בפני תביעה כספית, על סך של 19,276 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. מאחר שרכב הנתבעים נהדף אל רכב חונה, מתנהל תיק מקביל, תא"מ 58928-04-19, לבירור תביעת בעליו כלפי שני הצדדים בתיק שבפני.

בקליפת אגוז: ברחוב דו צדדי, יצאה נהגת הנתבעים לביצוע פניית פרסה ממקום חניה, וטרם שהשלימה אותה נפגעה מימין על ידי רכב התובעת, שהדף אותה אל רכב חונה. סדרת אינדיקציות מתמונות הזירה מלמדות, ששתי הנהגות יכולות היו להיזהר יותר, אולם אחריות הרכב המבצע פניית פרסה, בניגוד לכיווני התנועה, רבה יותר (אדגיש, מאחר שנזקי רכב הנתבעים טרם נדונו, כי מדובר בחלוקת אחריות המקימה עילה).

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחלק את האחריות בין הנהגות ביחס של 60:40 לחובת נהגת הנתבעים. בהתאם, בתיק שבפני, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 11,566 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום; וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,030 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ז' כסלו תש"פ, 05 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.