בפני כב' השופט אסף זגורי

<#1#>

על הפרק: בקשת חייב להפטר חוב מזונות כלפי גרושתו לפי סעיף 69(א)(3) לפקודה.

הבקשה:

1. לפניי בקשת החייב להחיל את ההפטר על חוב המזונות (בקשה מס' 6), אשר הוא חובו היחידי, וזאת בטענה שמתקיימים התנאים הקבועים בפסיקה לשם החלת ההפטר כאמור.

הרקע הרלבנטי:

1. בעניין החייב ניתן צו כינוס לבקשתו ביום 20.03.2019.
2. בתיק הוגשה תביעת חוב אחת מטעם המוסד לביטוח לאומי (מזונות), על סך 183,683 ₪, אשר אושרה במלואה בדין קדימה.
3. כאמור, אין חובות נוספים בהליך מלבד חוב המזונות למוסד לביטוח הלאומי ולנושה
4. בעניינו של החייב התנהלו בעבר שני הליכי פשיטת רגל, אף הם נסובו סביב חוב המזונות; האחד בוטל לאחר מתן צו הכינוס (פש"ר (מחוזי מרכז) 12471-01-11), והשני נמחק בטרם ניתן צו הכינוס (פש"ר (מחוזי נצרת) 3737-04-17).

עמדת בעלי התפקיד והנושה:

1. במסגרת תגובתו הותיר המנהל המיוחד את ההכרעה בבקשת החייב לשיקול דעתו של בית המשפט אך בדיון שנערך במעמד הגרושה ולאחר שמיעתה, ציין כי הינו סבור שלאור התנהלות החייב ונסיבות הגירושין, אין מקום להיענות לבקשה ולהחיל את ההפטר על חוב המזונות. לעמדתו הצטרף הכונ"ר.
2. עמדת המל"ל, גם היא, הותירה את ההחלטה בנסיבות המקרה בידי בית המשפט.
3. הנושה, גרושת החייב הזכאית למזונות, התנגדה נחרצות לבקשת החייב, בטענה כי האחרון מבקש לחמוק מחוב פסוק שהוטל עליו מזה כ־20 שנה. לטענתה, הוא נמנע מלשלם אף כשמצבו הכלכלי והבריאותי אפשרו זאת, ולא פעל כלל לתשלום חוב המזונות משך השנים. היא הוסיפה כי תנאי ונסיבות החיים של החייב אינם מתיישבים עם טענתו לאביונות והיעדר יכולת כלכלית וכי הוא בחר שלא לשלם המזונות כאשר היה אמור לעשות כן באופן שוטף וכעת בחלוף השנים מנסה להתנער מחובתו זו ללא כל הצדקה.

דיון והכרעה

1. אקדים אחרית לראשית, ואבהיר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובדיון שנערך לפני לא מצאתי מקום להיענות בחיוב לבקשה:

המסגרת הנורמטיבית

1. הסמכות לפטור את החייב בהליך פש"ר מחוב במזונות ניתנת לבית המשפט מכוח סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), הקובע בזו הלשון:

"69. (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר־תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

...

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה." (הדגשה לא במקור, א.ז).

1. כעולה מסעיף חיקוק הרי שברירת המחדל והכלל הם שחוב המזונות אינו בר הפטר, אלא בנסיבות חריגות ובמקרי קיצון. אומר על כך בית המשפט העליון בע"א 3746/21 סנדרוסי נ' דרור שלו – הנאמן, (נבו 6/7/2021):

"הכלל הוא כי חוב מזונות לא יכנס בגדר צו הפטר. זאת, שכן עניינו של נושה הזכאי לקבלת כספי חוב מזונות מן החייב איננו שקול בהכרח לעניינם של "נושים פיננסיים" אחרים. מדובר בנושה שהוא למעשה "קורבן הכשל המוסרי" שדבק בהתנהלותו של החייב, אשר הפר את חובתו האישית כלפי הסמוכים על שולחנו בהיבטים של הדין האישי, צו המחוקק וצווי בתי המשפט. לא בכדי אפוא נהנה הזכאי למזונות מן החייב לעדיפות (דין קדימה) בחלוקת דיבידנד מקופת פשיטת הרגל. הדין מחייב התחשבות מיוחדת בנושה המחזיק בחוב אישי בעל מאפיינים חברתיים-סוציאליים כלפי החייב, אף אם משמעות הדבר היא סטייה מסוימת מעיקרון השוויון בין הנושים שהוא אחד העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס הליך פשיטת הרגל (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, [פורסם בנבו] פסקה 15 (26.9.2016) (להלן: עניין סלימאן); ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ., [פורסם בנבו] פסקה 35 (12.10.2015) (להלן: עניין ד.מ.)). לפיכך אפוא, הכלל הוא כי צו הפטר לא יחול על חוב שניתן לפי פסק דין בתובענת מזונות, אם כי הוראה זו כפופה לחריג על פיו לבית המשפט נתונה סמכות להעניק הפטר גם בגין חוב מסוג זה (סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה); ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (4.1.2010)). על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות, החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודה מיושם בפסיקה במשֹורה ובמקרים חריגים בלבד שבהם שוכנע בית המשפט כי החייב נהג בתום לב ומצבו אינו בעל אופק משופר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקאות 13-11 (29.1.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.5.2015); עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 362 (2019) (להלן: מאור ודגני)). "

1. בית המשפט העליון קבע בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן )נבו, 29/9/2016(, את השיקולים הרלוונטיים להחלת החריג שבסעיף 69(א)(3), אשר פורטו כך:

"כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל."

