1. בפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה שעניינה פיצוי מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: החוק).

המחלוקת היא אם זכאים התובעים לפיצוי מכוח החוק מקום בו איחרו לטיסת המשך אצל אותה חברת תעופה בשל איחור של הטיסה הראשונה.

רקע ונסיבות המקרה:

1. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות.

התובעים ביקשו לטוס מהונלולו לישראל ואיתור טיסות מתאימות באחד ממנועי החיפוש העלה כי הנתבעת יכולה להטיסם מהונלולו לסאן פרנסיסקו ומסאן פרנסיסקו לת"א.

יודגש כבר בשלב זה שלא מדובר בטיסה בקו הונלולו-ת"א עם נחיתת ביניים בסאן פרנסיסקו, אלא ב-2 טיסות נפרדות שמציעה הנתבעת: הונלולו-סאן פרנסיסקו וסאן פרנסיסקו-ת"א.

התובעים הזמינו טיסה מהונלולו לסאן פרנסיסקו ליום 27/9/18 שעה 12:45 (טיסה 724); זמן המתנה של 45 דקות בסאן פרנסיסקו; וטיסת המשך מסאן פרנסיסקו לת"א ליום 27/9/18 שעה 21:30 (טיסה 954) שאמורה היתה לנחות בישראל ביום 28/9/18 שעה 21:40.

טיסה 724 יצאה מהונלולו באיחור של 45 דקות ונחתה בסאן פרנסיסקו באיחור של 26 דקות. בנסיבות אלה למרות נסיונות של התובעים להגיע לטיסת ההמשך בקו סאן פרנסיסקו-ת"א, כשהגיעו היה שער העלייה למטוס סגור והתובעים החמיצו את טיסת ההמשך.

הנתבעת הטיסה את התובעים בבוקר שלמחרת בטיסה חלופית לת"א דרך ניו-יורק עם המתנה של 3 שעות בשדה התעופה בניו ארק, כך שהתובעים הגיעו לישראל באיחור של כ-24 שעות.

הנתבעת סיפקה לתובעים טיסה חלופית כאמור, לילה במלון וכן שוברים ל-3 ארוחות.

1. לטענת התובעים רכשו טיסה מהונלולו לישראל כחבילה אחת באותה חברת תעופה עם חניית ביניים בסאן פרנסיסקו. לטענתם, מאחר שהגיעו לישראל 24 שעות אחרי המועד המתוכנן, דינה של הטיסה השנייה הוא כטיסה שהתבטלה ולפיכך הם זכאים לפיצוי מכוח חוק שירותי תעופה. עוד טענו כי הוטסו בסופו של דבר לישראל דרך ניו-יורק עם המתנה של 3 שעות נוספות וזאת תחת טיסה ישירה שהזמינו מסאן פרנסיסקו, באופן שהרע משמעותית את תנאי הטיסה. אעיר, כי לטענה זו אין נפקות מבחינת הסעד שתבעו התובעים בכתב התביעה בו התמקדו בפיצוי הסטטוטורי בגין ביטול טיסה לפי החוק.

התובעים מעלים בכתב התביעה טענות נוספות באשר לשירות של עובדי הנתבעת בשדה התעופה בסאן פרנסיסקו, אלא שאין באלה כדי להשליך על המחלוקת בענייננו.

1. מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעים הם מי שבחרו את מסלול הטיסה, כולל זמן קישור של 45 דקות בלבד בשדה התעופה בסאן-פרנסיסקו, בין טיסת הפנים לטיסה לישראל. לטענתה אמנם הטיסה לישראל היא במועד מסויים, אך קיימות טיסות פנים בשעות שונות, כך שהתובעים היו יכולים ליצור לעצמם זמן המתנה ארוך יותר בין הטיסות.

עוד טוענת הנתבעת כי לא מתקיימים התנאים הנדרשים להחלת חוק שירותי תעופה, זאת מאחר שטיסת הפנים מהונלולו המריאה באיחור של 45 דקות באופן שאינו בא בגדרי "טיסה שבוטלה"; והטיסה מסאן פרנסיסקו לישראל המריאה במועדה.

לטענתה החמצת טיסת המשך אינה 'עילה מזכה' מכוח סע' 5 – 9 לחוק שירותי תעופה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אין מחלוקת שהתובעים החמיצו את טיסת ההמשך מסאן פרנסיסקו לת"א וכי הנתבעת סיפקה להם טיסה חלופית, מלון ושירותי מזון.

אין גם מחלוקת שהתובעים עלו על הטיסה החלופית באיחור של למעלה מ- 8 שעות ממועד הטיסה המקורית.

בנסיבות אלה המחלוקת היא אם בנוסף לשירותי הסיוע שקיבלו מאת הנתבעת, זכאים התובעים גם לפיצוי כספי מכוח סע' 6 לחוק.

המחלוקת מתחדדת מאחר שטיסת התובעים מסאן פרנסיסקו לת"א המריאה במועדה והטיסה מהונלולו המריאה באיחור של 45 דקות בלבד אשר לא מזכה בכל פיצוי מכוח החוק. אלא שהתובעים החמיצו את הטיסה מסאן פרנסיסקו רק משום שהגיעו באיחור מהטיסה שיצאה באיחור מהונלולו.

יושם לב שלו היו התובעים מזמינים את 2 הטיסות (הפנים והבינ"ל) ב-2 חברות תעופה שונות, לא היתה כל מחלוקת שהתובעים לא היו זכאים לכל פיצוי מכוח החוק, גם אם היו מחמיצים את הטיסה השניה.

