07 מרץ 2019

הבקשה המונחת לפנינו עוסקת בפן אחד בלבד מתוך מערכת יחסים מורכבת שבין המבקשת ומי שהייתה אחת ממייסדותיה ועודנה עובדת שלה- גב' אורלי חבורה (להלן: אורלי), לבין המשיבה (להלן: פייגי), אף היא אחת מן המייסדות ואשר פוטרה ע"י המבקשת.

רקע נדרש בקצירת האומר:

1. המבקשת (להלן גם: העמותה) היא עמותה רשומה שהוקמה בשנת 1997 . אורלי ופייגי הן בין מייסדותיה. מטרות העמותה הן (בין היתר) להוות מוסד לבנות ונשים בעלות תשובה והקניית ערכי היהדות לבנות אלה , בתנאי פנימיה.
2. לשם מימוש מטרותיה העמותה שוכרת מתחם המצוי ברחוב קצנלבוגן81 בשכונת הר נוף בירושלים. במתחם מצויים הן משרד העמותה , הן דירות הפנימיה לבנות והן מטבח , חדר אוכל וחדרי לימוד עבור הבנות. במתחם גם מתגוררות אורלי ופייגי, כיום בדירות נפרדות, וכן יש גם יחידות נוספות בהן מתגוררים/ התגוררו בני משפחה נוספים של פייגי.
3. הבנות המתגוררות בדירות בפנימייה שבמתחם משלמות דמי שכירות חודשיים עבור מגוריהן (וכן עבור שירותים נוספים שהן מקבלות במקום – כגון ארוחות וכיו"ב).
4. אורלי היא אשה גרושה וללא ילדים. לפייגי 14 ילדים.
5. עוד בטרם פעלה העמותה במתחם הנוכחי, התגוררו אורלי וכן פייגי עם משפחתה (ילדיה שנולדו עד אז וכן בעלה דאז , יצחק) ביחד באותה דירה, בתחילה בדירה של פייגי ולאחר מכן בדירה שכורה שאח"כ גם נרכשה ע"י אורלי ומשם פעלו בעמותה.
6. עם המעבר למתחם, המשיכו אורלי , פייגי ומשפחתה להתגורר בצוותא , בתוך דירה שבמתחם.
7. אליבא דפייגי, בשנת 2003, נשא יצחק גם את אורלי לאשה, בחתונה יהודית שבאופן טבעי לא נרשמה. אורלי מכחישה טענה זו .כך או כך המשיך הרכב משפחתי זה להתגורר יחדיו. זאת עד לחודש יוני 2017, אז התגרשו פייגי ויצחק. גם לאחר הגירושין המשיך הרכב זה להתגורר יחדיו וזאת עד לאחר נישואיה השניים של פייגי, ברבעון הראשון של שנת 2018. ככל הנראה בחודש 4/18 עברה פייגי ביחד עם בעלה החדש להתגורר בדירה אחרת במתחם . גם יצחק עזב את הדירה המשותפת ובה נותרו להתגורר חלק מילדיה של פייגי ביחד עם אורלי.
8. במשך השנים ניהלו פייגי ואורלי בצוותא חדא את העמותה בפועל. באשר לחלוקת האחריות ביניהן בניהול, הרי שכל אחת מהן ניסתה לשכנע את בית הדין כי האחרת היא זו שעסקה בניהול הכספי.
9. בשנים הראשונות לפעילות העמותה, כך נראה, היו פייגי כמו גם אורלי נוטלות כספים מהעמותה ככל הנראה כנגד השקעת זמנן בעניניה, וזאת אף שלא היו מנויות על עובדיה. במועדים מסוימים, (וככל הנראה על פי הדרכה משפטית) - התפטרו שתיהן מתפקידיהן כחברות ועד העמותה . כך- כעולה מפרוטוקול ישיבת האסיפה הכללית של העמותה מה 26.5.2010, התפטרה פייגי מחברותה בוועד העמותה. על פי פרוטוקול מ24.9.00 התפטרה כבר אז אורלי מחברותה בוועד העמותה. יוער כי פייגי צרפה במסגרת אסופת מסמכים שנדרשה להגיש בהמשך להחלטה מן הדיון האחרון גם רשימה "עדכנית" של חברי העמותה ממנה עולה כי בתאריכים הנ"ל פרשו אורלי ופייגי (כל אחת במועד שלה) מחברותן בעמותה כולה. יצוין כי מדובר במסמך אקסל שאין לדעת מה משקף מתוך תיק העמותה אצל רשם העמותות ואינו "צילום" פנקס חברים שבו ניתן לראות רישומים מזמן אמת. ר' לעניין זה עדות אורלי לפיה שתיהן פרשו מחברותן בעמ' 23 ש' 18 ועדות פייגי לפיה היא "אינה נמצאת בעמותה" (עמ' 13 ש15) עם זאת בהמשך אומרת שהיא עדין חברה בעמותה (סיפת עמ' 14).