1. אולם עיקרון מהותי החולש על שיקולים אלו, ויש בו כדי לגבור על קיומם, הינו עיקרון תום הלב, הבוחן את תום לבו של החייב באשר לכל שלבי ההליך, ובכלל זה היווצרות החובות, ואף בוחן את חוסר הגינותו של החייב במזונות כלפיהם של הזכאים למזונות (עוד לעניין תום לבו של החייב במזונות, ראו להמחשה 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ' עו"ד הראל אורן – המנהל המיוחד )נבו, 23/2/2020().

מן הכלל אל הפרט

1. החייב בענייננו הינו בן 72, אב לארבעה ילדים בגירים. כיום הוא מתגורר בדירת דיור מוגן של עמיגור.
2. באשר למצבו הבריאותי, כעולה מהחומר הרפואי שהוגש בתיק, החייב סובל ממחלת פסוריאזיס, נוסף לבעיות נפשיות, דיכאון והתמכרות לכדורי שינה.
3. החייב מוכר כבעל דרגת אי כושר בשיעור 100% לצמיתות, והכנסותיו הינם מקצבת המוסד לביטוח לאומי לאזרח ותיק בסך 3,124 ₪.
4. אין לחייב נכסים מוצהרים או ידועים.
5. החוב הנדון הינו אכן חוב ישן בן כ־20 שנה. כאשר במהלך פרק הזמן הזה חלו מרבית השינויים בחייו של החייב, באופן שהקשה את נסיבות חייו והשליך על מצבו הבריאותי והכלכלי כאחד.
6. על פניו, נסיבות חייו של החייב עונות על חטיבת השיקולים הראשונים שהובאו לעיל אך חטיבת השיקולים האחרת ובהם שאלת תם לבו של החייב מטים את הכף לעבר דחיית בקשתו והדברים יבוארו.
7. ראשיתו של החוב הנידון הינה בסכסוך בין החייב לנושה אשר הסתיים לאחר התדיינויות רבות וממושכות בגירושין בבית הדין הרבני. נסיבות הגירושין ואופן התנהלות החייב בהליך מקור החוב, נידונו בפסק דינו של בית הדין הרבני מיום 5.9.2018, אשר קבע:

"גירושין שנגרמו מנתינת האיש את עיניו בנשים אחרות כמפורט בפסה"ד הקודמים, והגדיל לעשות כשחי עם אשה אחרת, האיש לא שילם מזונות אשה וילדים למרות ובשעה שהיה חייב וגם היה פעיל לפינויה של האשה והילדים ללא דאגה לקורת גג" (הדגשה לא במקור, א.ז).

1. עוד באותו פסק דין, הובא ציטוט מקביעתו של בית הדין הרבני מהתדיינות עבר בין הצדדים מיום 11.1.2000:

"הורי הבעל בסיועו הפעיל של הבעל הוציאו את האישה ממדורה שגרו בו הצדדים במשך נישואיהם... תביעות האישה למדור ולמזונות כנראה לוחצים על הבעל המעדיף היום לא לפרנס משפחתו וללכת ללמוד ולהתעלם מצרכי המשפחה" (הדגשה לא במקור, א.ז).

