לפני בקשה לביטול ההחלטה בדבר איסור שימוש מינהלי על רכב המבקש למשך 30 יום, אשר הוטלה ע"י קצין משטרה על רכבו של המבקש שמספרו 36177101 ביום 22.01.19.

על פי הטענה העובדתית ביום 22.01.19 בשעה 09:10 נהג המבקש ברכב בדרך חיים בר לב בירושלים כאשר הוא פסול מנהיגה. מקור הפסילה הינו החלטת קצין משטרה מיום 01.01.19 לפיה נפסל רשיונו של המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום.

כעת המבקש עותר לביטול איסור השימוש המנהלי ברכבו שכן לטענתו מדובר ברכב אשר משמש אותו לצרכי ניידותו בהיותו נכה 100% המתנייד על כיסא גלגלים. הוצגו לפני המסמכים בדבר נכותו ומגבלותיו של המבקש בפלג גופו התחתון וכן מסמכים לגבי הרכב אשר מצויד בדלת הזזה חשמלית עם מתקן תפוח גרירה ומעלון.

לטענתו, במועד הרלבנטי לעבירה נהג המבקש ברכב על מנת להגיע לקופת חולים לצורך ניקוי הפצעים שהיו לו והוא נאלץ לנהוג ברכב מאחר ולא מצא באותו מועד אחר שינהג ברכב במקומו.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו מדובר במבקש אשר נפסל פסילה מנהלית בגין מעורבותו בתאונת דרכים והוא הגיש בקשה לביטול הפסילה המנהלית, אולם בטרם ניתנה ההחלטה בבקשתו הוא נתפס נוהג ברכב בניגוד לאותה פסילה. לטענתו, המבקש מזלזל בהחלטת הקצין ובבית המשפט ועושה דין לעצמו. המבקש מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2001 צבר לחובתו 37 ה"ק ביניהן גם תאונת דרכים שגרמה חבלות של ממש.

דיון

כאשר בית המשפט בא לדון בבקשה לביטול איסור מנהלי על השימוש ברכב, עליו לבדוק שני דברים: האחד, כי הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו וללא הסכמתו וכי בעל הרכב עשה את כל המוטל עליו על מנת למנוע את העבירה. כן רשאי בית המשפט להורות על ביטול איסור השימוש או קיצור התקופה אם ראה שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

בענינינו, הרכב רשום בבעלות המבקש, והוא נתפס נוהג ברכב בעצמו כאשר הוא בפסילה.

בנסיבות אלה, אין לומר כי הרכב נלקח ממנו ללא הסכמתו או ללא ידיעתו ולכן לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות ביטול איסור השימוש. יחד עם זאת, יש לבדוק האם קיימות נסיבות אחרות שלפיהם מוצדק להורות על קיצור התקופה.

המדובר במבקש שהינו נכה 100% והרכב מצויד באביזרים מיוחדים לצרכי ניידותו ושינועו. המבקש ממילא פסול מלהחזיק ברשיון נהיגה בהתאם להחלטת הקצין למשך 60 יום וטרם ניתנה החלטה בדבר ביטול פסילתו.

המבקש טוען כי באותה תקופה יוכל למצוא נהג אחר שיוכל לנהוג ברכב לצורך ניידותו וטיפוליו הרפואיים.

בהתחשב בתקופה שחלפה עד כה – 15 יום, ניתן לטעמי להסתפק בתקופה זו ולהורות על החזרת הרכב לידי המבקש.

כללו של דבר – מורה על קיצור תקופת איסור השימוש והשבת הרכב לידי המבקש – לאלתר.

אני מורה על עיכוב החלטתי זו עד ליום 07.02.19 בשעה 10:00 על מנת לאפשר למשיבה לקבל החלטה האם יוגש ערר.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ט, 06 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.