10. עוד יוסף כי כעולה ממסמכי העמותה כפי שהועברו לעיון בית הדין בהוראתו בתום ישיבת ההוכחות, במשך רוב השנים, המשיכה אורלי להיות מורשית חתימה של העמותה (לשם כך אף ביקשה העמותה לתקן תקנונה) ובמשך שנים רבות היו מורשות חתימה בעמותה הן אורלי והן פייגי. כך אף היה בהתאם לפרוטוקול האסיפה הכללית מיום 2.7.17.
11. לאחר פרישתן של אורלי ופייגי מתפקידיהן כחבורת וועד נטלו במשך שנים משכורות מן העמותה . משכורותיה של אורלי (כך עולה מנתונים שנכללו בפרוטוקולי האסיפה הכללית) היו לרוב הגבוהות מבין מקבלי השכר מהעמותה. משכורתה של פייגי, כעולה מהתלושים האחרונים שצורפו כנספח ג לבקשה , עמדו על 1800 ₪ נטו לחודש. (אליבא דאורלי, פייגי קבלה סכומים נוספים בדרכים אחרות).
12. בחודש אפריל 2018 ביקשו להתקבל מספר חברים חדשים לעמותה , במה שפייגי מכנה ניסיון ההשתלטות של אורלי על העמותה. אחד מן החברים החדשים הוא מר מתניה גריידי (להלן: מתניה). בהחלטת ועד העמותה מה 15.5.18 התקבלו במקובץ אותם חברים חדשים.
13. בסמיכות לכך התקיימה ישיבת האסיפה הכללית של עמותה מה24.5.18 שבה מונה מתניה ליו"ר הועד ואף מורשה חתימה ביחד עם אורלי. מיד בסמוך לכך התפטרו מחברותם בעמותה מי שהיו במשך מספר שנים חברי הועד , מר אהרן ישי וגב' אורלי ורדה.
14. ככל הנראה בחודשים לאחר מכן זומנה פייגי לישיבת שימוע כלשהי (או שתיים) אליה התיצבה עם עו"ד (שאינו ב"כ הנוכחי) (ר' עדותה בעמ' 15 ש' 1-21). מכל מקום בהמשך לפעולות אלה כתב ב"כ של פייגי לאורלי במכתב מיום 15.7.18 ובו הוא מתריע על מה שמוגדר כנסיונה של אורלי לנשל את פייגי ממפעל חייה- העמותה, מהבנות, מביתה ואף מילדיה. אורלי זומנה אז לישיבת גישור נוכח שקילת הכוונה לפנות לרשויות באשר להתנהלותה , ועל מנת למנוע זאת. אורלי הוזהרה שם בין היתר כי עד לסיום הגישור "ככל שתנסי לבצע דיספוזיציה בכספי העמותה ו/או בזכויות ו/או בכל נכס או זכות הקשורים למרשתי ולעמותה , מרשתי תפעל לקבלת צוים על מנת להשיב המצב לקדמותו ..." (להלן: מכתב ההתראה)
15. באסיפה כללית מיום 19.11.18 התקבלה החלטה על פיטוריה של פייגי כפוף לחובת העמותה בהליך שימוע, וכן להגשת תביעה להחזר כספים שהמבקשת טוענת שפייגי נטלה. (נספח ו' לבקשה).
16. בהמשך לכך נשלח אל פייגי מכתב זימון לשימוע לפני פיטורין מיום 12.12.18 (נספח ז' לבקשה). השימוע נקבע ליום 20.12.18.
17. במכתב נספח ח' לבקשה הודע לפייגי על השעיה עד למתן החלטה בעניינה נוכח טענת העמותה כי היא מסיתה את הבנות, ואת עובדי העמותה נגדה.
18. בתשובה למכתבים האמורים פנה ב"כ של פייגי אל ב"כ של אורלי במכתב מה 17.12.18 (נספח ג' לתשובה לבקשה, להלן: התשובה לזימון לשמוע) ובו הבהיר עמדתו כי אין כל תוקף להליכים שנקטה בהם אורלי בתוך העמותה ובכלל זה גם לא למינויו כב"כ העמותה והוא מתרה בו שלא להעביר פיזית מכתבים למרשתו.
19. ביום שנועד לשימוע לא התייצבה פייגי אליו ובהמשך לכך הוחלט על פיטוריה (פרוטוקול ישיבת השימוע צורף נספח ט' לבקשה). מכתב הודעה על סיום העסקה של פייגי הוצא ביום 3.1.19.(להלן: מכתב הפיטורין)
20. אורלי טוענת כי פייגי גבתה והמשיכה לגבות גם לאחר פיטוריה כספי שכ"ד מבנות העמותה, כפי שעשתה גם קודם לכן, ולא העבירה אותם לעמותה עצמה. משכך וגם נוכח חששה הנטען מהמשך השפעתה השלילית של פייגי על בנות העמותה על מנת שיעמדו לצדה במאבק המתנהל ותוך מה שאורלי מתארת שהוא הכפשת העמותה והכפשתה האישית, שהביאה לצמצום בהיקף הבנות המוכנות להסתופף במסגרתה, הגישה העמותה בקשה זו. בכלל זה ביקשה צווים המורים לפייגי:

