1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מיום 6.1.2019 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי למערער לא נותרה נכות צמיתה.

2. המערער, יליד 1988, נפגע בתאונה ביום 27.3.2017 אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. הפגיעה אשר הוכרה היתה: "חבלה במרפק שמאל". מעבר לתקופת אי הכושר, נקבעו למערער נכויות זמניות כדלקמן:

30% מיום 7.4.2017 ועד 31.5.2017, 15% מיום 1.6.2019 ועד 31.12.2019.

ועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכות בשיעור 0% החל מיום 1.1.2018.

על החלטה זו הגיש המערער ערר ביום 7.5.2018 (הערר צורף לתשובת המשיב). הוועדה אשר דנה בערר ביום 6.1.2019, קבעה כי יש לדחות את הערר וכנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

3. להלן עיקר טענות המערער –

א. הרכב הוועדה כלל מומחה בתחום האורתופדיה בלבד. המערער טען לפגיעה עצבית ועל כן היה על הוועדה לכלול מומחה בתחום הנוירולוגיה. הוועדה אישרה כי קיים לחץ על העצב האולנרי אשר אינו תואם את תלונותיו הרפואיות של המערער. האורתופד אשר ישב בוועדה אינו מומחה בתחום כף היד והוא אינו יכול להסביר מדוע הממצא ב – EMG אינו תומך בתלונות המערער על הפרעה בתחושה בכף יד שמאל.

ב. המערער הגיש מסמך בתחום הנוירולוגיה – בדיקת EMG, אשר נערכה על ידי מומחית בתחום הנוירולוגיה, ד"ר בלוך (המסמך הוגש במעמד הדיון).

ג. קביעת הוועדה אינה מתייחסת לתלונת המערער בגין היעדר תחושה ורדימות שכן תלונה זו לא התייחסה רק לכף היד אלא לכל היד ולקושי באחיזה כאשר ישנן בדיקות אשר בודקות חוסר תחושה.

ד. ערר המערער אינו מפורט אך בא כוחו ליווה אותו וכל הטענות נטענו בפני הוועדה.

ה. בסיום הבדיקה ציין האורתופד כי יש להפנות את המערער לבדיקות נוספות אולם הדבר לא נעשה ותחת זאת התקבלה החלטה בערר.

ו. החלטת הוועדה כי קיים נזק רפואי בגלל התאונה, אולם כי הנזק אינו מתאים לתלונות המערער - אינה מנומקת ואינה מובנת לאדם מן היישוב.

ז. היה על הוועדה לדון בנזק ולקבוע אחוזי נכות ולפרט אודותיו בשפה פשוטה ומובנת.

ח. יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש שכן המערער איבד את אמונו באורתופד אשר ישב בוועדה. המערער חש כי הוא רומה בכך שהובטח לו כי יבוצעו בדיקות טרם קבלת ההחלטה. לפיכך יש להורות כי ההרכב החדש יכלול מומחה בתחום הנוירולוגיה ואורתופד מומחה כף יד.

4. להלן עיקר טענות המשיב –

א. אין ממש בטענת המערער כי הוועדה קבעה ממצא של נזק ביד שמאל בגלל הלחץ על העצב האולנארי. בוצעה בדיקה נוירולוגית ולא נמצא נזק נוירולגי ביד שמאל. העובדה כי לאחר בדיקת ה – EMG לא קיים מסמך בתחום הנוירולוגי אף היא מעידה על כך.

ב. בוועדה מדרג ראשון לא נמצאה כל הגבלה, אורתופדית או נוירולוגית. הערר אשר הוגש על החלטה זו לא העלה כל טענה בתחום הנוירולוגיה ומדובר בערר בתחום האורתופדיה. בהזמנה אשר נשלחה למערער לוועדה (המסמך הוגש בדיון לתיק), צוין כי המערער מוזמן לוועדה בפני וועדה כירורגית אורתופדית. לא הוגשה מטעם המערער חוות דעת נוירולוגית. משכך מוסמך היה האורתופד, עם יתר רופאי הוועדה, לקבוע נכויות בתחום הנוירולוגיה.

ג. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ולטענות בא כוחו, עיינה בתיעוד הרפואי שהונח בפניה לרבות בדיקת הדימות. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ולבסוף קיבלה החלטה מנומקת וברורה המשקפת נאמנה את מצבו הרפואי של המערער.

ד. המסקנה הרפואית מממצאי הבדיקה הקלינית הינה כי המרפק ושורש כף היד תקינים. הוועדה ציינה כי הממצא של לחץ קל על עצם אולנארי כפי שהופיע בבדיקת ה- EMG מיום 23.12.2018 לא תואם את תלונותיו של המערער לגבי הפרעה נוירולוגית ביד שמאל. מדובר בקביעה ברורה ומובנת גם למי שאינו רופא.

ה. הוועדה סמכה את החלטתה על ממצאי בדיקתה הקלינית. הוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה והתרשמותה הבלתי אמצעית ממצבו של המערער על פני כל בדיקה אחרת.

ו. הבדיקה הקלינית הינה הכלי הראשון והאמין לקביעת ממצאים רפואיים, וכל בדיקות הדימות הן בדיקות עזר משניות. בהתאם לתקנה 31 לתקנות, לבדיקת EMG אין משקל שכן היא אינה משמשת לקביעת נכות.

