רקע כללי בתמצית

1. לפני בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית משפט השלום ( כב' הש' נ. אשכול) מיום 6.12.18 בתא"מ 17-01-17 ( להלן:" פסק הדין"). בגדרו של פסק הדין חוייבה המבקשת לשלם למשיבה סכום כולל של 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

2. פתח דבר יודגש כי פסק הדין ניתן כנגד הגב' אתי סחלב חלפון ולא כנגד חברת 'דמיון מתקני משחק בע"מ' ! ( ר' גם החלטת ביהמ"ש קמא מיום 30.10.18 בבקשה 32 שצורפה לבקשה שבפני ).

3. בתצהירה מיום 31.12.18 התומך בבקשה שבפני טענה המבקשת כי המשיבה פעלה שלא בתום לב ברמאות לשמה ותוך ניסיון להתעשר שלא כדין (סע' 2 ). לדבריה 4 הצילומים שהוגשו לתיק הם משנת 2018 ולא בעת ביצוע העבודות בשנת 2016, והם הוסתרו ממנה .צורפה לבקשה דנן אף בקשת המבקשת בפני ביהמ"ש קמא מיום 20.9.18 ( סע' 4-3), בקשה אשר נדחתה במסגרת החלטה מיום 30.10.18.

4. עוד נטען בתצהיר המבקשת כי למשיבה לא יגרם נזק ככל שיעוכב ביצוע פסק-הדין, בעוד שאם יעוכב הביצוע יתאפשר לה " לנהל את חיי היום יום באופן רגיל ולא להיות כל הזמן עם הגב לקיר..ואני חייה על הקצה .." (סע' 7-6)

5. המשיבה בתגובתה טענה בין היתר ובקצירת האומר, כי המדובר בבקשה לעיכוב פסק כספי. לדבריה בהתאם לתקנה 466 לתקסד"א וההלכה הנוהגת , היא זכאית ליהנות מפירות זכייתה ובמיוחד כאשר המבקשת אינה עומדת בשני התנאים המצדיקים עיכוב ביצוע. לשיטת המשיבה פסק דינו של ביהמ"ש קמא מנומק קובע קביעות עובדתיות וכן קביעות של מהימנות ,אשר ערכאת הערעור ככלל אינה נוטה להתערב בהן ( ר' בהרחבה סע' 15-4). כמו כן לדברי המשיבה מאזן הנוחות נוטה לטובתה והמבקשת לא הוכיחה אחרת ( ר' סע' 19-16).

המסגרת המשפטית

6. בבר"ע 952/15 רון מקס ואח' נ' דינר (פורסם בנבו, 9.2.15) נפסק בין היתר:

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". זאת, לאור התפיסה כי מי שנקבע כזוכה על-ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת רשאי ליהנות מפרי זכייתו. עיכוב ביצועו של פסק דין יתרחש רק בנסיבות בלתי רגילות ובעלות חומרה מיוחדת המצדיקות סטייה מן הכלל, והנטל להוכיח נסיבות אלו מוטל על המבקש את עיכוב הביצוע (ר' ע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פקיד שומה ת"א 4, פ"ד נג(1) 197, 189-90; ע"א 5791/14 קציר נ' דוידסקו (פורסם בנבו, 4.11.14), פסקה 18; בע"מ 8193/08 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 20.11.08), פסקה 11).

7. על מבקש עיכוב ביצוע של פסק דין לשכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, על המבקש להראות כי אם פסק הדין יבוצע ובסופו של דבר יתקבל הערעור, יתקל המבקש בקשיים בהשבת מצב הדברים לקדמותו (ר' ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון (פורסם בנבו, 7.1.13), פסקה 13).

בין שני השיקולים קיימים יחסי גומלין באופן של "מקבילית כוחות", כך שככל שישתכנע בית המשפט כי סיכויי הערעור טובים יותר, תידרש הוכחה מוצקה פחות של נטיית מאזן הנוחות לטובת המערער, ולהפך (ר' ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל (פורסם בנבו, 19.11.00), פסקה 9; ע"א 3496/12 עו"ד עמית סייג נ' עו"ד איתן ארז (פורסם בנבו, 11.7.12), פסקה 4).

8. בפרשת רון מקס לעיל אף נקבע כי העקרונות שצוינו לעיל כוחם יפה לכל פסק דין, וביתר שאת מקום בו מדובר בפסק דין כספי, אשר ניתן להניח לגביו כי לא יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור (ר' ע"א 4779/09 סובחי שעבאן נ' פקיד שומה רמלה (פורסם בנבו, 29.7.09), פסקה 12; ע"א 8777/08 סאלח מריסאת נ' חסן מריסאת (פורסם בנבו, 8.2.09), פסקה 7). לפיכך, כאשר מדובר בתביעה כספית, ישנה חשיבות רבה לשאלה אם יוכל המערער להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו, ועל המבקש הנטל לשכנע כי אם אכן יבוצע פסק הדין יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו, ועליו להציג תשתית עובדתית לכך (ר' עניין פלונית לעיל, פסקה 13; עניין קציר לעיל, פסקה 18).

דיון והכרעה

9. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

למען הסר ספק הצו הארעי מיום 22.1.19 מבוטל.

10. אשר לבחינת סיכויי הערעור, מבלי לטעת מסמרות לעתיד ניתן להתרשם כי המשוכה העומדת בפני המבקשת אינה משוכה נמוכה. פסק דינו של בית המשפט קמא אף מיוסד על ממצאי מהימנות וממצאים עובדתיים אשר בהם אין ערכאת הערעור נוטה ברגיל להתערב ( ר' ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 18 (8.11.2009)).

11. אשר למאזן הנוחות, המבקשת התמקדה בהשלכות פסק הדין עליה ככל שלא יעוכב ביצועו. המבקשת ציינה באשר למשיבה כי " למשיבה לא ייגרם שום נזק " אם יינתן עיכוב ביצוע (סעיף 6), ולא טענה כלל כי במידה ויקוים פסק הדין והיא תזכה בערעורה יקשה על המשיבה להשיב לה את הכספים. לפיכך, לא הוצגה על ידי המבקשת תשתית עובדתית מתאימה ונדרשת לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שערעורה יתקבל. המבקשת לא עמדה אם כן בנטל המוטל עליה באשר להוכחת תנאי מצטבר זה.

מכאן עולה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה של המבקשת ודי בכך בכדי לדחות את בקשתה, בהיות תנאי זה התנאי העיקרי אשר נבחן על ידי בית המשפט ( ר' ע"א 8971/18 עיזבון המנוח בנימין שמואלי נ' משולם שמואלי ואח' ( פורסם בנבו,20.1.19 )).

12. זאת ועוד ולעניין ההשפעה האפשרית של ביצוע פסה"ד עליה, הרי שנפסק בע"א 5481/17 א.ש טינה חברה לבניין בע"מ נ' מדינת ישראל -משרד האוצר (פורסם בנבו, 28.8.17) בין היתר:

לא זו אף זו, לעיתים דווקא מצב כלכלי רעוע של מבקש עיכוב הביצוע עשוי להיות שיקול לדחיית בקשתו, מחשש כי בהמשך ההליך, אם ידחה ערעורו, לא תיוותר בידיו היכולת לעמוד בתשלומים הנדרשים (ע"א 952/15 מקס נ' דינר, פסקה 12 (9.2.2015)) (שם, פסקה 8).

13. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ט, 23 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.