להימנע מלהתייצב במתחמי העמותה "תפארת בנות" המצויים ברח' קצנלבוגן 81 ירושלים.

להימנע מכל קשר עם חברי העמותה ו/או בנות העמותה ו/או דיירי העמותה, לדבר אליהם, לפנות אליהם, לאיים עליהם, לעקוב אחריהם או להטריד מי מהם בכל דרך שהיא.

1. הבקשה הוגשה ביום ה' 10.1.19 ופייגי קיבלה עותק הימנה ביום ו' ביחד עם החלטת בית הדין שהורתה על קיום דיון ביום א' בבוקר. פייגי לא התייצבה לדיון ואורלי נשמעה בהעדרה.
2. יפויי כח מטעם ב"כ של פייגי הוגש לתיק לאחר הדיון והוא אף צפה בפרוטוקול למחרת הדיון. למרות זאת לא הוגשה כל בקשה מטעמה של פייגי מיד בסמוך לכך .
3. ביום 15.1.19 ניתנה החלטת בית הדין במסגרתה נענתה באופן חלקי הבקשה ולפיה על פייגי:

"א. להמנע מלפנות בשם המבקשת לכל אדם וגוף ובכלל זה לא אל הבנות המתגוררות במתחם המבקשת ברחוב קצנלבוגן 81 בירושלים (להלן: המתחם), ספקיו , עובדי וחברי המבקשת.

באופן ספציפי על המשיבה להמנע מלגבות כספים מהבנות המוזכרות לעיל או מכל אדם אחר בשם או עבור המבקשת.

ב. להמנע מלהכנס למבנה שבו מצויים משרדי המבקשת, מטבח , חדרי אוכל וחדר הרצאות המצוי במתחם בקומה שמתחת לקרקע (1-) ולכל חלק שבו.

החלטה זו תעמוד בעינה עד למתן החלטה אחרת."

בית הדין הורה לאורלי למסור החלטה זו גם לידי ב"כ של פייגי.

