24 יוני 2020

1. תביעת התובע להכיר בפגיעה מיום 4.7.17 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") נדחתה על ידי פקיד התביעות מהטעם כדלקמן:

"אינך בגדר עובד עצמאי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

עפ"י הדיווח בדין וחשבון רב שנתי - מתאריכים 30.5.2005 ו- 6.2.2008 (דו"ח אחד, שני תאריכים, שתי חתימות) היית רשום במוסד כעובד עצמאי בתקופה: מ 1/2004 ועד 10/2004.

החל מ 11/2004 ואילך הנך רשום במוסד כעובד שכיר - לפי צו סיווג המבוטחים, סעיף 6 לחוק הביטוח הלאומי.

הפגיעה שארעה לך הייתה בעת דרכך לפגישת ייעוץ תסריט פרטית שלא מטעם אחד ממעסיקך.

בנוסף, אף אם היית בגדר עובד עצמאי כמשמעותו בחוק - אין מתקיים בך התנאי הנדרש עפ"י סעיף 77 (א) לחוק למתן גימלה לעובד עצמאי, והוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם כעובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי".

2. אלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

א. התובע יליד 1958, במאי תסריטאי ומרצה למקצועות הקולנוע, עבד כמרצה במספר מקומות במקביל: בית ברל, האוניברסיטה הפתוחה, בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בע"מ (להלן: "סם שפיגל").

ב. על פי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) תשל"ב-1972 (להלן: "צו סיווג מבוטחים") התובע רשום במוסד לביטוח לאומי כשכיר בגין עבודות אלה.

ג. במקביל לעבודתו כמרצה עובד התובע כעצמאי בייעוץ (פרוטוקול עמ' 6 ש' 9-10).

לשאלות בית הדין כיצד מסווג התובע ביחס להכנסותיו הנוספות, לא ניתנה תשובה ברורה מטעם שני הצדדים.

לטענת הנתבע התובע מסווג כעצמאי שאינו עונה על ההגדרה בהתאם לסעיף 1 לחוק.

יש לציין כי טענה זו נטענה לאחר טענות סותרות קודמות כעולה מהפרוטוקול.

ד. ביום 4.7.17 בשעה 20:30 לערך כאשר יצא התובע לפגישת עבודה עם התסריטאית גב' עלמה גניהר, נפל ונחבל במדרגות ביתו.

ה. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה כעצמאי, נ/2. התביעה נדחתה.

ו. הפגיעה אושרה כתאונה אישית.

3. מטעם התובע העידו התובע, מר רמי שמש סמנכ"ל כספים בסם שפיגל, וגב' עלמה גניהר.

4. מהעדויות ומהמסמכים אשר הונחו בפני שוכנעתי כי ביום 4.7.17 יצא התובע לפגישת עבודה עם גב' עלמה גניהר אשר אמורה היתה להתארח למחרת היום, 5.7.17 בשיעור השלמה אשר התובע היה אמור להעביר בסם שפיגל, וזאת כעולה מאישור גב' עינת מילוא, מנהלת תכניות לימודים בסם שפיגל, ת/1 כדלקמן:

"אני מאשרת כי בתאריך 5.7.17 המרצה אריק קפלון היה אמור להעביר שיעור השלמה בביה"ס ובו היתה אמורה להתארח תסריטאית עלמה גניהר.

לצערי שיעור זה לא התקיים בשל תאונה שעבר המרצה בתאריך 4.7.17.

בנוסף לשעות הוראה מקבל אריק שעות הכנה על עבודה מחוץ לבית הספר שבמהלכן הוא נפגש עם היוצרים בשעות מתואמות ביניהם כדי לתכנן ולהכין אותם למפגש עם התלמידים.

במסגרת עבודתו נפגש אריק עם תסריטאית עלמה גניהר אשר הציגה את עבודותיה פעמים רבות במסגרת סדנא של אריק קפלון".

5. מר רמי שמש אישר כי התובע קיבל שכר לחודש 7/17 (הוראת תשלום ת/2 ותלוש שכר ת/3) והבהיר כי חל בלבול באישור למוסד לביטוח לאומי שם נרשם כי התובע עבד עד ה- 1.7.17.

עוד הוסיף כי מהוראת התשלום של חודש 6/17, ת/4 עולה כי היה ביטול של 4 שעות ובמקום 44 שעות העביר התובע 40 שעות בלבד.

מכאן הוא מסיק שהשיעור ב- 5.7.17 אכן היה אמור להיות שיעור השלמה.

עוד הבהיר מר שמש כי התובע מקבל תשלום גם על שעות הכנה כעולה מתלושי השכר לחודשים יוני ויולי.

בחקירתו הנגדית הבהיר התובע את סיבת הפגישה עם גב' עלמה גניהר:

"אני מלמד בסם שפיגל כבר מעבר ל- 10 שנים וב- 6 השנים האחרונות באופן קבוע כאשר אני מעביר שיעור אני מביא את עלמה כאחת התסריטאיות המובילות, וכל שנה עם תסריט חדש שלה, ולפני שאני מביא אותה למפגש אני נפגש איתה בדר"כ יום קודם לכן כדי להתכונן למפגש ושאלות הסטודנטים שיכולים לבוא במהלך המפגש. זה מקובל על בית הספר ואני מקבל על כך שעות הכנה והם מודעים לחלוטין שאני מביא לשיעור את עלמה".

(פרוטוקול עמ' 6 ש' 13-17)

6. טענות התובע –

סיבת הדחייה של התובע אינה ברורה עד היום והיא השתנתה.

אין כיום מחלוקת על מעמדו המיוחד של התובע ועל כך שמשולמים דמי ביטוח לאומי המועברים ישירות מסם שפיגל.

