בפניי בקשת החייב להתיר לו לערער על החלטת כב' הרשמת גלעדי אליהו מיום 11.12.18 במסגרתה ניתנה החלטת ביניים בבקשת החייב להעמיד את צו התשלומים על סך של 200 ₪ לחודש. בהחלטת הביניים נקבע כי הצו הזמני יועמד על סך של 3,000 ₪ וזאת עד מתן החלטה סופית בבקשה.

החייב טוען כי בשים לב למצבו האישי והכלכלי ועל פי הפרטים והנתונים שנמסרו על ידו אין בידו לעמוד בצו הזמני שנקבע והוא עותר להעמיד את שיעור התשלום על סך של 200 ₪ לחודש.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטה נשוא הבר"ע – דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובת המשיב וזאת הן מחמת אחור בהגשתה והן לגופה.

החלטת כב' הרשמת עליה מבקש החייב להשיג כאמור בבקשתו ניתנה כבר ביום 11.12.18 ובהעדר כל טענה אחרת שהועלתה בבקשה או בתצהיר ההנחה היא כי נמסרה למבקש בסמוך לכך.

ממילא עולה מנספחי הבקשה כי בקשה מתוקנת הוגשה על ידי החייב כבר ביום 3.1.19 ועל כן ברי כי ההחלטה מיום 11.12.18 הומצאה לו עובר למועד זה.

בשים לב ללוח הזמנים הנ"ל ולכך שהבר"ע שבפניי הוגשה היום, הרי שאין מנוס מהקביעה כי הבר"ע על ההחלטה מיום 11.12.18 הוגשה באיחור ניכר ללא בקשה להארכת מועד בצידה ועל כן דינה להידחות על הסף.

יתרה מכך: גם אילו הייתה הבקשה מוגשת במועד לא היה בכך כדי לסייע לעניינו של המבקש.

ההחלטה שניתנה על ידי כב' הרשמת הינה החלטת ביניים, דיונית במהותה, בשים לב לשורת המסמכים והפרטים החסרים לצורך הכרעה בבקשתו של החייב כפי שפורטו היטב בהחלטת כב' הרשמת. הצו הזמני שנקבע נסמך על הנתונים כפי שהיו בפניה באותה עת.

יצוין כי החייב ככל הנראה הגיש בקשה מתוקנת ואולם כב' הרשמת בהחלטה מיום 9.1.19 (שגם היא צורפה ועליה אין מבקש החייב לערער) ציינה כב' הרשמת כי משלא הומצאה הבקשה למשיב/הזוכה טרם בשלה העת לדון בה לגופה.

בשים לב לכך שההחלטה מיום 11.12.18 הינה החלטת ביניים דיונית וטרם ניתנה החלטה סופית בבקשת החייב, ומשטרם התקבלה תגובת הזוכה לבקשה, הרי שברי כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת הביניים שניתנה ועל כן דין הבקשה להידחות גם לגופה.

למעלה מן הנדרש יצוין כי לא מצאתי פגם בנתון כי כב' הרשמת נתנה דעתה על הלוואות שונות שמשלם החייב כמדד לקביעת יכולת הפירעון בשלב זה. ככל שהחייב בוחר לפרוע חובות אחרים על פני החוב הקיים בתיק ההוצאה לפועל הרי שזוהי בחירתו שלו ואין חובה על כב' הרשמת להביא את זה בחשבון לטובת החייב בעת קביעת יכולת הפירעון שהיא במסגרת מומחיותה המיוחדת.

בשים לב לכך שמדובר בצו זמני, לשיעור החוב הכולל, הנתון כי עד היום לא שילם החייב דבר ויתר הנסיבות לא מצאתי כי גם לגופו של עניין יש מקום להתערב בשיעור צו התשלומים הזמני שהוטל על החייב וככל שהחייב יפעל לקדם עניינו על פי הוראות כב' הרשמת – כן ייטב.

לא הונח כל הסבר מדוע הבקשה לא הומצאה לזוכה או לא הוצגה אסמכתא בעניין זה וכל טענות החייב לגופו של חיוב מן הסתם ייבחנו על ידי כב' הרשמת היטב לאחר שיעמוד החייב בהחלטות הביניים שניתנו על ידה.

עוד יצוין כי לא ברור מדוע צירף החייב את פסק הדין שבו נקבע החיוב נשוא תיק ההוצאה לפועל מאחר וכב' הרשמת וממילא ערכאת הערעור אינם בוחנים את עצם הטלת החיוב אלא את דרכי פירעונו בלבד.

אשר על כן הבקשה נדחית הן מחמת האיחור הניכר בהגשתה והן לגופה.

משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולכב' הרשמת גלעדי אליהו.

ניתן היום, ב' אדר א' תשע"ט, 07 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.