5. החלטת הועדה מושא הערעור

מדברי המערער בפני הוועדה:

"הולך עם סד תמיכה במרפק שמאל, כאבים בשורש כף יד שמאל, הגבלה בתנועות כאבים חזקים, שאני קם בבוקר מרגיש יד רדומה במיוחד באצבעות 1+2+3, קושי באחיזה ביד שמאל, קושי בתפקוד בעבודה, לא יכול לתפקד ביד הפגועה, רגישות בקור. כאבים חזקים במרפק שמאל. יד שמאל דומיננטית.

מדברי בא כח המערער בפני הוועדה:

יש עיוות צורה במרפק שמאל, כאבים חזקים שמקרינים לשורש כף היד שמאל".

ממצאים בבדיקה:

"מרפק שמאל ללא חום או עיוות, תנועות מלאות: יישור מלא כיפוף 140 מעלות, ללא הגבלה בפרוסופנציה אין חסר מוטורי בכף יד שמאל, נבדקו 3 העצבים העיקריים, אין הגבלה בתנועות שורש כף יד שמאל, אקטיבית ופאסיבית".

מסקנות:

"בדיקת המרפק ושורש כף היד תקינה, הממצא של לחץ קל על עצב אולנארי לא תואם את תלונותיו לגבי ההפרעה בתחושה בכף יד שמאל, על כן לא נמצאה הפרעה נוירולוגית ביד שמאל, לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, הוועדה דוחה את הערר".

6. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להידחות.

7. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 1004/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-1318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

8. אשר לטענתו העיקרית של המערער באשר להרכב הוועדה – לא מצאתי כי נפל פגם בעבודה הוועדה בנושא זה. מעיון בפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון עולה כי ישב בה מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית. עיון בערר המערער מעלה כי הועלו בו טענות כלליות על כך כי טעתה הוועדה כאשר קבעה כי לא נותרה למערער נכות צמיתה. כמו כן, בהזמנת המערער לוועדה ביום 17.12.2018 צוין כי התמחות הוועדה הינה בתחום: כירורגיה אורתופדית. מעיון בבדיקת ה – EMG אשר הונחה בפני הוועדה עולה כי היא בוצעה ביום 23.12.2018. המערער התייצב בפני הוועדה בליווי בא כוחו, אולם לא הועלתה על ידו כל טענה בנושא התמחות הוועדה או הרכבה. טענה זו הועלתה לראשונה רק בהודעת הערעור על החלטת הוועדה. כמו כן, עולה ממסמך בדיקת ה – EMG כי היא אכן בוצעה על ידי מומחית בתחום הנוירולוגיה. אולם, לא נטען כי המערער טופל על ידי נוירולוג וכי קיימים מסמכים רפואיים בקשר לכך, או כי המומחה טופל על ידי אורתופד מומחה כף יד או כי קיימים מסמכים רפואיים המלמדים על כך. לפיכך, איני סבור כי הוועדה התכנסה מלכתחילה בהרכב אשר אינו מתאים לדון בערר.

9. אשר לטענות המערער כי הוועדה, בהרכבה, למעשה חסרה את המומחיות לדון בתלונות הנוירולוגיות של המערער וכי החלטתה אינה מנומקת - הרי שעיון בפרוטוקול מלמד כי למערער בוצעה בדיקה הן למרפק והן ליד שמאל, לרבות בדיקה של שלושת העצבים העיקריים. הוועדה מצאה בין השאר תנועות מלאות במרפק, וכי אין חסר מוטורי בכף יד שמאל. צוין גם כי אין הגבלה בתנועות שורש כף יד שמאל. לגבי התלונות על הפרעה נוירולוגית בכף יד שמאל, ציינה הוועדה כי הממצא של לחץ קל על העצב האולנארי אינו תואם את תלונות המערער לגבי ההפרעה בתחושה בכף יד שמאל ועל כן אין הפרעה נוירולוגית. איני סבור כי במקרה זה היה על הוועדה לפרט את ההסבר הרפואי מדוע לחץ קל על העצב האולנארי אינו תואם את התלונות על הפרעה בתחושת כף היד ודי בהתייחסות הוועדה לממצא בבדיקת ה – EMG ולשלילת השפעתו על תלונות המערער, אשר אף לא מצאו ביטוי בבדיקה הקלינית כפי שעולה מהפרוטוקול.

10. אשר לטענת המערער כי הוועדה התמקדה בכף היד כאשר תלונתו היתה לגבי היד כולה, הרי שמעיון בתלונות המערער עולה כי הוא ציין מפורשות: "שאני קם בבוקר מרגיש יד רדומה במיוחד באצבעות 1+2+3" ועל קושי באחיזה. לכך יש לצרף את דברי בא כוחו בפני הוועדה לגבי כאבים חזקים במרפק המקרינים "לשורש כף יד שמאל".

11. בנסיבות אלו, קביעות הוועדה לא חרגו מתחום מומחיותה – כירורגיה אורתופדית, כמו גם החלטתה לדון בערר ולא להפנות את המערער ליעוץ נוירולוגי. בהקשר זה יצוין כי טענות ב"כ המערער אודות הבטחה שהופרה, הרי שזו אינה מוצאת ביטוי בפרוטוקול הוועדה. כמו כן, אין לקבל את טענת המערער כי היה על הוועדה לקבוע את שיעור הנכות בגין הממצא, זאת משנקבע על ידה כי ממצא זה אינו תומך בתלונות המערער.

12. סיכומו של דבר, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה מושא הערעור או במסקנותיה, ולפיכך הערעור נדחה.

13. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

14. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ט, (21 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.