לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.8.17 שקבעה למערערת נכויות זמניות ולאחר תום הזמניות קבעה כי למערערת לא נותרה נכות (להלן – ההחלטה).

2. לטענת המערערת טעתה הוועדה בכך שקבעה כי לא נותרה לה נכות צמיתה; טעתה הוועדה כאשר לא ייחסה כל משקל למגבלות התנועה בפרט לממצאי בדיקת ה-C.T מיום 21.10.18 ואשר יש בה חיזוק לטענותיה; הוועדה כלל לא התייחסה לממצא של הרופא התעסוקתי לפיו אינה יכולה לשוב למקום עבודתה. לטענתה היא סובלת ממגבלות קשות בעמוד שדרה מתני וכן ירידה עצבית ברגל שמאל. על כן טוענת שיש להשיב עניינה לוועדה אל מנת שתתייחס לכל המגבלות לרבות לממצאי בדיקת ה-C.T מיום 21/10/18 ולמסמך הרופא התעסוקתי מיום 17/10/17.

3. מנגד טען המשיב כי יש לדחות את הערעור, שעוסק כולו בשאלות רפואיות אשר אין בית הדין מתערב בהן. לטענת המשיב הוועדה ביצעה למערערת בדיקה קלינית שלאחריה ביקשה לעיין בבדיקת ה-C.T ולאחר שזו הומצאה לה בהתכנסותה השנייה והמסכמת ולאחר שעיינה בבדיקה קבעה כי המדובר בשינויים שחיקתיים של עמוד שדרה ללא כל ממצא חבלתי ועל כן קבעה כי בגין האירוע לא נותרה נכות. לפיכך, ובניגוד לטענות המערערת הוועדה אכן מתייחסת לבדיקת ה-C.T וקובעת קביעה רפואית אשר אין מקום להתערב בה. אשר למסמך של הרופא התעסוקתי, טען המשיב כי אין כל חובה להתייחס לממצא של הרופא התעסוקתי שכן אין המדובר בקביעה רפואית או ממצא רפואי המעיד על הגבלה בתנועה וכן כי המדובר במסמך נושא תאריך 10/17, דהיינו יותר משנה טרם התכנסותה של הוועדה וגם באותו אישור לא נכתב כי המערערת משוללת כל כושר עבודה אלא שהמעסיק אינו מצליח להסדיר עבורה מקום עבודה של 4 שעות, כאשר באותה תקופה של האישור האמור, קיבלה המערערת אחוזי נכות זמניים. הוועדה בוחנת את המגבלות בעמוד השדרה וקובעת כי מקורן בשינויים שחיקתיים ולא ממצא חבלתי. בעניין הנוירולוגי הוועדה קובעת מפורשות כי אין סימני חולשה, כי בבדיקת ה-EMG גפיים תחתונות תקין ואין עדות קלינית או הדמייתית של נרופתיה פריפרית – ולפיכך אין נכות. המדובר בקביעות רפואיות וכל כולו של הערעור הינו רפואי. על כן, בדיון שהתקיים ביום 12.6.19 עמד המשיב על פסיקת הוצאות כנגד המערערת ככל ותבקש לעמוד על ערעורה.

4. בהתכנסותה הראשונה ביום 31.8.18 שמעה את המערערת כדלקמן:

"רגל שמאל כאבים ומתנפחת".

בבדיקתה את המערערת ציינה הוועדה כדלקמן:

"הולכת בצליעה כשנמנעת מלדרוך על רגל שמאל עקב כאבים לאורך סאטיקוס משמאל. אין חולשה פרוקסימלית בגפיים תחתונות. חולשה קלה מאוד של דורסיפלקסיה של כף רגל שמאל, החזר פיקה מימין הופק, החזר פיקה משמאל לא הופק. החזרי אכילס לא הופקו דו"צ, יתר הבדיקה בגדר תקין".

בהחלטתה קבעה הוועדה כי: "ייתכן והממצאים הנ"ל קשורים לחבלה בחוליה L4,5 משמאל לכן הוועדה מבקשת C.T עמ"ש מותני ו-EMG ותסכם ללא נוכחות".

5. בהתכנסותה המסכמת ביום 28.12.18 סיכמה הוועדה וקבעה כי: "C.T מיום 7.10.18 מדגימה שינויים שחיקתיים של עמ"ש ללא כל עדות לממצא חבלתי. מבחינה קלינית לא היו סימני חולשה בבדיקת הוועדה. EMG גפיים תחתונות תקין אין עדות קלינית או הדמייתית של נרופתיה פריפרית ולכן אין נכות נוירולוגית. ירידה או חוסר החזר ללא ביטוי קליני של חולשה אינו מקנה נכות. הוועדה דוחה את הערעור".

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. עיון בפרוטוקול הוועדה לעיל מעלה כי זו ביצעה בדיקה קלינית למערערת, ובניגוד לטענות המערערת אף עיינה בבדיקת ה-C.T שביצעה המערערת תוך שהוועדה קובעת כי אין המדובר בממצאים חבלתיים כי אם בשינויים שחיקתיים. הוועדה כאמור בודקת את המערערת ולאחר בדיקתה ולאור הממצאים מבקשת לעיין בבדיקת ה-C.T וה-EMG וקובעת כי לא נותרה למערערת נכות תוך שהיא מנמקת ומפרטת את החלטתה ועל כן דין טענות המערערת בעניין זה להידחות. גם אישור הרופא התעסוקתי אין בו כדי לסייע בידי המערערת. המדובר במסמך שהינו מחודש 10/17, דהיינו שנה לפני מועד הוועדה, כאשר אף לשיטת המערערת במועד זה נקבעה נכות זמנית, והמערערת לא הציגה כל מסמך רלבנטי אחר שיש בו להעיד על אי כושרה לעבוד, מה גם שאין במסמך זה משום קביעות רפואיות באשר למגבלות בתנועה.

7. לאור כל המפורט לעיל- הערעור נדחה.

8. למרות התוצאה הערעור אין צו להוצאות

9. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ט, (16 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.