1. בנסיבות המקרה הנוכחי, לא הוכח על ידי החייב כלל כי נעשה מאמץ על ידו לשלם את דמי המזונות בזמן אמת כאשר היה מחויב בהם. די לי בעיון בפסקי דין של בתי הדין הרבניים כדי ללמוד את התרשמות ערכאת שיפוט זו בזמן אמת מהחייב. בית הדין הרבני קבע כי לא הייתה כל סיבה נראית לעין מדוע יבחר החייב ללמוד ולא לעבוד ולפרנס את משפחתו ונראה היה כי הדבר נבע בכוונת מכוון להביא לכך שלא ניתן יהיה לגבות ממנו דמי המזונות ולהקשות על הנושה/גרושה (ראו פסק הדין של בית הדין הרבני האיזורי ברחובות מיום 11/1/2000 שצורף לתגובת הגרושה).
2. דווקא בשל העובדה שהחייב לא שילם דמי המזונות שנפסקו לחובתו יש לראות בחומרה בשעתו את העובדה שגרם לסילוק ידה של גרושתו מהדירה. כך גם הפסידה מדור שהיה לה (ולארבעת ילדיהם) מצד אחד וגם לא זכתה לסיוע במימון מדור חליפי באמצעות ביצוע החיוב במזונות, מצד שני (באמצעות המל"ל הצליחה לגבות רק מחצית מחיובי המזונות).
3. התנהלות זו של החייב היא ללא ספק התנהלות בחוסר תם לב כעולה מקביעה שיפוטית של בית הדין הרבני שנדרש לעניין זה בשעתו ופסיקתו ועמדתו חלוטה.
4. כפי שנהוג לייחס משקל משמעותי לנסיבות הסתבכות חייב ביצירת החובות או קריסה כלכלית, כך יש לייחס משקל משמעותי להתנהלות החייב ובחינת מאמציו לעמוד בתשלומי מזונות והבטחת מדור לזקוקים לכך ולו באופן חלקי.
5. אין דומה חייב שלא משלם מזונות כלל לחייב שמשתדל לשלם לפחות מזונות חלקיים ולפחות חלק מהתשלומים. אין דומה חייב שלא משלם מזונות אך יכול להבטיח סיפוק צרכי הזכאים למזונות במישרין או באמצעות קרובי משפחתו לחייב שמבקש להתנקם או לפעול במכוון לסילוק משפחתו מדירת מגורים של בני המשפחה שלו כפי שבמקרה דנן. אין דומה חייב שמתאמץ לשלם מזונות תוך שהוא גורע מעצמו למקרה שבו חייב מתאמץ שלא לעבוד ו/או להגדיל הכנסותיו בידיעה שכך הזכאים למזונות לא יוכלו לקבל החיוב הפסוק והחלוט.
6. עולה כי משך כ־20 שנה, מראשית היווצרות החוב ועד הלום, בחר החייב שלא לשלם כל דמי מזונות בטענות כי אין ידו משגת וכי אינו עובד. עם זאת ומנגד, הוא חי את חייו, טס לחו"ל, יכול היה לשכור דירות במקומות שונים בארץ לכאורה בסיוע בני משפחתו.
7. נראה כי התנהלותו של החייב כלפי הנושה רצופה במחדלים בחוסר תום לב, ויש בכך די כדי להגיע לכלל מסקנה כי אין מן הצדק להיעתר לבקשתו ולפטור אותו מחוב המזונות כלפיה. אמנם כן, כיום מצבו של החייב אינו שפיר. הוא גר בדיור מוגן ללא דירה משל עצמו, חלה הידרדרות במצבו הבריאותי ועדיין איני סבור שמדובר בתנאים ובמצב אישי שמצדיקים פטור מתשלום המזונות. לאור העובדה שכפי שבית הדין הרבני לא נתן אמון בשעתו בהצהרות החייב והתנהלותו, כך גם אני איני יכול להיות משוכנע שאכן אין לחייב סיוע משמעותי מבני משפחתו לאורך שנים (והדבר בהחלט ייתכן לאור טענת הנושה כי החייב דאג לכך שלא יירש מהוריו נכסים, אך תמיכת בני משפחתו בו היא חלף זכויות בירושה שהיה זכאי לקבל וראו גם עמ' 4 לפסק הדין של בית הדין הרבני ברחובות פסקה 3 בו ישנה התייחסות מפורשת לכך תוך שנרשם ש"למעשה יש לחייב מהיכן לחיות מכיוון שחלקו בירושה מוכן ושמור לו אצל משפחתו המפרנסת אותו"). אגב דברים אלה, יש להביע תמיהה כיצד חייב שלכאורה מחוסר עבודה, נעדר נכסים ואמצעים לא צבר בחייו חובות כלשהם והחוב היחיד שלו הוא חוב המזונות. אם מצבו היה כה קשה, כיצד הצליח משך שני עשורים להתקיים ללא עבודה אך גם ללא כל חוב? הדברים מגבירים התמיהה שמא אכן נכונות טענות גרושת החייב וקביעות בית הדין הרבני ביחס אליו.
8. מכל אלה מגיע בית המשפט למסקנה כי החייב התנהל בחוסר תם לב ביצירת חוב המזונות ולא בשל מצוקה, חוסר יכולת לעבוד, קשיי תשלום חובות אחרים ו/או הוצאות מחיה. עבור עצמו, אין לחייב חובות כלל. עבור הזכאים למזונות קיים חוב גדול. הדבר מדבר בעד עצמו.
9. אציין עוד, כי על פי הפסיקה וזו גם דעתי, יש להקפיד הפקדה יתרה בבקשות הפטר לחוב מזונות בהליכי פש"ר שכן מדובר בחוב מיוחד במהותו.
10. משכך והגם שהמל"ל הותיר הדבר לשיקול דעת בית המשפט איני רואה לנכון להפטיר החייב מחוב המזונות כלפי הנושה ולהחיל עליו החריג המעוגן בסעיף 69(א)(3) לפקודה.

סוף דבר

1. אשר על כן, הריני דוחה את בקשת החייב.
2. כפועל יוצא מכך ובשעה שאין תועלת בהליך לנושה אני מורה על ביטול צו הכינוס על הגבלותיו (למעט עיכוב יציאה מן הארץ שיישאר בתוקפו למשך 90 יום מהיום).

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ג, 30 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ג, 30 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

חתימה