המפגש עם גב' עלמה גניהר היה מפגש הכנה להרצאה שאמורה היתה להתקיים למחרת ואין ספק כי מדובר בפגישת עבודה.

אין לתת משקל לעובדה כי מלכתחילה הוגשה התביעה על טופס כעצמאי, כיוון שכך הונחה על ידי פקידת המוסד לביטוח לאומי.

עמדת הנתבע מרוקנת מתוכן את כל תורת דיני העבודה בנפגעי עבודה ויוצרת "יצור חדש" אשר אין לו תנאים, לא של עובד ולא של עובד עצמאי.

7. טענות הנתבע –

התובע מוכר כשכיר רק מכח סעיף 6 לצו סיווג מעסיקים, ובינו לבין סם שפיגל לא מתקיים יחסי עובד מעסיק.

תכלית הצו אינה לכלול את כל צורות התעסוקה אלא רק הרצאות, הופעות וכדומה ולא לכלול עיסוקי לוואי שבמסגרתם יכול התובע, על דעת עצמו, לתאם לעצמו את הפגישות בכל שעה ומחוץ למקום ההרצאה או בית הספר.

התובע נפגש על דעת עצמו ובתיאום עם גב' גניהר בשעות הערב.

לנתבע יש קושי לפקח על צורות ההעסקה אם הפרשנות שתינתן לסעיף 6 הינה כי התובע יכול לקבוע את פגישותיו כרצונו.

ההכרעה –

8. לאחר שבחנתי את הראיות ואת טענות הצדדים, דין התביעה להתקבל.

9. סעיף 6 לחוק (סעיף 4 א' בנוסח הקודם) נועד להרחיב את מעגל המבוטחים כ"עובדים" על פי החוק.

על תכלית הסעיף ניתן ללמוד מדברי ההסבר של הצעת החוק שזו לשונם:

"המושגים 'עובד' ו 'עובד עצמאי' מוגדרים בסעיף 1 לחוק העיקרי במונחים כלליים ביותר ויש עבודות שקשה לקבוע בהן, אם העוסק בהן הוא 'עובד' או 'עובד עצמאי' או לא זה ולא זה (נהגים, סוכנים, אמנים לסוגיהם ועוד). כדי שאדם ידע מראש מה מעמדו לשם הבטחת זכויותיו לפי החוק, מוצע שתהיה סמכות לשר העבודה - כדוגמת חקיקה בשטח זה במדינות אחרות (כגון אנגליה) - לקבוע סוגו של מבוטח. מאחר שלעיתים נודעת חשיבות גם להיקף העבודה ולא רק לסוגה (למשל - מרצה) מוצע ששר העבודה, בהגדירו סוגים של עובדים יתחשב בהיקף העבודה ובזמן הדרוש לביצועה. מי שנקבע שהם עובדים, מן הדין שייקבע גם מי הם מעבידיהם החייבים לשלם דמי ביטוח בעדם ולמלא חובות אחרות המוטלות לפי החוק על המעביד".

(הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון), תשכ"ט-1969 בעמ' 61).

10. צו סיווג מבוטחים בא איפוא להכניס את המבוטחים המפורטים בו תחת כנפי ביטוח נפגעי עבודה גם אם יש ספק האם ניתן להגדירם כ"עובדים" על פי מבחני משפט העבודה.

11. סעיף 1 לצו סיווג מבוטחים קובע:

"מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א' בתוספת הראשונה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב' ייחשב כעובד"

הסעיף בתוספת הראשונה הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 6(א).

לגבי סוג העבודה נאמר:

"מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים".

לגבי תנאי העבודה נאמר:

"א. הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכל לפי העניין".

12. נדחית טענת הנתבע לפיה התובע כמרצה מסווג כשכיר רק לצורך מתן ההרצאה כעולה מהנאמר לגבי תנאי העבודה.

13. אין חולק כי התובע נכלל בסוג העבודה הנדרש ודהיינו מרצה.

כמו כן אין חולק כי תנאי העבודה הנדרשים חלים עליו, ודהיינו קיים בינו לבין סם שפיגל הסכם עבודה מראש לתקופה הנדרשת או להיקף ההרצאות הנדרש.

משכך מסווג התובע כשכיר בקשר עם עבודתו בסם שפיגל וככזה הוא מבוטח בביטוח נפגעי עבודה כשכיר בכל הקשור לעבודתו בסם שפיגל.

14. לאור מסקנה זו יש לבחון האם התובע נפגע תוך כדי פעולה שהינה חלק מעבודתו ומתיישבת עם הסכם העבודה בינו לבין סם שפיגל כדרך שנבחנת פגיעתו של כל עובד אחר ביחס להסכם העבודה עם מעסיקו.

15. בענייננו אישר סם שפיגל כי מדובר בפגישת עבודה הקשורה להרצאה אותה אמור התובע היה להעביר למחרת היום, וכי מדובר בפעולת הכנה להרצאה אשר נעשתה בעבר ואשר סם שפיגל משלמת עבורה שכר לתובע בהתאם להסכם העבודה ביניהם.

16. אין בעובדה כי הפגישה תואמה בין התובע לבין גב' עלמה גניהר לשעות הערב כדי להוציאה מתחום הפעולות אשר הינן חלק אינהרנטי מעבודת התובע כמרצה, כמו גם למשל בדיקת מבחנים או פגישות עם סטודנטים.

17. משהתובע נפגע בדרכו מביתו לפגישת העבודה, ומשהנתבע לא טען לעניין הקשר הסיבתי הרפואי, דין התביעה להתקבל.

18. בנסיבות העניין ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין.

19. זכות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מקבלתו לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ב' תמוז תש"פ, (24 יוני 2020), בהעדר הצדדים.