1. כנגד המבקשת, סמדר עזרא, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 368ו(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מן העובדות המפורטות בעובדות כתב האישום, מתחוור כי הנאשמת הינה בתה של הגב' חנה מלכה ילידת ינואר 1932 (להלן: "המתלוננת"). ביום 27 ליוני 2017, כך עולה מעובדות כתב האישום, אספה הנאשמת ברכבה את המתלוננת וכן את הגב' ברטי לימבו, המשמשת כמטפלת של המתלוננת.

באותן נסיבות, החל ויכוח ברכב, במהלכו, כך נטען, תקפה הנאשמת את המתלוננת וגרמה לה לחבלות של ממש, באופן שהנאשמת תפסה את שתי ידיה של המתלוננת ודחפה אותה אל מחוץ לרכב, הכל תוך שהנאשמת מכה את המתלוננת בידיה ובגופה.

2. לדברי ב"כ המאשימה, הנאשמת גרמה למתלוננת חבלות של ממש בדמות שני חתכים שטחיים באמה הימנית על ידי ציפורניה וכן המטומה תת עורית באמה שמאל, סימן לחיצה בשורש כף יד שמאל וסימן לחיצה בכתפיה.

3. בפני בקשה הנסמכת על הוראות סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, במסגרתה עתרו הסנגורים של הנאשמת למסור לעיון ההגנה את:

הרישום הפלילי של המתלוננת וכתבי אישום התלויים ועומדים נגדה;

רשימת תלונות קודמות נגד המתלוננת ורשימת תלונות אשר הוגשו על-ידה;

ורישום פלילי הכולל רשימת תיקים פתורים בעניינה של הגב' ברטי לימבו.

בנימוקי הבקשה נטען, כעולה מחומר החקירה, כי המתלוננת סובלת מדמינציה וכי קיימת פגיעה בבוחן השיפוט שלה. בנוסף קיימות האשמות שווא כלפי הסובבים אותה והיא אף תוקפנית כלפי סביבתה. לפיכך החומר המבוקש בעניינה עלול להשליך על עבודתה בתיק נשוא ענייננו.

לעניין המטפלת גב' ברטי – הרי שמדובר בעדת תביעה מהותית ובנוסף מהימנותה עלולה בסופו של יום להכריע את הכף. עוד נטען, כי במקרה דנן זכותן של עדות התביעה להגנה על פרטיותן אינה גוברת על זכותה של המבקשת למשפט הוגן ולהגנה על שמה הטוב עדיפה על פני זכותן הערטילאית של עדות התביעה הללו להגנה על פרטיותן, טענה שלא נטענה על ידם מעולם.

עוד נטען בבקשה, כי לשם מתן הגנה ראוייה למבקשת, יש חשיבות מרובה למרשם הפלילי ולרשימת התיקים הפתוחים אשר כוללים כתבי אישום שהוגשו ורשימת תלונות קודמות, שהרי לשאלה האם יש להם נטייה להתנהג בצורה תוקפנית או מתן עדויות בלתי מהימנות עשויה להיות השלכה על מהימנות גירסת המבקשת ולזרוע ספק בגירסתן.

4. ב"כ המשיבה טען בפני כי הוא אינו מתעלם מן הסכסוך שפרץ במשפחה זו, אולם המבוקש אינו רלוונטי. הוא הביע התנגדות למסירת תלונות מאחר ולחומר זה אין כל רלוונטיות למקרה שבפני.

בסופו של דבר, הביע ב"כ המאשימה התנגדות לבקשה.

5. כידוע, הוראות סעיף 74 לחוק סדרי הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, קובעת את זכותו של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה הנוגע לאישום. זכות העיון נגררת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את חומר החקירה הקיים בעניינו.

בית המשפט העליון עמד לא אחת בהחלטות רבות ושונות על כך שיש ליתן למונח "חומר חקירה" פירוש רחב הכולל אף חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף לידיעה הנפרס במסגרת משפטו של נאשם (ראה בש"פ 8555/06 פלוני נ' מ"י).

6. לאחר ששמעתי את הנימוקים לבקשה ובהתאם להוראות החוק והפסיקה הרלוונטית, ולאחר עיון בגיליון הרישום הפלילי של המתלוננת, דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

7. אין ספק שעל המאשימה למסור לידי ההגנה את גיליון הרישום הפלילי של המתלוננת שכן כידוע דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד, של הצד שכנגד וניסיון להראות כי יש לעד עבר פלילי.

8. דעתי שונה באשר לבקשת הסנגורים לקבל רשימה של כל תיקי המב"ד ותיקים שנסגרו על שם המתלוננת. הנני סבור כי לתיקים אלו אם אכן קיימים, אין כל רלוונטיות לאירוע נשוא כתב האישום בתיק הנוכחי.

9. נותר לי לדון בשאלה האם רשאית ההגנה לקבל את רשימת התיקים הפליליים של הגב' ברטי לימבו.

הנני סבור כי ככל שיש לגב' לימבו "רישום פלילי", יש להעבירו לידיעת הסנגורים אף אם יש בכך משום פגיעה בזכויותיה של העדה בתיק. המדובר ברישום פלילי של תיקים שנדונו והסתיימו ולא של תיקים פתוחים או מב"דים.

10. לסיכום, הנני סבור כי על המאשימה להעביר לעיון הסנגוריה את גיליון הרישום הפלילי של המתלוננת וכן את גיליון הרישום הפלילי של העדה ברטי לימבו.

המזכירות תעביר עותקים מהחלטה זו לידי המאשימה והסנגורים.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ט, 19 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.