לפני: כב' השופט משה טוינה

החלטה

1. עניינה של החלטה זו, בקשה שהגיש הנתבע ביום 4.4.2019 למחיקת כתב התביעה.

2. עד שניגש לבירור טענות הצדדים בבקשת הנתבע למחיקת כתב התביעה, נקדם ונביא את העובדות הבאות:

א. ביום 26.10.2017 הודיע פקיד תביעות לתובע על חוב שנוצר על שמו מתאריך 26.10.2017 בסכום של 11,941 ₪ - כתוצאה "מתשלומים שהגיעו לך על פי חוק הבטחת הכנסה תשנ"א-1980". כמפורט בהחלטה, הסיבה לחוב עדכון הכנסות כתוצאה מתמיכה כספית שקיבל התובע בתקופה שמחודש דצמבר 2016 ועד כולל חודש מאי 2017 (להלן: "החוב").

ב. בחודש פברואר 2018 הגיש התובע בקשה לוועדה למחיקת חובות (להלן: "הוועדה") לביטול החוב.

ג. ביום 12.3.2018, החליטה הוועדה לדחות את בקשת התובע לביטול החוב.

ד. בעקבות החלטת הוועדה מיום 12.3.2018, הגיש התובע ביום 26.4.2018 תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שהתבררה בהליך שמספרו 10187-05-18 (להלן: "ההליך הראשון"). לתביעה צרף התובע את הודעת פקיד התביעות המתייחסת להחלטת הוועדה אשר דחתה כאמור בקשתו של התובע לביטול החוב.

ה. בדיון שהתקיים בהליך הראשון ביום 11.2.2019, ביקש התובע למחוק את התביעה ולבקשתו ניתן פסק דין ולפיו התביעה נמחקת ללא צו להוצאות.

ו. בין לבין, הגיש התובע בחודש ינואר 2019 את התביעה נשוא החלטה זו. לתביעה לא צורפה החלטת פקיד התביעות מושא התביעה. עם זאת, מעיון בתביעה וכפי שעולה מהודעת ב"כ התובע בדיון שהתקיים בבקשה מיום 8.4.2019, עניינה של התביעה החלטת פקיד התביעות מחודש אוקטובר 2017 על חוב שנוצר על שם התובע בשל קבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין, כתוצאה מכספים שהתקבלו לידיו כמפורט באותה החלטה.

3. נקצר ונאמר כי לטענת הנתבע דין התביעה מושא החלטה זו להימחק. שכן ככל שעניינה של התביעה החוב שנוצר בטענה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין כאמור בהחלטת פקיד התביעות מאוקטובר 2017 – המועד להגשת תביעה בגין החלטה זו, חלף.

4. בדיון שהתקיים בבקשת הנתבע ביום 8.4.2019, טען התובע כי יש לדחות את בקשת הנתבע למחיקת התביעה, בשני נימוקים:

הנימוק הראשון במישור המהותי, טען ב"כ התובע כנגד החלטת פקיד התביעות מאוקטובר 2017 לגופה. לעניין זה טען ב"כ התובע כי הכספים שקיבל התובע שבעקבותיהם נוצר החוב לו טוען הנתבע, הם כספי הלוואה ולחילופין, עזרה משפחתית אשר על פי פסק הדין בעב"ל 17457-08-14, סימה קרול ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (17.5.2018) (להלן: "פסק דין קרול") אינם נחשבים כהכנסה.

בנסיבות הללו טען ב"כ התובע, כי אין לחסום את דרכו של התובע מבירור הטענה המהותית לפיה הכספים שקיבל ובעקבותיהם התקבלה ההחלטה של פקיד התביעות מאוקטובר 2017, אינם בגדר הכנסה.

הנימוק השני במישור הדיוני, הוא טענה לקיומה של תביעה תלויה ועומדת באופן שאין למנות בפרק הזמן שעומד לרשות התובע להגיש תביעה כנגד החלטת פקיד תביעות, את פרק הזמן שבו קיימת תביעה תלויה ועומדת באותה סוגיה – קיום חוב בשל הכנסות כביכול, עליהם לא דיווח התובע במהלך התקופה שבה שולמה לו גמלת הבטחת הכנסה באופן השולל את זכותו לגמלה כאמור.

5. נקדים אחרית לראשית בהבאת המסקנה אליה הגענו, ולפיה יש לקבל את בקשת הנתבע למחיקת התביעה וזאת מהנימוקים שנפרט מיד:

א. תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) התש"ל-1969 קובעות כדלקמן:

"1. קביעת מועדים להגשת תובענה:

(א) ...

(ב) החליט המוסד בתביעה ונמסרה לתובע הודעה על כך, תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שניים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע..."

ב. כאמור לעיל, התביעה שלפנינו, החלטת פקיד התביעות מאוקטובר 2017, שעניינה יצירת חוב בשל קבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין, ומכאן שהמועד להגשת תובענה המבקשת להשיג על אותה החלטה חלף בסוף ספטמבר 2018.

ג. בנסיבות האמורות התביעה שלפנינו שהוגשה בינואר 2019, הוגשה לאחר שחלף המועד להגשת תובענה כאמור בתקנות.

ד. משעניינו של ההליך הראשון, החלטת הוועדה מחודש מרץ 2018 שלא להיעתר לבקשת התובע למחיקת החוב, הרי שאין לקבל את טענת ב"כ התובע לפיה אין למנות בפרק הזמן העומד לרשות התובע להגשת תובענה לבית הדין על החלטת פקיד התביעות מאוקטובר 2017, את הזמן שבו הייתה התביעה בהליך הראשון תלויה ועומדת, שכן עניינו בשני הליכים שונים שכל אחד מהם מתמקד בהחלטה אחרת.

ה. אשר לטענות במישור המהותי די לנו שנאמר כי ההלכה שנקבע בפסק דין קרול חלה ביחס לכל תביעה לגמלת הבטחת הכנסה החל מהחודש העוקב לאחר פרסום פסק הדין ועל תביעות לגמלת הבטחת הכנסה תלויות ועומדות בערכאות שיפוטיות, נכון למועד פרסום פסק הדין.

נכון למועד פרסום פסק דין קרול, מאי 2018, לא עמדה בפני בית הדין תביעה של התובע שעניינה גמלת הבטחת הכנסה לה הוא זכאי. משעל פי פסק דין קרול ההלכה שנקבעה שם חלה על הזכות לגמלת הבטחת הכנסה החל מהחודש העוקב לפרסום פסק הדין, הרי שהלכה זו אינה חלה בענייננו שכן עניינו בהחלטה שהתקבלה באוקטובר 2017.

6. סוף דבר, בקשת הנתבע למחיקת התביעה מתקבלת והתביעה נמחקת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ט, (30 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.