1. לאחר מכן הודיעו הצדדים כי הם מנהלים מו"מ ביניהם .
2. לאחר שכשל המו"מ הגישה פייגי תגובתה והבקשה נשמעה מחדש ביום 29.1.19 תוך שפייגי ואורלי נחקרות שתיהן, כמו גם חלק מנציגי העמותה שנכחו באולם – וזאת לבקשת ב"כ של פייגי.
3. להשלמת התמונה יאמר כי ביני לביני, יומיים לפני הדיון האמור, הגישה פייגי עצמה לבית דין זה תביעה ע"ס כ1.9 מ' ₪ נגד העמותה וחבריה הנוכחיים על פי הרישומים וזאת במסגרת תיק 65596-01-19(להלן: ההליך האחר). הסעדים המבוקשים בהליך האחר נוגעים לזכויות הנובעות מיחסי העבודה עם העמותה ומסיומם (ובכלל זה פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת , פיצוי בגין העדר שימוע וכיו"ב).

המחלוקת

1. אורלי טוענת כי פייגי מסבה נזקים לעמותה, כי מעת שפוטרה ממנה אסור לה לגבות כספים ו/או לפעול בכלל בשם העמותה ולמרות זאת כך עשתה. ככל שיבוטל הצו שניתן, תוכל היא להמשיך ולעשות כן, וליטול כספים לא לה ואף לפגוע בעמותה .
2. פייגי טוענת כי אין כל יסוד לכל המהלכים שננקטו נגדה שנובעים כולם כאמור, מתוך כוונה לנשלה ממפעל חייה ואף מביתה. המתחם הוא המקום בו מתגוררת ואין כל מקום להגביל את אפשרויותיה להסתובב בכולו כפי חפצה. כך גם אין מקום למנוע ממנה, כפי שביקשה אורלי, כל קשר עם חברי העמותה ו/או בנות העמותה ו/או דיירי העמותה. על כן היא מבקשת כי הצו יבוטל. עוד טוענת כי למעשה הסכסוך כולו אינו בתחום יחסי העבודה ועל כן בית הדין אינו צריך להדרש אליו.

הכרעה

1. שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני: ראשית, על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית: שנית,על בית המשפט לערוך השוואה בין מידת הנזקים העשויים להגרם לכל אחד מבעלי הדין אם ינתן או לא ינתן הצו, ולאזן בין האינטרסים של שני הצדדים.במסגרת זו שוקל בית הדין גם את מהות הסעד המבוקש- האם אכן נועד למנוע מצב בלתי הפיך ואשר אינו ניתן לתיקון בשלב מאוחר יותר. קיים יחס בין מידת התקיימותם של שני התנאים דלעיל, מידת העמידה בתנאי אחד יכול ותשפיע על היקף הדרישה לעמידה בתנאי האחר. התנאי השלישי הינו כי, על בית המשפט לשאול עצמו האם קיימים שיקולים שלא להעתר לבקשה ובין היתר נקיון כפיו של המבקש.
2. בטרם נבחן אם עומדת המבקשת בתנאים למתן סעד החורג מגדר סדרי הדין הרגילים ראוי להדגיש כי כל קביעותינו דלהלן הן קביעות לכאוריות בלבד, שתקפן יפה לצרכי הבקשה לסעד זמני בלבד. קביעות אלה לא יחייבו במסגרת ההליך העיקרי שבמסגרתו יוכלו כל הצדדים להביא את מכלול הראיות והטיעונים המשפטיים בהרחבה המתאימה.

ולגופו של ענין:

