בעניינו של החייב התנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק פש"ר 10483-05-16, הליך פשיטת רגל שנפתח לפי בקשת החייב.

נוכח מחדלים מתמשכים של החייב בהליך, הואיל וממועד צו הכינוס באותו הליך לא שילם החייב ולו תשלום אחד ואף לא הגיש דוחות, ניתק קשר עם באי כוחו ולא התייצב לדיון, הורה בית המשפט בהחלטתו בדיון מיום 5.12.2017 על ביטול ההליך.

החייב לא הגיש בהליך האמור בקשה לביטול ההחלטה ולהחזרתו להליך.

כעת, הגיש החייב בקשה חדשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל.

הכונ"ר מתנגד לבקשה. לעמדת הכונ"ר, החייב הפגין זלזול בהליך והתעלם מהחלטות בית המשפט ועל כן ראוי כי בנסיבות העניין יקבע בית המשפט את פרק הזמן הנדרש לשם הגשת הבקשה החדשה לצו כינוס לפי הרף העליון בטווח הזמנים שנקבע בפסק הדין בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' הכונ"ר, (מיום 2.4.14). בהתאם לכך, הכונ"ר סבור כי פרק הזמן ההולם עומד על שנה וחצי ולפיכך אין מקום לאפשר לחייב הגשת בקשה חדשה קודם ליום 5.6.2019.

החייב מתנגד לעמדת הכונ"ר ומבקש לאפשר הגשת הבקשה החדשה בהליך זה למתן צו כינוס. לעמדת החייב, אין מקום לעמוד במקרה זה על תקופה ארוכה משנה אחת.

לפי הלכת אלקצאצי יש להעמיד התקופה בה יתאפשר לחייב לפנות מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, על בין שנה לשנה וחצי ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.

בתגובת החייב נטען, כי במקרים אחרים אף התאפשר לחייבים להגיש בקשתם לצו כינוס גם לפני שחלפה תקופה של שנה אחת. בהקשר זה יצוין, כי הדוגמאות שהובאו בתגובת החייב הינן ישנות יחסית ויתכן והתקיימו באותם מקרים נסיבות חריגות במיוחד. מכל מקום, ברור כי יש ליישם את הלכת אלקצאצי ובהתאם לכך, פרק הזמן המינימלי צריך לעמוד על שנה אחת ואין מקום לחריגה מפרק הזמן האמור, אלא במקרים יוצאי דופן במיוחד. במקרה זה, לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות קיצור פרק הזמן והשאלה העומדת על הפרק הינה, האם יש לקבוע תנאי להגשת צו הכינוס אשר עומד על תקופה ארוכה מפרק הזמן המינימלי של שנה.

עוד נטען בתגובת החייב, כי קיימת פרקטיקה לפיה מתאפשר לחייבים לקצר את פרק הזמן ההולם הנדרש כתנאי להגשת בקשה חדשה, באמצעות תשלום מוקדם של התשלומים החודשיים לתקופה בין המועד בו הוגשה הבקשה לבין המועד המתאים להגשתה. בהקשר זה יצוין, כי לא ניתן לקצר את פרק הזמן הראוי באמצעות "היוון" תשלומים ולא ניתן לקבל טענה לפיה מבקש חייב לקצר את תקופת הזמן הנדרשת באמצעות "פידיון" כספי. עם זאת, כאשר בית המשפט בוחן את פרק הזמן הנדרש כתנאי להגשת בקשה חדשה לפי הלכת אלקצאצי, נתונה לו האפשרות לערוך איזון בין השיקולים השונים הרלבנטיים לקביעת פרק הזמן, גם באמצעות הטלת תנאים נוספים, כגון חיוב בתשלום כספי כתנאי נוסף להגשת הבקשה החדשה. בסופו של דבר, יש לקבוע את פרק הזמן הנדרש כתנאי להגשת בקשה חדשה, בהתאם למכלול הנסיבות, כאשר קיומם של תנאים נוספים הוא חלק מהמכלול.

לעניין פרק הזמן הראוי במקרה זה, יש לתת את הדעת להתנהלותו של החייב, הן ביצירת החובות והן במסגרת ההליך הקודם. כך גם יש לתת את הדעת לנסיבותיו של החייב ולהתאמת הליך פשיטת הרגל למצב הדברים הנוכחי, וכן לשאלת התועלת לנושים.

באשר להתנהלות החייב בהליך הקודם, מחדלי החייב חרגו מעבר למחדל באי תשלום לפי צו התשלומים. אין דינו של חייב אשר מנסה לעמוד בתשלומים שהוטלו לפי צו התשלומים, אך אינו עומד בהם ועל כן מבוטל ההליך בעניינו לבין חייב, דוגמת מקרה זה, אשר לא פעל באופן כלשהו, זלזל בהליך, ונמנע מתשלום כלשהו לפי צו התשלומים ואף לא הגיש דוחות מתחילת ההליך. מכאן, שהתנהלות החייב בהליך הקודם מהווה נסיבה המצדיקה החמרה בתנאים להגשת הבקשה מחדש וכיוצא מכך הארכה של פרק הזמן.

באשר לנסיבות יצירת החובות ולנסיבותיו של החייב, הרי שאין מדובר בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, אך ראוי לציין בהקשר זה את גילו הצעיר של החייב וכן את העובדה כי מדובר (לפי טענת החייב לפחות) בחובות בעלי אופי צרכני והקשורים גם ברצונו לסייע להוריו, נסיבות אשר מחלישות את הצורך בהחמרת התנאים.

בחינת מכלול הנסיבות מביאה למסקנה לפיה במקרה זה ראוי לדרוש פרק זמן ארוך משנה, אך אין הכרח לקבוע כי פרק הזמן צריך להגיע לשנה וחצי. הואיל ובינתיים חלפה תקופה בת כ-14 חודשים, הרי שאף אם פרק הזמן מצוי ברף התחתון הסביר, משעה שהוגשה הבקשה, אין טעם לדחותה מחמת אי התאמה של חודשים בודדים לפרק הזמן המתאים, וראוי יהיה להורות על מתן צו כינוס תוך שכלל הנסיבות כאמור תובאנה בחשבון בדיון בהליך החדש.

מסקנה זו לפיה יש לאפשר הגשת הבקשה החדשה למתן צו כינוס עולה גם בשים לב לנתון נוסף, עליו לא עמדו הכונ"ר והחייב בטיעוניהם. עיון בפרוטוקול הדיון בהליך הקודם ובהחלטה על ביטול ההליך הקודם מעלה כי בהחלטה האמורה נקבע שאם יבקש החייב להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל בחלוף הזמן, יהיה הדבר כפוף להפקדת 8,000 ₪ כהוצאות ההליך.

התנאי האמור, בדבר הפקדת סכום כספי משמעותי (ביחס לגובה החובות המוצהרים וליכולת החייב בתשלום, לפחות כעולה מהדיווח על הכנסותיו) מהווה נסיבה בעלת משקל של ממש, בכל הנוגע לבחינת פרק הזמן הנדרש. נראה, כי יש בתנאי האמור כדי להטות את הכף לצד אישור הגשת הבקשה כעת.

לפיכך, ככל והחייב יפקיד הסכום האמור שנקבע כתנאי במסגרת החלטת הביטול בהליך הקודם, אזי תתקבל הבקשה למתן צו כינוס ועיכוב הליכים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ט, 04 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.