08 ספטמבר 2019

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעת לסילוק תביעת התובעים 1-3 על הסף וכן על העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
2. באשר לבקשה להעברת מקום הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דינה להידחות.
3. בענייננו, מקום ביצוע העבודה, מקום העבודה נמצא בישוב מעלה אפרים, המצוי מחוץ לתחומי הקו הירוק, וכן מקום מגוריהם של התובעים וכן כתובת הנתבעת מצויים גם מחוץ לתחומי הקו הירוק.
4. בהתאם לתקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 (להלן: התקנות), כאשר מקום ביצוע העבודה, מקום העבודה ומקום מגוריו של התובע והנתבעת מצויים מחוץ לתחומי הקו הירוק, ניתן להגיש את התובענה לכל בית דין אזורי לעבודה.
5. פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות ( ר' בבר"ע 23699-06-16 בעניין אור ברקן בע"מ נ' כמאל חדר ואח').
6. לאור האמור, לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב מוקנית סמכות מקומית לדון בתובענה.
7. באשר לבקשה לסילוק תביעה על הסף, של התובעים 1-3, טענה הנתבעת כי נערכו עימם הסכמי פשרה ושולמו להם יתרת זכויותיהם ולראיה חתמו התובעים הללו על הסכמי קבלה וויתור, אשר צורפו לבקשה.
8. סילוק תביעה על הסף מוסדר בתקנות 44-45 לתקנות, אשר קובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
9. הלכה פסוקה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (ר' דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242) שכן נקבע כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168). מכאן עולה כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (ר' דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274). עוד נקבע, כי ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד (ר' ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] (13.2.2008).
10. בבר"ע 12384-02-10 ([פורסם בנבו] 10.2.2012) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן:

"מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח שיאון ז"ל - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567].

על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על-ידי התובע, כאשר על בית-הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו.

במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת היעדר עילה נדרש בית-הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".

1. בענייננו, לא מצאתי כי המקרה דנן מהווה מקרה חריג אשר מצדיק סטייה מהכללים המשפטיים שצוינו דלעיל. מטיעוני הצדדים, הן בתיק עצמו והן בבקשה ובתגובה לסילוק על הסף, עולה שורה של שאלות עובדתיות ומשפטיות, הן באשר לנסיבות חתימת התובעים על כתבי הקבלה והויתור שהוצגו אשר אינם מפרטים את הסכומים בגינם שולמו לכאורה לתובעים הסכומים האמורים וכן בשאלת התשלום בפועל של סכומים אלו, שאלות אלו צריכות להתברר במסגרת ההליך העיקרי, ואין מקום להעלותן בהליך של סילוק על הסף.
2. על יסוד כל האמור לעיל - הבקשה לסילוק על הסף נדחית. 5129
3. שאלת ההוצאות תילקח בחשבון בתום ההליך.
4. על הנתבעת להגיש כתב הגנה מטעמה לא יאוחר מיום 10.10.19. על הצדדים לסיים הליכים מקדמיים, לרבות גילוי ועיון במסמכים לא יאוחר מיום 1.11.19.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ט, (08 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.