגש תגובה תוך המועד הנ"ל, אורה על מחיקת ההמרצה, ללא כל צורך בהתרעה נוספת.

התיק יובא לעיוני בעוד 32 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.