1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (הרשמת הבכירה בלהה יהלום) מיום 10.12.2018 בתא"מ 2612-06-17, לפיו חויב המבקש לשלם למשיבה 5,508 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,095 ₪.

2. עניינו של פסק הדין בתביעה כספית, בגין נזק שנגרם לרכבה של מבוטחת של המשיבה, מקטנוע השייך למבקש, ואשר נהג בו בעת האירוע נהג שליח שהנו עובד של המבקש.

בית-משפט קמא קיבל את התביעה, וחייב את המבקש לשלם למשיבה כמפורט לעיל.

3. בבקשתו טוען המבקש כי "מאזן הנוחות נוטה קיצונית לעבר עיכוב ביצוע: בעוד שהנתבע הוא בעל עסק קטן הנלחם מלחמה יומיומית על המשך הפעלתו, פשוטו כמשמעו, ואב לשני ילדים קטנים – כך שהסכום שהוא נדרש לשלם עתה הוא משמעותי עבורו – מנגד ניצבת חברת ביטוח שהסכום הזה אינו מעלה ואינו מוריד עבורה ושכל נזק לא ייגרם לה אם תמתין לביצוע עד לסוף הערעור".

לטענת המבקש "סיכויי הערעור מצוינים", בשל טעויות שטעה, לטענתו, בית-משפט קמא, הן בקביעת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען; הן בקביעת גובה הנזק שנגרם לרכבה של המשיבה; הן בשאלת הוכחת התשלום עבור תיקון הרכב; והן בפסיקת הוצאות בסיום ההליך.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי "מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו" וכי "סטייה מן הכלל עשויה להיות מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים: כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעורו; וכי אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל, יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד – להשיב את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המידי של פסק הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון...".

לטענת המשיבה, אין חשש שהמבקש לא יוכל לקבל כספו חזרה אם יזכה בערעור, שכן המשיבה הנה חברת ביטוח גדולה, שחזקה עליה כי תשיב למבקש את כספו אם יזכה בערעור.

אשר לטענת המבקש כי הסכום אותו הוא נדרש לשלם הוא משמעותי עבורו – נטען כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי, אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעיכוב ביצוע פסק דין, אלא אם ביצוע התשלום עלול למוטט את המבקש כלכלית. לטענת המשיבה, גם נימוק זה מחייב שסיכויי הערעור יהיו טובים, ובמקרה זה סיכויי הערעור להתקבל קלושים. כן נטען כי המבקש לא הוכיח שהוא מצוי בקשיים כנטען, ומכל מקום, ככל שהעסק של המבקש מצוי בקשיים, כנטען, העסק אינו צד להליך ומצבו אינו רלוונטי לבקשה. עוד נטען כי הסכום הכולל שעל המבקש לשלם עומד על 11,671 ₪, והמבקש לא הוכיח כי תשלום סכום כזה יביא להתמוטטות עסקו.

לפיכך ביקשה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

5. במענה לתגובת המשיבה, בכל הנוגע למצבו הכספי, טען המבקש כי סכום פסק הדין עבורו הוא סכום משמעותי; כי הוא מתפרנס מהעסק ולפיכך ערעור מצב העסק עלול להביא להתמוטטות כלכלית גם שלו; וחזר וטען כי סיכויי הערעור טובים.

6. לאחר עיון בטיעוני ב"כ הצדדים, לא מצאתי כי יש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין.

בפסיקה נקבע לא אחת כי "בעל דין שזכה בדינו זכאי ליהנות מפירות זכייתו, ואין בהגשת ערעור כדי לעמוד בדרכו. על מנת לבוא בגדרי החריג לכלל זה, על המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בהתאם למודל "מקבילית הכוחות", ככל שסיכויי הערעור מוצקים יותר ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות – ולעכב את הביצוע גם בהעדר נזק בלתי הפיך למבקש – ולהפך..." (ע"א 2235/18 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' אדמונד לזרוב ואח' ( 22.4.2018)).

המבקש לא הראה כי הנזק בתשלום הסכום שחויב בו כה כבד, שיש הצדקה לעכב את ביצוע התשלום.

זאת ועוד, מעיון בפסק הדין ובטיעוני ב"כ הצדדים, הן בבקשה ובתגובות והן בהודעת הערעור, עולה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.

בית המשפט שמע את עדותה של המבוטחת, לפיה הקטנוע של המבקש נדחק בין רכבה לבין רכב אחר שעמד משמאלה, ופגע ברכבה. לדבריה, הנהג התנצל על מעשיו. בהמשך, בשיחה עם המבקש, הוא הסכים להחזיר לה את ההשתתפות העצמית ששילמה למשיבה. לאחר מכן, כאשר קיבל את תביעת המשיבה, חזר בו המבקש מהסכמתו לתשלום ההשתתפות העצמית. בית-משפט קמא, אשר שמע גם את עדותו של הנהג, לא קיבל את גרסתו והעדיף את גרסת המבוטחת לגבי אופן התרחשות התאונה. נקבע כי עדותה של הנהגת הייתה "פשוטה, בהירה וסדורה". בית המשפט קיבל גם את חוות דעת השמאי מטעם המשיבה. לא הוגשה חוות דעת נגדית.

בנסיבות אלה, ונוכח סיכויי הערעור שאינם גבוהים, גם מטעם זה אין מקום לעיכוב ביצוע התשלום.

7. למותר לציין כי ככל שהמבקש יזכה בערעורו – אין חשש ממשי שלא יקבל את כספו חזרה מהמשיבה.

8. אשר על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.