לפני תביעה כספית, על סך של 27,415 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעים, בקליפת אגוז, הן כי רכב הנתבעת פגע מאחור ברכבם שעמד ברמזור. הנתבעת טוענת כי רכבה "גלש" קלות ופגע פגיעה חלשה ברכב התובעים ובאופן שלא גרם לנזק נשוא התביעה.

רשמתי לפני את עדות נהג רכב התובעים, שציינה כי המכה שהרגישה היתה חזקה וכי הבחינו בנזק הפנימי עם פתיחת מכסה תא המטען. רשמתי לפני כי נוסע ברכב הנתבעת לא זומן לעדות – והלכה היא כי העדרותו של עד פוטנציאלי מחזקת את גרסת הצד שכנגד, שכן לו היה בעדות כדי לחזק את גרסת הצד שיכול היה לזמנו, לא היה נמנע זה מזימון העד.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 27,415 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, את שכר העדה בסך 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,645 ₪. יוער כי תשלום ראש הנזק של הפסד הנחת העדר תביעות (בסך 1,500 ₪ - ס' 11.4 לכתב התביעה) מותנה בהצגת אישורים על הפסד בפועל.

ניתן היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.