טוען...

הוראה למבקש 1 להגיש פסק דין של העליון

רפאל יעקובי09/09/2019

בעניין:

מקמלאן בת-שבע התובעת

נגד

מקמלאן יעקב

ע"י ב"כ עו"ד ראובן טקו הנתבע

פסק דין

1. עניינו של פסק דין זה בתביעה של תובעת כלפי מי שהיה גיסה (אח של מי שהתגרשה ממנו) שהסעד המבוקש בה הוא "להצהיר כי מחצית מגרש 403 ברחוב הערבה 8/1 בגבעת זאב... הרשומה ע"ש הנתבע... שייכת לתובעת... אשר העבירה מחצית זו השייכת לה, לילדיה יעל, אדם, גלעד ודור מקמלאן. כב' ביהמ"ש מתבקש להעביר את המגרש על שמם".

2. בכתב ההגנה ובבקשה נפרדת שהגיש הנתבע הוא טוען כי יש לדחות את התביעה על הסף. זאת מחמת חוסר יריבות בין התובעת לבינו (בעקבות העברת הזכויות הנטענות של התובעת לילדיה) ובשל מעשה בית דין (הנגזר מהליכים משפטיים קודמים).

3. בקדם המשפט שהתקיים ב-3.7.19 נכתב מפי הנוכחים כדלקמן:

"בהמשך למכלול מה שהוגש בעניין דחיית התביעה על הסף, נשמעה הצעה של בית המשפט שיוסכם כי התביעה תידחה על הסף, תוך שלא יהיה בכך לחסום תביעה אפשרית של הילדים וטענות מצד הנתבע, ככל שתעמוד על הפרק תביעה כזו. מכיוון שקבוע ביום 7.7.19 דיון לפני הרכב בבית משפט זה בנוגע לעניינים אחרים הקשורים לנכס הנדון, מוסכם להמתין עד אחרי אותו דיון, כדי לשקול את התמונה בכללותה. מוסכם שעד 15.7.19 תוגש הודעה משותפת או תוגשנה הודעות נפרדות בהמשך למצוין לעיל ובכל הנוגע לשאלת המשך ההליכים בתיק דנן".

4. סמוך לאחר קדם המשפט האמור, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור של התובעת ושל ארבעת ילדיה הנ"ל על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים אשר קבע כי על התובעת וילדיה הנ"ל לפנות את הנכס הנדון (פסק דין מ-8.7.19 בע"א 19999-03-19). ביום 8.9.19 נדחתה ע"י בית המשפט העליון בר"ע שהגישו המנויים לעיל על פסק הדין האמור (רע"א 5317/19).

5. במסגרת המהלכים שלאחר קדם המשפט בתיק דנן הוגשה ע"י התובעת (ב-11.8.19) בקשה שכותרתה "בקשת התובעת לצרף את ילדיה [להליך זה – ר.י.) ובקשות הילדים לפטור מהופעה".

הנתבע ציין כי הוא מסכים לבקשה וטען שבעקבותיה יש לדחות על הסף את התביעה כנגד כל החמישה (התובעת וילדיה).

6. לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש למחוק על הסף את התביעה דנן, תוך שיחול מה שייאמר להלן, אשר גם יאפשר לשקול אם להגיש תביעה חדשה, למרות הקשיים המרובים שבהם עשויה להיתקל תביעה כזו.

7. לתוצאה האמורה אני מגיע על יסוד שילובם של אלה:

א. במה שנוגע לתביעתה של התובעת, הרי שלאחר העברת זכויותיה הנטענות לילדיה, אכן אין יריבות בינה לבין הנתבע.

ב. גם אלמלא ההעברה, נראה שתביעתה של התובעת נתקלת במשוכה גבוהה מאד בדמות השתקי פלוגתה, מכח הליכים קודמים רבים שהתובעת הייתה צד להם, אשר עסקו בזכויות בנכס הנדון. זאת גם בהינתן ששם לא נדונה זכות הבעלות, אלא נדונו זכויות אחרות (וראו ע"א 165/76 רשות הפיתוח נ' עזאם, פ"ד לא(1) 253, 259 (1976) הנזכר גם בסעיף 18 של פסק הדין בין הצדדים בתמ"ש 13797-07-12 ומובא בסעיף 12 של התגובה לתשובה שהגיש הנתבע ב-27.3.19). השתקי פלוגתה אלה מצביעים לכאורה על העדר סיכוי לתביעה.