1. אף אנו סבורים כפייגי, שיחסי העבודה שבין הצדדים להליך דכאן אינם אלא פן אחד , וככל הנראה גם השולי יותר, של מערכת יחסים מורכבת הרבה יותר שניתן לעמוד עליה לעיל. לא זו אף זו, דומה לכאורה, שמערכת יחסי העבודה שבין אורלי ופייגי לבין העמותה "נולדה" רק על מנת לאפשר להן לקבל מן העמותה תמורה עבור פעולותיהן עבורה באופן פורמלי וחוקי (ועל פניו ולכאורה בלבד עסקינן בחלק מהתמורה בלבד).
2. אלא שבפועל אין חולק כי יחסי עבודה בין פייגי לעמותה התקיימו. לא זו אף זו, מתברר כי אף פייגי עצמה , אף שחולקת על תוקפן של ההחלטות לפטרה, הרי שלמעשה היא מקבלת על עצמה אותן. כך – היא נמנעה מלהתיצב לישיבת השימוע ואף לאחר הזימון לשמוע , ולכל המאוחר לאחר קבלת מכתב הפיטורין נמנעה מלתקוף פעולות אלה באופן שימנע כניסת פיטוריה לפועל. אם לא די בכך הרי שכאמור מעלה , היא הגישה תביעה בהליך האחר, שכולה מבוססת על יחסי העבודה וסיומם ואף במסגרתה לא מבוקש סעד הצהרתי בדבר בטלות הפיטורין או צו האוסר על פיטוריה. בנסיבות אלה , ולו לצרכי הדיון בבקשה זו ולעת הזו, פיטורי התובעת הם מעשה עשוי ועל כן הסעדים שמבקשת אורלי לקבל צריכים להבחן על רקע קיומם של פיטורין.
3. משציינו כאמור, זוהי גם העת לדון בשאלת קיומה של עילת תביעה לכאורה:

עיון בכתב התביעה בתיק העיקרי מעלה כי הוא עוסק הן בסעדים כספיים בגין הטענה לנטילת כספים שלא כדין מהעמותה והן בסעדים של מתן צווים שמשמעם למעשה "אכיפת" הפיטורין על פייגי. איננו מוצאים צורך לדון בשאלה האם ישנה בידיה של העמותה עילת תביעה טובה בענין הכספי (ועל פני הדברים יאמר כי למרות טענתה של העמותה בבקשה (עמ' 2 לבקשה פסקה ראשונה) כי היא שומרת חוק, הרי שמעדויות שני הצדדים התרשמנו, לכאורה , כי ככל שהיו ליקוים, הם אירעו בידיעת העמותה והאורגנים המוסמכים שלה ובכלל זה הן אורלי והן פייגי. לא זו אף זו, ספק בעינינו אם עילת תביעה בסוגיות אלה נתונה לבית דין זה שכן ספק ,כאמור ,אם ככל שניטלו כספים שלא כדין, הם ניטלו מכוח מעמדן של אורלי או פייגי כ"עובדות" העמותה.

1. עם זאת, בכל הנוגע לבקשות למתן צווים קבועים שיממשו את חדילת פייגי מעבודתה בעמותה, שונה המצב. עסקינן במעשה פיטורין שאין מי שמבקש לבטלו. ועוד- מהדברים עליהם העידה פייגי עצמה וכפי שעלה גם מן האמור לעיל, עד למתן הצו היא המשיכה להתנהל "כרגיל" כמידת יכולתה תוך שהיא מכחישה סמכותו של מי שהחליט בעניינה ואף ממשיכה לגבות כספים מבנות העמותה (חלף משכורת- בהתאם לעצת ב"כ- ר' עדותה בעמ' 17 ש' 15-26) . אם כן, מתברר לכאורה כי למרות שהתובעת חדלה מעבודתה היא פועלת כאילו היא ממשיכה בה. יש בידי מעסיק עילת תביעה טובה לכאורה, ככל שמבקש להביא להפסקת התנהלות זו. כאשר עסקינן בגביית כספים בלא רישום ,ברור גם שהנזק שיגרם אינו בהכרח ניתן לשחזור. מעבר לכך גם השפעות פעולותיו של מי שמציג עצמו כעובד יכולות להיות בלתי ניתנות לשיעור.
2. אשר לטענות בדבר תוקפם של מעשים שננקטו ע"י אורלי או חברי עמותה אחרים באביב שעבר ולאחריו - לטענת פייגי נעשה נסיון לסלק ידה מן העמותה. בנדון זה נכתב מכתב ההתראה ממנו עולה כי פייגי מודעת היטב לכל ההליכים שהתרחשו בעמותה בחודשים שקדמו לכך (מבחינת קבלת והתפטרות חברים, מינוי חברי ועד ומורשי חתימה וכיו"ב) – ור' לענין זה גם עדותה בעמ' 16 ש' 17-21 שם מציינת כי בפועל הבינה שאינה מורשית חתימה כשהיתה בבנק כשמונה חודשים לפני מתן העדות (בסביבות החודשים מאי-יוני 2018). למרות זאת, ולמרות התראה נוספת במכתב התשובה לשימוע, נמנעה פייגי עד כה (ולכל הפחות בהתאם למדווח לבית הדין) מלפנות לרשם העמותות או לבית המשפט המוסמך על מנת לקבל הצהרה על בטלות הפעולות שננקטו בעמותה מאז חודש אפריל שעבר. דברים אלה מוזכרים משני טעמים עיקריים: האחד- כאמור, חורגות מערכות היחסים שבין כלל הצדדים המעורבים מעבר ליחסי עו"מ. בית דין זה לא מוסמך לדון ולא ידון בטענות הנוגעות לפגמים בהתנהלות העמותה אל מול חובותיה החוקיות ו/או בנסיונות נטענים להשתלטות עליה. השני- העובדה שלא ננקטו הליכים כלשהם ע"י פייגי, מטילה צל מסוים על המשקל שיש ליתן לטענות שבפיה לענין זה במסגרת שיקולינו בבקשה למתן סעד זמני . אם פייגי אינה מזדעקת נגד אותן פעולות (ואף נסמכת על חלקן בהליך האחר), הרי שיש לחשוש במידת מה למשקל טענותיה.

