בפני בקשת התובעים שלא לבטל את פסק הדין, לאחר תשלום הוצאות.

1. ביום 16/7/19 התקיים דיון בתביעה שבנידון. לא הופיע ייצוג מטעם הנתבעת וניתן פס"ד בהיעדר.

ביום 18/7/19 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פס"ד, תוך צירוף אישור רפואי של מר שמחון, מבלי לציין את תפקידו בנתבעת.

מכל מקום, ביום 18/7/19 ניתנה החלטה כי פסק הדין יבוטל לאחר תשלום הוצאות לתובעים בסך 1,000 ₪.

כאמור, התובעים הגישו בקשה שלא לבטל את פסק הדין לנוכח התנהלות הנתבעת.

2. לענייננו, לבימ"ש קנויה סמכות לבטל החלטה או פסק דין שניתנו על פי צד אחד, וזאת לאור האמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

ובתביעות קטנות, תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת, כי ניתן לעשות כן אם הבקשה הוגשה בתוך 7 ימים:

"ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או ענינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

הפסיקה קבעה, כי יש להבחין בין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מתוך חובת הצדק בשל פגם שנפל בהליך, למשל כאשר אי התייצבות בעל הדין לדיון נבעה מכך שלא הוזמן כדין לדיון, לבין ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהעדר הגנה, הנתון לשיקול דעת בית המשפט.

נקבע, כי כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, לרוב משום שלא בוצעה המצאה כדין למבקש ביטול פסק הדין – יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

3. בבקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד שלא בשל פגם בהמצאה, על ביהמ"ש לבחון שני פרמטרים עיקריים:

האחד, סיבת מחדלו של המבקש;

והשני, סיכויי הצלחת המבקש אם תבוטל ההחלטה, אם כי המבקש אינו חייב להראות שהגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי הגנתו אפשרית, וכי ביטול פסק הדין יצמיח לו תועלת, כך ששמיעת עמדתו בנושא שבמחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ר': ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, עמודים 835-836; רע"א 6157/97 גראל בע"מ נ' גראל ערד (1983) בע"מ, פ"ד נא(4) 877; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) עמ' 371 עד 374; ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ, פ"ד מז(4) 133,שם נקבע על ידי כב' השופט ד' לוין, כי "ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת").

4. בענייננו, כתב ההגנה שהגיש הנתבע מעלה כי הגנתו אפשרית, והיא הסיבה העיקרית במקרה זה במתן אפשרות לביטול פסק הדין, לאחר תשלום הוצאות. וזאת, בנוסף לאישור המחלה שצרף נציג הנתבעת, לאי הופעתו לדיון. אולם בהתאם לדבריו של כ' השופט לוין, במקרה זה הסיבה להיעדרות נציג מטעם הנתבעת, משקלה קטן יותר מסיכויי ההגנה שהציגה הנתבעת.

לאור האמור, על התובעים לאפשר לנתבע לשלם להם הוצאות לצורך ביטול פסק הדין.

5. להדגיש, כי אין ביטול פסק הדין קובע את תוצאות פסק הדין לאחר דיון במעמד הצדדים.

ככל שיבוטל פסק הדין, יוכלו התובעים להציג בפני בית המשפט בדיון גם את טענותיהם ביחס להתנהלות הנתבעת לאחר מתן פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.