ג. נראה שהתביעה דנן נתקלת גם במכשול בדמות השתק עילה. זאת בשל האפשרות שהייתה לתובעת להיות צד להליך בתמ"ש 10020/97, שבו תבע הגרוש שלה את הנתבע דנן בנושא הבעלות, אשר לא מומשה בשל סירוב התובעת לכך (ראו בקשר לכך בסעיפי הפתיחה של התגובה לתשובה, הנזכרת בסעיף קטן ב' דלעיל).

ד. בית המשפט העליון ציין במספר הזדמנויות – בעקבות הליכים שהתקיימו בערכאות השונות וגם לפניו – כי "בפסקי דין חלוטים רבים נקבע כי יעקב [הנתבע דנן – ר.י.] הוא הבעלים של הנכס" (ראו רע"א 5317/19 (הנ"ל בסעיף 4) ושם הפנייה לפסיקה קודמת ובכללה לרע"א 1581/18 (מ-24.5.18), שם נאמר בהליך שהגישו התובעת, הגרוש שלה וילדיהם כי "בפסקי דין חלוטים רבים נקבע כי הבעלות בנכס שייכת למשיב [הנתבע דנן – ר.י.] וכי המבקשים לא הצליחו להציג ראיות מספיקות בדבר זכות בעלות או החזקה בנכס" ועוד).

בהינתן שבמקרה דנן הזכויות האפשריות של הילדים עשויות לבוא רק מכח אביהם או אמם, הרי שיש בדברים שצוטטו משום מחסום הרמטי לגבי זכויות אפשריות מכח האב ולפחות מכשול נכבד לגבי זכויות כאלה מכח האם. לבת יעל קיים קושי נוסף הנגזר מההליכים שהייתה צד להם בתמ"ש 29479-10-12 ובעמ"ש 9715-02-14.

ה. האפשרות שהילדים יצורפו ויהיו מיוצגים ע"י אמם (כפי שביקשו ושצוין בסעיף 5 דלעיל) מעוררת קושי בפני עצמו והתמיהה גדלה בהינתן שמצב דברים מעין זה הביא להסכמה של התובעת למחיקת ההליך שקדם לזה שלפנינו (תמ"ש 13797-07-12).

ו. למרות כל האמור, החלטתי בשלב זה להסתפק במחיקת התביעה כפי שהיא על הסף ולא לנקוט צעד מרחיק לכת יותר בדמות דחייה על הסף. זאת כדי שלא להציב מחסום בלתי עביר כלפי תביעה חדשה אפשרית, אם לאחר שיישקל כל הנחוץ (לרבות מה שנאמר בפסק דין זה) יוחלט להגיש תביעה כזו.

8. השורה התחתונה של פסק דין זה היא כאמור בסעיף 6 דלעיל.

9. בהמשך לכל האמור, נקבע כי על התובעת לשלם לנתבע עתה סכום כולל של 10,000 ש"ח עבור שכ"ט עו"ד והוצאות המשפט וכי אם יהיו הליכים נוספים בין הצדדים, ניתן יהיה לשקול במסגרתם שוב מה שקשור בכך לגבי ההליכים שעד כה (וראו והשוו: בג"ץ 7541/08 גולדשטיין נ' פרקליטת מחוז המרכז, 8.3.10).

ניתן בהעדר הצדדים היום, ט' באלול תשע"ט, 9 בספטמבר 2019.

רפאל יעקובי, שופט

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
09/09/2019 הוראה למבקש 1 להגיש פסק דין של העליון רפאל יעקובי צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 בת-שבע מקמלאן
נתבע 1 יעקב מקמלאן עודד הכהן
מבקש 2 יעל עזרן
מבקש 3 אדם מקמלאן
מבקש 4 גלעד מקמלאן
מבקש 5 דור מקמלאן
מבקש 1 בית משפט העליון