לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו ביום 11.7.19 בהיעדר התייצבות.

לטענת הנתבע, ב"כ התובע הודיע לו כי הדיון נקבע ליום 16.7.19 והוא התייצב במועד זה ואז התברר לו כי הדיון התקיים ביום 11.7.19 וכי ניתן נגדו פסק דין בהיעדר התייצבות.
בנסיבות העניין, כאשר בוצעה לנתבע מסירה כדין של ההחלטה מיום 17.4.19 במסגרתה נקבע מועד הדיון, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק ויש לבחון את בקשת הנתבע תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההגנה.

התרשמתי כי אי התייצבות במועד שנקבע לדיון הינה תוצאה של טעות ואינה עולה כדי התעלמות מדעת מההליך ומחובתו של הנתבע כלפי בעל הדין שכנגד, ובמיוחד נוכח כך שהנתבע הצהיר כי התייצב במועד אחר משסבר כי הדיון מתקיים במועד זה.

אשר לסיכויי ההגנה, טענות הנתבע בכל הנוגע לתשלום חלק מהחוב הינן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, ובטרם קיום דיון בהתנגדות כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים.

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע לפיה המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינת עניינית ולגופם של דברים של טענות הצדדים, וזכות התובעת שלא לסבול ממחדלים דיוניים של הנתבע, יבוטל פסק-הדין בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובעת בסך של 400 ש"ח אשר יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 2.10.19.

עם ביצוע ההפקדה תוגש הודעה מתאימה.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.