זו החלטה לבקשה לביטול צו איסור שימוש שניתן ביום 28.1.19 למשך 30 יום ע"י קצין משטרה.

ב"כ המבקשת פונה לבית המשפט להתחשב בנימוקים המפורטים בבקשה כדי לבטל ו/או לקצר את תקופת האיסור שימוש.

צו הקצין ניתן כאמור לאחר שהמבקשת נתפסה נוהגת ברכב כאשר היא בלתי מורשה לנהיגה ולעולם לא היה לה רשיון נהיגה, ולדבריה , גם אף פעם לא למדה נהיגה.

המבקשת מסרה , הן בפני בית המשפט והן בפני קצין המשטרה , כי נהגה ברכב כדי להביא כס ף לצורך שחרור הבן שלה בערבות בבית המשפט , ולדבריה, רק נהגה מרחק קצר בתוך רהט.

המבקשת הינה גרושה, המטפלת ב- 11 ילדים ונכדים, ביניהם 3 מהם הינם נכים הזקוקים להשגחה וטיפולים רפואיים דחופים.

הרכב הינו יחיד במשפחה ורק הילדים הבוגרים המחזיקים ברשיון נהיגה, נוהגים בו.

במהלך הדיון התברר כי הרכב רשום על שם אחד מהבנים שלה אבל הבקשה הוגשה בשם המבקשת, שהיא זו שעברה את העבירה, שבגינה ניתן הצו.

ב"כ המשיבה התנגד לביטול הצו .

מבלי להתעלם מנימוקי הבקשה והצורך ברכב לטיפולים הרפואיים של הילדים הנכים, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הרכב נאסר לשימוש בשל מעשה העבירה של המבקשת וגם אם היא היתה בלחץ מסוים, אין זה יכול להצדיק נהיגה ברכב בהיותה בלתי מורשה לנהיגה, ולכן אין מקום לביטול הצו.

יחד עם זאת, רק מלפנים משורת הדין, ובהתאם לסמכות הניתנת לבית המשפט בסעיף 57 ב (ג) לפקודת התעבורה ובהתאם ל-ע"ח 21380-09-18 החלטתי להורות על קיצור צו האיסור שימוש שיעמוד על 15 יום בלבד.

תום תקופה זו יסתיים הצו, המשטרה תחזיר את הרשיונות לבעלים ורכב מס' 8018367 ישוחרר ממגרש האחסון בכפוף לתשלום דמי האחסון .

ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט, 07 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.