אשר למאזן הנוחות

1. מאידך גיסא אנו מוצאים כי יש ליתן משקל למערכות היחסים האחרות שבין הצדדים כמו גם למערכת היחסים הנוספת הקיימת בין פייגי עצמה לבין העמותה שכן עלינו לאזן בין המגבלות שראוי להטיל על פייגי כמי שאינה עוד עובדת של העמותה לבין זכויות אחרות שלה, שטיבן לא הוברר עדיין ושראוי כי יבורר בערכאות אחרות, מתאימות. לענין זה נזכיר כי כאמור מעלה , המסמכים הפורמליים מעידים על כך שפייגי התפטרה מחברותה בוועד העמותה לפני כ9 שנים. למרות זאת טוענת אורלי (ויתכן כמצוטט לעיל שגם פייגי מסכימה לכך ,אך כאמור טוענת גם אחרת) שההתפטרות היוותה למעשה גם התפטרות מחברות בעמותה.
2. יאמר כי בשלב זה , בו עסקינן בבקשה לסעד זמני, לא הוצגה לפנינו תמונה ברורה דיה . כך , פנקס החברים העדכני שצרפה העמותה לאחר הדיון האחרון אין בו כדי ללמד על תאריכי ה"מחיקה" של פייגי מחברותה בעמותה ואף לא ניתן לדעת מתי הוכן מסמך זה( ולאור נוסחו- דומה שהוכן לצרכי ההליך). מכל מקום בשלב זה יש להעדיף לכאורה את המסמכים הכתובים מזמן אמת לפיהם עסקינן רק בהתפטרות מחברות בועד. ככל שכך הוא המצב, הרי שיחסיה של פייגי עם העמותה כחברה בה , ממשיכים להתקיים עד היום.
3. כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה שמזה שנים רבות מתגוררת פייגי בדירה במתחם ואף ילדיה בחלקם מתגוררים שם. בית דין זה אינו נדרש ואינו צריך להדרש לשאלה מכח מה מתגוררת במתחם ואף לא לשאלה האם זכאית לעשות כן (כפי שאף צוין ע"י ב"כ של אורלי עצמו). ואולם- כל עוד מצב זה הוא מצב נתון, הרי שעל בית הדין להביאו בחשבון שיקוליו עת מבוקש להטיל מגבלות על פעולותיה של פייגי במתחם.
4. בשקלנו את מאזן הנוחות להלן, נביא בחשבון את הדברים האמורים כאשר ידונו הסעדים הספציפיים שביקשה אורלי לקבל במסגרת הבקשה לסעד זמני.
5. כאמור- אורלי ביקשה כי יאסר על פייגי להכנס למבנה שבו מצויים המשרד, המטבח , חדרי אוכל וחדרי הלימוד בכללותו . אין חולק כי המבנה מצוי בקומה 1- במתחם (להלן: המבנה).
6. פייגי מתגוררת בדירה במתחם, ולכאורה גם עודנה חברה בעמותה המחזיקה במתחם. ואולם, משכעת אינה בעלת תפקיד כלשהו בעמותה נוכח פיטוריה, הרי שאינה נזקקת, ומכל מקום, לא הצביעה על כל צורך שהוא להכנס למבנה (למעט, כחברת עמותה (וככל שהיא כזו ואנו מניחים בשלב זה שכן) , לאסיפות חברים או ארועים אחרים של החברים המתקימים שם) . בסעיף 9 לתצהירה היא מצינת שהשארותה במבנה נדרשת לשם סיוע לבנות ואולם כיון