לפני שתי תביעות כספיות, האחת על סך של 15,976 ₪ והשניה על סך של 22,556 ₪, שעניינן נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעים בתא"מ 1974-01-19, בקליפת אגוז, הן כי שעה שרכבם חצה צומת בנסיעה ישר, בנתיב האמצעי, לא ציית רכב הנתבעות לרמזור אדום ופנה שמאלה בניגוד למופע האור ברמזור – ובכך גרם לתאונה. התובעת בתא"מ 38232-01-19 טוענת, מנגד, כי רכב הנתבעים הוא שחצה את הצומת בניגוד למופע האור האדום ברמזור.

בדיון העידו נהגת רכב התובעים (בתא"מ 1974-01-19), נהגת רכב התובעת (בתא"מ 38232-01-19) והתובעת בעצמה (מורה לנהיגה במקצועה). כן העיד בוחן תאונות שחוות דעתו צורפה לכתב ההגנה בתא"מ 38232-01-19.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, שוכנעתי כי הכניסה לצומת בניגוד למופע האור האדום ברמזור היתה עקב טעות של אחת הנהגות – ונוכח העדויות ובפרט אלו התומכות בכך שרכב התובעת בתא"מ 38232-01-19 עמד ברמזור טרם הנסיעה בעוד שרכב התובעים בתא"מ 1974-01-19 נכנס לצומת בנסיעה רצופה, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים בתא"מ 38232-01-19 לשלם לתובעת סך כולל של 18,056 ₪ (ראשי הנזק של עגמת נפש וימי השבתה לא הוכחו) ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, את שכר העדה בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,168 ₪. התביעה בתא"מ 1974-01-19 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד שבט תש"פ, 09 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.