1. לפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון ו/או הקטנתו (להלן: "הבקשה").

2. בקציר האומר יסופר, כי המבקש הגיש תביעה בסדר דין מהיר על סך 14,390 ₪ בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונה שארעה לו ביום 29.9.15, עת רכבם של המשיבים פגע ברכבו.

התביעה הוגשה כנגד המשיב 1, שהיה הנהג ברכב (על פי מידע שנסר למבקש ובהתאם לטענותיו), כנגד המשיבה 2- כמי שהייתה הבעלים של הרכב במועדים הרלוונטיים והתירה השימוש ברכב לאחרים וכנגד המשיב 3 – כמבטחת.

בית משפט קמא קיבל את גרסת המבקש לעניין נסיבות התאונה; לעניין הנזק ולעניין פגיעת הרכב.

בית משפט קמא דחה את התביעה כנגד המשיבה 3, מחמת העדר זיהוי הנהג ברכב המשיבים ולעניין הכיסוי הביטוחי; קיבל את התביעה (לאור הודאתו) כנגד המשיב 1 וחייב אותו בתשלום למבקש בסך של 14,161 ₪ וכן בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 4,800 ₪.

בנוגע למשיבה 2 קבע בית משפט קמא, כי היות וזו לא התייצבה למועד שמיעת הראיות, והמבקש לא עתר לקבלת פסק דין נגדה בהעדר הגנה, דין התביעה בעניינה להימחק.

3. המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין והגיש את הבקשה דנא.

טענות המבקש;

4. לטענת המבקש, סכום העירבון (סך של 15,000 ₪) גבוה באופן יחסי לסכום התביעה (סך של כ- 14,500 ₪).

כמו כן מציין המבקש, כי המשיב 1 עד מועד הגשת הבקשה, לא שילם את הסכום שנדרש.

עוד טוען המבקש, כי הוא נשוי, אב לילד קטן, עובד כשכיר ומשתכר בסכום חודשי של כ- 4,500 ₪ בלבד ולפיכך, יש לו קושי להפקיד את הסכום הנדרש.

נוסף על כך טוען המבקש, כי "יש לו טענות טובות כנגד החלטת בית המשפט קמא".

טענות המשיבים 1 ו-2;

5. לטענת המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים"), דין הבקשה להידחות.

לשיטתם, המבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק לצורך קבלת פטור מהפקדת עירבון.

לטענת המשיבים, המשיב 1 טרם שילם את חובו היות והוא מצוי בהליך פש"ר ובעניין זה טוענים המשיבים, כי על המבקש להגיש תביעת חוב נגדו במסגרת הליך זה.

לטענתם, הסיבה בעטיה הגיש המבקש את הודעת הערעור היא על מנת לנסות לפרוע את החוב של המשיב 1 מהמשיבה 2 ולאור הליך הפש"ר בו מצוי המשיב 1.

נוסף על כך טוענים המשיבים, כי סיכויי הערעור של המבקש בעניין המשיבה 2 קלושים לאור האמור פסק הדין.

לבסוף טוענים המשיבים, כי הם תומכים בנימוקי המשיבה 3.

טענות המשיבה 3:

6. המשיבה 3 מתנגדת לבקשה.

לטענתה, המבקש אינו עומד בתנאים למתן פטור. המבקש לא הוכיח כי ידו אינה משגת לצורך הפקדת סכום העירבון. התצהיר שהגיש המבקש הוא לאקוני, אינו מפורט כפי הנדרש ולא צורפו אליו אסמכתאות על מנת להוכיח טענותיו. כך למשל, לא צורף תדפיס ו/או אישור חשבון בנק ו/או כל אסמכתא אשר תוכיח את הטענה כי אין למבקש מקורות הכנסה כלשהם. כמו כן, לא צורפו תלושי שכר של המבקש ו/או של אשתו.