שאינה בעלת תפקיד עוד בעמותה , אין הכרח כי תממש את רצונה לסייע דוקא שם. מאידך גיסא, סבורים אנו כי כמעסיק זכאית העמותה למנוע כניסתו של מי שפוטר לאזורים שבהם מנוהלת פעילותו השוטפת. בנסיבות אלה, מוצאים אנו כי יש מקום להותיר את הצו על כנו ככל שנוגע לכניסתה של פייגי למשרדי העמותה (למעט לצרכי אסיפות כלליות וכיו"ב התכנסויות של חברי העמותה). הדברים יפים גם לענין חדרי הרצאות, המטבח, וחדר האוכל שפייגי , כמי שפוטרה מתפקידה (שכפי שעלה מן העדויות כלל גם בישול במטבח), אינה נזקקת להם עוד ועל כל פנים לא הובהר לאיזה צורך נזקקת להם
7. עם זאת ערים אנו לכך שפייגי ציינה שיש לה רכוש פרטי המוחזק בקומה 1-. ר' ס' 9 לתצהירה – "גם בקומה זו מצויים חפצים שלי, כולל רהיטים ודברי מאכל..", כמו כן יש להניח כי הורגלה לעשות שימוש שוטף במטבח גם לצרכיה הפרטיים. בנסיבות אלה יהא על העמותה להסדיר בתוך 3 ימי אמצע השבוע בשבוע הבא לפחות 10 שעות (ברצף שלא יפחת משעתיים בכל פעם) שבהן לא מתקימות פעילות לבנות הן בשעות הבוקר ובהן בשעות אחה"צ, בהן יתאפשר לפייגי לגשת לאזוריים במבנה שבהם מצוים חפציה לשם נטילת הדרוש לה באופן יומיומי והעברתו ליחידה בה מחזיקה ולשם התארגנות מתאימה.
8. כמו כן ציינה פייגי שקומה 1- היא גם הדרך שלה להגיע לחניית הבנין וגם מקלט בשעת חירום ועל כן אין מקום לאסור עליה מעבר שם לצורך הגעה לחניה בלבד או שהיה שם בעת חרום בלבד.

אם כן, בכפוף לזמן ההתארגנות כאמור בסעיף 42, נאסר על פייגי להכנס למבנה בקומה 1- שם מצויים משרד, חדרי הרצאות חדר אוכל ומטבח, אלא לשם מעבר (מיידי וללא שהות) לחניה , או לשם שהייה בעת חירום.

מעבר לכך אין בית הדין מוצא כי תום יחסי העבודה מחייב הגבלה על פייגי מלשהות בשאר חלקי המתחם (כמובן לא תוכל להכנס ליחידות המושכרות לבנות או לאחרים, אלא בהסכמתם של אלה).

1. אשר לסעד השני שנתבקש - והוא למנוע מפייגי ליצור כל קשר או דיבור עם חברי העמותה, הבנות ו/או עובדי העמותה. מאליו ברי כי עסקין בסעד גורף הפוגע בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי. עם זאת ברי כי נוכח הפיטורין בוטלו סמכויותיה של פייגי לפעול בשם ועבור העמותה כפי שהיו לה כעובדת העמותה. משכך ייותר סעיף א להחלטה מיום 15.1.19 על כנו.
2. הצו יעמוד בתקפו עד להכרעה בגוף ההליך או עד למתן החלטה אחרת.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ט, (07 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.