1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.12.2018.

העובדות

1. המערער, יליד 1982.
2. ביום 20.10.2016 נפגע המערער מחתיכת ברזל שפגעה בעינו השמאלית. הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה. יצוין כי הפגימה שהוכרה על ידי המשיב היא "צרציה גדולה בעין שמאל".
3. ביום 17.4.2018 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.4.2018 (להלן: הוועדה מדרג ראשון).
4. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
5. ביום 17.12.2018 נבדק המערער על ידי רופא עיניים יועץ לוועדה הרפואית לעררים (להלן: היועץ והוועדה בהתאמה). היועץ שמע את תלונות המערער. היועץ בדק את המערער ופירט את ממצאי הבדיקה הקלינית, באופן הבא:

"חדות ראיה בעין ימין 6/6 בעין שמאל 6/9 במשקפיו. עין ימין תקינה על כל חלקיה, בעין שמאל צלקת סטרומאלית עכורית שקופה באורך 3 מ"מ, בהיקף הקרנית, עדשה מושתלת בלשכה אחורית, פרט לכך סגמנטים קדמי תקין, קרקעית תקינה".

בפרק הסיכום קבע היועץ כי "קביעת הנכות בדרג הראשון תואמת את ממצאי הבדיקה הקלינית, למעט העובדה שסעיף הליקוי בגין ליקוי הראיה הוא 52(1)(א)(2) ולא 52(1)(א)(3)".

לסיכום קבע היועץ כי למערער נכות בשיעור 0% בגין חדות ראיה לפי פריט ליקוי 52(1)(א)(2) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות), נכות בשיעור 0% בגין עכירות בקרנית לפי פריט ליקוי 61(ג) לתקנות ונכות בשיעור 0% בגין עדשה מושתלת בלשכה אחורית לפי פריט ליקוי 62(ב) לתקנות.

1. ביום 19.12.2018 התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המערער. הוועדה שמעה את תלונות המערער וקבעה שהיא "מאמצת את מסקנותיו של ד"ר בירן בנתן (היועץ – ק.כ) בחוות דעתו מיום 17.2.2018".
2. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

1. המערער טען כי הוועדה לא התייחסה בכובד ראש למגבלותיו הרפואיות וכי החלטתה אינה מנומקת בצורה מספקת. הוועדה לא בדקה אותו והתעלמה ממסמכים רפואיים שהוצגו לפניה. בנסיבות אלה ביקש המערער להחליף את הרכב הוועדה.

יצוין כי בנימוקי הערעור נטענו טענות בתחום האורתופדי ובנוגע להלכת מוהרה. בדיון שהתקיים ביום 14.5.2019 הודה המערער שמדובר בטענות שנטענו בטעות^[1]. לפיכך לא נידרש אליהן.

1. המשיב טען כי יש לדחות את הערעור מכיוון שמדובר בטענות בתחומים רפואיים מובהקים בהם בית הדין אינו מתערב. החלטת היועץ מנומקת וברורה והסתמכה על ממצאי הבדיקה הקלינית. הוועדה אינה מחויבת להתייחס לכל מסמך רפואי המצוי בתיקו של המערער. המסמך הרפואי מיום 15.1.2017 הופק בפרק הזמן בו שולמו לתובע דמי פגיעה ולפני קביעת הנכות הזמנית.

הכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור בחלקו, כמפורט להלן.
2. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה^[2]. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן^[3].
3. הלכה היא כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה^[4]. בעניין לביא^[5] נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
4. מעיון בחוות דעת היועץ עולה כי הוא הקשיב לטענות המערער, בדק אותו ודחה את הערר בנימוק שקביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון תואמת את מצבו הרפואי. המומחה קבעה כי למערער נכות בשיעור 0% לפי פריטי ליקוי 52(1)(א)(2), 61(ג) ו-62(ב) לתקנות.

נפרט להלן את פריטי הליקוי על בסיסם נקבעו נכויותיו של המערער ונבחן את קביעות היועץ בהתאם לממצאים הקליניים ולמסמכים הרפואיים.

1. חדות ראיה: פריט ליקוי 52(1) לתקנות עוסק ב"ליקויים בכושר הראייה (חדות הראייה נמדדת עם תיקון אופטי מלא)". היועץ בדק את המערער ומצא כי חדות הראיה בעין ימין היא 6/6 ובעין שמאל היא 6/9 עם משקפיים. יצוין כי משקפיים נכנסים להגדרת "תיקון אופטי מלא". בנסיבות אלה, קבע היועץ כי נכותו של המערער היא בשיעור 0% בהתאם לפריט ליקוי 52(1)(א)(2) לתקנות. קביעת היועץ תואמת את הממצאים הקליניים ולכן ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתו.

אי לכך, לא נפל פגם משפטי בעבודת היועץ בנושא זה.

