1. התובע הינו בעלים של רכב (להלן: הרכב) שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה עם אוטובוס ששייך לנתבעת (להלן: האוטובוס) ומכאן התביעה לפצות את התובע על נזקיו.

2. התובע, נהג האוטובוס וכן עד נוסף מטעם הנתבעת שהיה עד לאירוע התאונה ושנהג באוטובוס אחר שנסע אחרי האוטובוס (להלן: העד הנוסף), כולם העידו שרכב התובע יצא מתוך כיכר ונעצר מיד לאחר כיכר. כולם העידו שהרכב עצר ליד מדרכה שאבני השפה שלה צבועים באדום לבן. כולם העידו שהתובע רצה להעלות נוסעים מהמדרכה אל תוך רכבו. כמו כן, כולם העידו שהאוטובוס נסע אחרי רכב התובע. בנוסף, כולם העידו שרכב התובע ניזוק בפינה האחורית שמאלית שלו. כל העובדות שצוינו עד כה יכונו להלן "העובדות המוסכמות".

3. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב מוקד הפגיעה באוטובוס, האם בפינה הקדמית ימנית שלו, כפי שהעיד התובע, או שמא בדלת האחורית של דופן ימין של האוטובוס, כפי שהעידו נהג האוטובוס והעד הנוסף.

4. לדעתי, לאור העובדות המוסכמות שהובאו לעיל, מתייתר הצורך להכריע במחלוקת האם האוטובוס ניזוק בדופן ימין מאחורה, או שמא בפינה הקדמית ימנית. בין אם נלך לפי הגרסה של התובע ובין אם נלך לפי הגרסה של נהג האוטובוס והעד הנוסף, התוצאה הסופית לגבי אופן חלוקת האחריות בין התובע לבין נהג האוטובוס, איננה משתנה. ואבהיר:

א. ראשית, אין מחלוקת שהרכב נפגע בפינה האחורית שמאלית שלו. במקרה של פגיעה מאחור, ברור שיש אשם של נהג האוטובוס בשל אי שמירת מרחק מספיק מהרכב שלפניו, ואין נפקא מינה אם האוטובוס ניזוק בפינה הקדמית ימנית במהלך נסיעה ישר, כפי שטען התובע, או בדופן ימין אחורי בעת עקיפת הרכב שחסם את דרכו, כפי שהעידו נהג האוטובוס והעד הנוסף.

ב. שנית, אין מחלוקת שהרכב עמד במקום אסור מיד לאחר הכיכר, ומכאן האשם התורם של התובע בגרם התאונה. התובע אף הגיש תמונה של מקום קרות התאונה וסימן עליה את המקום שבו נעצר מיד לאחר הכיכר, ומהסימון עולה בבירור שהרכב נעצר ליד מדרכה שאבני השפה שלה מסומנות באדום ולבן (ת/1). האשם התורם של התובע נעוץ בכך שהעמיד את הרכב במקום שהחניה או העצירה בו הם אסורים, וכל זאת תוך הפרעה לתנועת הרכבים שנסעו מאחוריו.

5. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי האחריות לגרם התאונה מתחלקת בין שני הנהגים, באופן הבא: 60 אחוז מהאחריות רובצים לפתחו של נהג האוטובוס ו-40 אחוז הנותרים רובצים לפתחו של התובע.

6. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי ושלפיה סכום הנזק לרכב הוא 5,068 ₪, כולל מע"מ.

7. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. 60% מהסך של 5,068 ₪ בגין הנזק.

ב. 850 ₪ בגין שכר טרחת השמאי מטעם התובע, וזאת לאור הקבלה שצורפה לכתב התביעה.

ג. 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

8. כל הסכומים שצוינו לעיל ישולמו עד ליום 15.8.19 ולאחר מכן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

9. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.