עוד יש לשים לב כי לא מתקיימת באופן מובהק אף לא אחת מהעילות המזכות בחוק בסע' 5 עד 9; וזאת אלא אם יש ליתן להחמצת טיסת המשך בגלל איחור בטיסה ראשונה משמעות פרשנית של "טיסה שבוטלה".

אני מוצא כי בנסיבות המקרה לא זכאים התובעים לפיצוי מעבר לטיסה החלופית ושירותי הסיוע שקיבלו. אבהיר.

1. התובעים ביקשו לטוס מהונלולו לת"א ואיתרו במנוע חיפוש את טיסותיה של הנתבעת כמי שמאפשרת להם לטוס איתה בין המוצא (הונלולו) ליעד (ת"א) עם החלפת מטוס בסאן פרנסיסקו.

ויובהר, לא מדובר במסלול טיסה שהציעה חברת התעופה – הגם שהדבר אפשרי לפי לוח הטיסות שלה בתוך ארה"ב בשילוב עם טיסות מחוץ לארה"ב. מדובר בנוסעים שבחרו לשלב 2 טיסות של הנתבעת ויצרו לעצמם קישור של 45 דקות בין הטיסות.

כפי שהסבירה נציגת הנתבעת בדיון אמנם הטיסה לסאן פרנסיסקו מישראל היא במועד מסויים, אלא שקיימות מספר טיסות במועדים שונים מהונלולו לסאן פרנסיסקו, וכך היו יכולים התובעים ליצור לעצמם זמן קישור ארוך יותר בין הטיסות (עמ' 3, ש' 9).

1. מקום בו חברת התעופה היא זו שמציעה כרטיס טיסה "סגור" מנקודת המוצא לנקודת היעד המשלב 2 טיסות, באופן שחברת התעופה היא זו שקובעת את המועד של כל אחד ממקטעי הטיסה, הרי שעיכוב במקטע טיסה אחד המשליך על עיכוב של למעלה מ- 8 שעות במקטע טיסה שני, ראוי כי ייחשב כ'טיסה שבוטלה' לצורך הפיצוי מכוח החוק.

מנגד מקום בו הנוסעים הם אלו שמשלבים בין 2 טיסות של חברת התעופה ויכולים הנוסעים לבחור את הטיסות מתוך רשימת אפשרויות באופן שיכול להותיר להם זמן קישור שונה, הרי שהנוסעים לוקחים על עצמם את הסיכון להחמצת הטיסה במקטע הטיסה השני בשל איחור בטיסה במקטע הטיסה הראשון. במקרה כזה אין להטיל על חברת התעופה חובת פיצוי כ'טיסה שבוטלה'.

1. הבחנה זו תואמת לרציונל שבבסיס החוק כפי שעולה מעיון בדברי ההסבר להצעת החוק. על-פיו "הצעת החוק [...] נועדה להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה ולא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם..." (ה"ח הכנסת 413 (31/10/2011). שם בעמ' 6).

במקרה זה כאמור בחרו התובעים מבין טיסות הפנים מהונלולו לסאן פרנסיסקו את טיסת הפנים שיצרה להם זמן קישור מצומצם של 45 דקות בלבד בין הטיסות ובכך לקחו על עצמם את הסיכון שאיחור בטיסת הפנים עלול להביא להחמצת טיסת ההמשך.

לא מן הנמנע כי לו היו מזמינים התובעים את הטיסות באמצעות סוכן נסיעות כי אז היתה מוטלת עליו אחריות מכוח התרשלות בבניית מסלול הטיסה ובחירת זמן קישור מצומצם כפי שנבחרו, שלא לוקח בחשבון אפשרות איחור של הטיסה במקטע הראשון.

בכל מקרה כאמור חברת התעופה עצמה לא הציעה את מסלול הטיסה האמור במועדים הספציפיים שבחרו התובעים, אלא התובעים הם אלו שיצרו לעצמם קישור של 45 דקות בלבד, ולפיכך לא ניתן לומר שהתובעים החמיצו את הטיסה מסאן פרנסיסקו בשל נסיבות שאינן תלויות בהם, כפי שעומד בבסיס החוק.

לכן אני מוצא שהתובעים לא זכאים לרכיב הפיצוי הכספי מכוח סע' 6 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (ראו להשוואה: תא"מ (שלום-ת"א יפו) 32766-03-16 זיידן נ' פגסוס איירליינס. ניתן ביום 26/12/16).

1. התובעים הפנו לת"ק (חיפה) 31539-05-18 פלס נ' יונייטד אייר ליינס, אלא שבאותו מקרה נקבע כי לא הוכח שהתובעים שם הם אלה שבחרו את זמן ההמתנה בין הטיסות, בשונה מענייננו.
2. אוסיף ואעיר כי האמור מתייחס לעניין הפיצוי הכספי מכוח סע' 6 לחוק בלבד. ממילא מאחר שחברת התעופה לא הביאה את התובעים ליעדם במועד ואלו החמיצו את טיסת ההמשך, כך שנגרמו להם נזקים, צריכה חברת התעופה – כפי שעשתה במקרה זה – לדאוג לנוסעים לטיסה חלופית, למלון וארוחות וזאת מכוח חוק שירותי תעופה או מכוח אמנת מונטריאול בהתאם לדין החל על אותה טיסה.

התוצאה:

1. אשר על כן התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ט, 29 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.