7. בכל הנוגע לסיכויי הערעור טוענת המשיבה 3, כי לא הוכח כי אלה גבוהים ומכל מקום, מדובר בסיכויים נמוכים. לטענתה, בין היתר, לאור קביעת בית משפט קמא לפיה, גרסת המשיב 1 לעניין היותו הוא עצמו הנהג ברכב הפוגע נדחית במישור היחסים שבינו לבין המשיבה 3, הרי שסיכויי הערעור נמוכים.

טענות המבקש כפי העולות מתשובתו;

8. המבקש חוזר על טענותיו לפיהן מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו הפקדת סכום העירבון. לטענתו, אין בבעלותו חשבון בנק והוא מקבל את שכרו במזומן (המבקש צירף תלושי שכר שלו).

9. בכל הנוגע לסיכויי הערעור טוען המבקש, כי אלה גבוהים.

לטענתו, "פסק הדין מעלה שאלות מהותיות ביחס להבחנה שבוצעה בו-לפיהם על אף שהתקבלה התביעה נגד המשיב 1, ונקבע לגביו (במישור היחסים שבינו לבין התובע) כי הוא זה שנהג ברכב בזמנים הרלוונטיים לתאונה, נקבע כי דין התביעה נגד הנתבעת 3 להידחות מחמת היעדר זיהוי הנהג ברכב הנתבעים לעניין קביעת הכיסוי הביטוחי".

עוד טוען המבקש, כי שגה בית משפט קמא, כאשר קיבל את עדות המבקש ביחס לנסיבות קרות אירוע התאונה מחד גיסא ומאידך גיסא התוצאה הסופית הובילה לכך כי עדותו של המבקש חיזקה את עמדת המשיבה 3 לעניין ביטול החבות הביטוחית.

ההבחנות אותן ביצע בית משפט קמא הובילו לסתירות בפסק הדין.

לא זו אף זו, לטענת המבקש, בית משפט שגה בפסיקתו לפיה, יש למחוק את התביעה כנגד המשיבה 2, תוך התעלמות מסעיף 27ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

בית משפט קמא שגה בפסיקתו לפיה, דין התביעה כנגד המשיבה 3 להידחות, בין היתר לאור סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981.לטענתו, בית משפט קמא לא בחן את המסגרת הנורמאטיבית של הסעיף האמור ולא בחן את התנאים לצורך החלת הסעיף.

דיון והכרעה;

10. ככלל, תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

נקבע, כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.

ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

11. בענייננו, בכל הנוגע למסוגלות הכלכלית של המבקש, דומה כי הבקשה אינה נתמכת בראיות מספקות. המבקש טען במסגרת תשובתו כי אין בבעלותו חשבון בנק, אלא שהמבקש לא ציין את הסיבה בעטיה אין בבעלותו חשבון בנק ולא צורפה אסמכתא לעניין זה.

כמו כן, עיון בכתבי הטענות שהוגשו על ידי המבקש מעלה, כי אין כל פירוט אודות הכנסות אשתו (האם היא עובדת ואם כן, מה הוא שיעור הכנסותיה); האם יש בבעלותה חשבון בנק ולא צורפו אסמכתאות לאמור (וזאת על אף שטענה זו הועלתה על ידי המשיבה 3).

נוסף על כך, לא צורפו אסמכתאות בכל הנוגע להכנסות המבקש (מעבר לתלושי שכר), להוצאותיו, נכסים שיש ברשותו, ככל שיש וכיצד היה בידו המימון לשלם שכר טרחת בא כוחו.

לא זו אף זו, המבקש לא ציין האם פנה לקרובים ו/או חברים ו/או גורם בנקאי על מנת לנסות ולגייס את סכום העירבון ואלה סרבו.

12. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי אלה מצריכים עיון.

13. בשים לב לגובה התביעה, למחלוקות ולסכום העירבון שנקבע, הרי שיש מקום להפחית את סכום העירבון.

המבקש יפקיד ערבון בשיעור של 6,000 ₪ לא יאוחר מיום 3.3.19.

ככל שלא יופקד העירבון, ירשם הערעור לדחייה.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.