1. עכירות בקרנית: פריט ליקוי 61 עוסק ב"כתמי קרנית", וזהו לשונו:

"כתמי קרנית בעין אחת בשתי עיניים

(א) הגורמים לליקוי בחדות הראייה המזכה בנכות – הנכות תיקבע

לפי חדות הראייה בלבד

(ב) בקוטר של 2 מ"מ ומעלה, בארבעה המילימטרים המרכזיים של

הקרנית, שאינם גורמים לליקוי בראייה המזכה בנכות 5% 10%

(ג) שאינם עונים לאמור בפרטי משנה (א) ו-(ב) 0% 0%

המערער צירף לכתב הערר^[6] שני מסמכים הרפואים המצביעים על עכירות בקרנית: סיכום ביקור של ד"ר שמחוביץ מיום 15.1.2017 בו צוין "אובחנה עכירות מרכזית בעין שמאל ללא שיפור במצבו" (ההדגשה הוספה – ק.כ) וסיכום ביקור של ד"ר נסארללה מיום 19.1.2017 בו צוין ".... עכירות בקרנית צלקת". כמו כן, לנימוקי הערעור צירף המערער סיכום ביקור בבית חולים רמב"ם מיום 1.5.2018 בו צוין "צלקת די מרכזית בקרנית"^[7] (ההדגשה הוספה – ק.כ). מסמך זה קודם למועד הבדיקה אצל היועץ.

היועץ לא התייחס למסמכים רפואיים אלה על אף שחלקם צורפו לכתב הערר. כמו כן, מעיון בפרוטוקול ספק אם מסמכים אלה היו בפני היועץ בעת קביעת שיעור הנכות. לפיכך, נפל פגם משפטי בעבודתו.

יצוין כי לא נעלם מעיני שהיועץ מצא בבדיקה הקלינית כי יש למערער בעין שמאל צלקת סטרומאלית עכורית שקופה באורך 3 מ"מ בהיקף הקרנית, ממצא אשר לכאורה תואם את פריט ליקוי 61(ג) לתקנות. עם זאת, משבמסמכים הרפואיים מתועדת עכירות במרכז הקרנית אני סבורה שעל היועץ לבחון בשנית קביעתו בעניין זה תוך התייחסות למסמכים הרפואיים.

אי לכך, נפל פגם משפטי בעבודת היועץ בנושא זה.

1. עדשה: פריט ליקוי 62 עוסק ב"עדשה". וכך קובע פריט הליקוי:

בעין אחת בשתי עיניים

"(א) אובדן אקומודציה (למעט פרסביופיה) 5% 5%

לא יוקנו אחוזי נכות בגין פרט משנה (א) אם הפגם נוצר לאחר גיל 45.

(ב) מצב לאחר השתלת עדשה תוך עינית 0% 0%

(ג) תת-נקע (סוב-לוקסציה) 5% 10%

(ד) חוסר עדשה או נקע (דיסלוקציה) של העדשה 10% 15%

(ה) ירוד (רטרקט) – דרגת הנכות תיקבע לפי הליקוי בכושר הראייה".

היועץ בדק את המערער ומצא שיש לו "עדשה מושתלת בלשכה האחורית, פרט לכך סגמנטים קדמי תקין, קרקעית תקינה". בנסיבות אלה קבע המומחה כי למערער נכות בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 62(ב) לתקנות. קביעת המומחה תואמת את הממצאים הקליניים.

אי לכך, לא נפל פגם משפטי בעבודת היועץ בנושא זה.

1. הרכב הוועדה: כידוע על המבקש להעביר את עניינו לוועדה בהרכב אחר להראות טעם מיוחד לכך שכן הכלל הוא שעניינו של מבוטח יוחזר לאותה ועדה שכבר דנה בעניינו ולא לוועדה בהרכב אחר^[8]. עוד נקבע כי החלפת הרכב ייעשה באותם מקרים נדירים בהם יש חשש ממשי כי הוועדה תהיה מקובעת על עמדתה או שהרכב הוועדה אינו נאות^[9]. בענייננו לא הובא טעם ענייני המצדיק את החלפת הרכב הוועדה או את היועץ ולא שוכנעתי שקיים חשש ממשי שהוועדה או היועץ יהיו נעולים על החלטתם. מדובר בפעם הראשונה בה מוחזר עניינו של המערער לוועדה וליועץ ולכן אם העניין יוחזר עם הנחיות ברורות היועץ והוועדה ידונו בעניינו של המערער כראוי.

סוף דבר

1. הערעור מתקבל בחלקו.

עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 19.12.2018 על מנת שתשוב ותייעץ עם היועץ בנוגע לקביעת נכותו של המערער בגין עכירות בקרנית.

במסגרת ההחלטה יתייחס היועץ למסמכים הרפואיים הבאים:

א. סיכום ביקור של ד"ר שמחוביץ מיום 15.1.2017 המציין "אובחנה עכירות מרכזית בעין שמאל ללא שיפור במצבו".

ב. סיכום ביקור של ד"ר נסארללה מיום 19.1.2017 המציין ".... עכירות בקרנית צלקת".

ג. סיכום ביקור בבית חולים רמב"ם מיום 1.5.2018 המציין "צלקת די מרכזית בקרנית".

היועץ והוועדה ינמקו את החלטתה באופן ברור.

המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון הן הפני היועץ והן בפני הוועדה.

1. המשיב יישא בהוצאות המערער בסכום של 2,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ג סיוון התשע"ט, (16 ביוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. דברי ב"כ המערער – עמ' 1 לפרטוקול ש' 24 – 25. ↑

2. עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999). ↑

3. עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.2006). ↑

4. דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60. ↑

5. דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130. ↑

6. מוצג מ/2. ↑

7. כל המסמכים הרפואיים שפורט צורפו אף לנימוקי הערעור כנספח ב'. ↑

8. עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר אריה קופפרברג – המוסד לביטוח לאומי, (21.10.2009); עב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי – יונה הררי, (28.4.2009). ↑

9. עב"ל (ארצי) 282/99 יהודית אבן חן – המוסד לביטוח לאומי, (3.9.2001). ↑