1. בפני תביעת התובע בגין נזק שנגרם לרכבו.

לטענתו נסע אחרי טור מכוניות בפקק ותוך עצירה למופע רמזור אדום חש לפתע פגיעה מאחור תוך שנהדף לרכב שלפניו. מכאן לטענתו אחריות הנתבעת לתאונה ולנזק.

1. מנגד טוענת הנתבעת כי עצרה בצד הדרך כדי לאסוף נוסעת ובעת שהמתינה להגעת הנוסעת הגיע התובע וביקש לחנות רכבו לפניה; או אז תוך תימרון חנייה פגע ברכב שלפניו. לטענתה טען התובע כי פגע ברכב שלפניו בגלל רכבה של הנתבעת, אלא שלא כך הדבר.

בפניי העידו התובע, הנתבעת ומר רביאן שנפגע לכאורה מרכב התובע.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אני מוצא שהתובע לא עמד בנטל להוכיח גירסתו. אבהיר.

3.1 בטופס ההודעה של התובע לחברת הביטוח רשם התובע שבעת התאונה עמד ברמזור אדום (צורף לכתב התביעה); או אז פגעה בו הנתבעת מאחור והדפה אותו אל עבר רכבו של מר רביאן.

בדיון בפניי טען התובע שבעת התאונה היה בנסיעה בפקק (עמ' 3, ש' 26). כך גם בהתאם לעדותו של מר רביאן התאונה לכאורה קרתה בעת נסיעה אטית (עמ' 1, ש' 10) וכי מיקום התאונה רחוק יחסית מהרמזור (עמ' 1, ש' 25).

יוצא אפוא שטופס ההודעה לא תואם לגירסת התובע והעד בפניי.

3.2 מר רביאן העיד כי לאחר התאונה הנתבעת קיללה, לא עצרה בצד ונסעה (עמ' 5, ש' 32); וכי בזמן שהוא והתובע החליפו בינם פרטים הנתבעת כבר לא היתה במקום (עמ' 6, ש' 3). גם כשנשאל מר רביאן באופן מפורש אם הנתבעת עצרה לידם בצד העיד כי היא לא היתה בעת החלפת הפרטים (עמ' 6, ש' 20).

גירסה זו לא תואמת לעובדה שהתובע הציג תמונה של רכבו ושל רכב הנתבעת כשהם עומדים בצד דרך בתחנת האוטובוס (עמ' 4, ש' 31).

יתרה מזאת התובע העיד כי לאחר שהחליף פרטים עם הרכב שלפניו ולאחר שבא בדברים עם הנתבעת הוא עצמו נסע מהמקום וכי הנתבעת עדיין היתה שם (עמ' 5, ש' 9). כאמור, גירסת מר רביאן (עמ' 5, ש' 32) היא שהנתבעת נסעה מהמקום. לפיכך אין התאמה בין גירסת התובע לגירסת מר רביאן.

3.3 באשר לסימני הנזק ברכב התובע, קיים סימן נזק בפגוש האחורי בצד ימין. מיקום זה של הנזק לא תואם לכאורה לתיאור התאונה, כפי שתואר על-ידי התובע ומר רביאן.

מר רביאן העיד כי בסמוך לאחר התאונה ראה רכב אחרי רכב אחרי רכב (עמ' 2, ש' 4). התובע העיד כי הרכבים היו אחד אחרי השני (עמ' 3, ש' 32).

יוצא שתיאור התאונה לכאורה, כתאונת 'חזית-אחור' "קלאסית", לא תואם לסימני הנזק ברכב התובע הממוקדים בצד ימין של הפגוש האחורי.

עיון בתמונה שהציג התובע ממקום התאונה בו רכב הנתבעת עומד בצד הדרך מאחורי רכב התובע, מעלה כי קיים נתיב נסיעה אחד מעבר לנתיב העצירה.

לכאורה לאור תוואי הדרך ועדות התובע לאופן קרות התאונה, היינו מצפים בסוג כזה של תאונה לפגיעה במרכז הפגוש האחורי של רכב התובע ולא למוקד פגיעה בצד ימין.

זאת ועוד, עיון בתמונות הנזק כפי שמופיעות בדו"ח השמאי מעלה כי קיים נזק בפגוש האחורי גם בחלק המתעקל לכיוון הכנף האחורית הימנית. ככל שמדובר בפגיעת 'חזית-אחור' כפי שטען התובע, הרי שלא ייתכן שנזק בצד הפגוש בחלק המתעקל לכנף קשור לתאונה.

3.4 יושם לב שהתאונה קרתה ביום 8/7/18. למרות האמור הרכב נבדק בידי שמאי רק ביום 19/12/18 וזאת ללא הסבר מניח את הדעת.

יתרה מזאת לכאורה נהדף רכבו של התובע אל רכבו של מר רביאן ואף הדף אותו אל עבר רכב נוסף. למרות האמור לא הוצג נזק ברכב של מר רביאן, התובע עצמו לא צילם באירוע את רכבו של מר רביאן למרות שצילם את רכבה של הנתבעת; ולמרות חלוף הזמן מאז התאונה (8/7/18) לא הגיש מר רביאן תביעה לפיצוי בגין נזקיו – לא מהתובע ולא מהנתבעת.

1. מכל האמור אני מוצא שהתובע לא עמד בנטל להוכיח גירסתו לעצם קרות התאונה ולאופן קרות התאונה – פגיעה מאחור והדיפה; זאת כנגד גירסתה של הנתבעת כי למעשה לא היתה מעורבת בתאונה עם רכב התובע. די באמור כדי להורות על דחיית התביעה.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

התובע יישא בהוצאות התייצבותה של הנתבעת לדיון סך של 500 ₪. אין צו להוצאות נוספות.

ניתן היום, ז' אדר תש"פ, 03 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.