לפניי בקשת נתבע 1 לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו ביום 21.3.19 בהיעדר בקשת רשות להתגונן.

הנתבע טוען שלא קיבל את כתב התביעה ושהצהרת המוסר שכתב התביעה נמסר לו והוא סירב לחתום שקרית. לטענת הנתבע, ביום 11.3.20 נודע לו כי הוטל עיקול על חשבון העו"ש שלו אלא שלא ידע מאיזו סיבה ובשל מגיפת הקורונה התעכב בבירור העניין. לטענתו, רק לאחר בירור נודע לו ביום 18.5.20 על קיומו של ההליך. הנתבע מציין כי מבדיקה שערך התברר שאזהרה נמסרה לאביו אלא שלטענתו אביו הסובל מהתמכרויות שונות ולא הביא את הדבר לידיעתו.

בהתייחס לעיתוי הבקשה טוען הנתבע כי בשל היעדר אמצעים התעכב בהסדרת ייצוג ומשכך חל עיכוב בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקש.

שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 528 לתקנות. אולם, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד [ראה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (פורסם בנבו 28.5.2002)].

הנתבע פעל להגשת הבקשה מספר חודשים לאחר שנודע לו על קיומו של ההליך, אולם בנסיבות המצוינות בבקשה התרשמתי כי יש מקום להארכת המועד להגשת הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות התובע בגין העיכוב בניהול ההליך.

אשר לטענת הנתבע כי לא בוצעה מסירה וכי לא סירב לחתום על אישור המסירה, מטבע הדברים לא ניתן לתמוך טענה זו בראיות כלשהן וגם חקירת המוסר ביחס למסירה אשר בוצעה לפני כשנתיים לא תועיל כאשר מטבע הדברים יתקשה המוסר לזכור את שהתרחש במסירה הספציפית.

בנסיבות אלה ומטעמי יעילות, אינני סבורה כי יש טעם בקיום דיון בבקשה.

טענת הגנתו של הנתבע כי לא פתח חשבון אצל התובע ולא נטל הלוואה וכי נפל קרבן למעשה מרמה וזיוף, הינה טענה המצריכה בירור ולא ניתן לקבוע בשלב זהו וטרם בירור כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים. לא נעלמו מעיני טענות התובע בהקשר זה והמסמכים שהוצגו כמו גם חתימתו של הערב על הסדר חוב, אולם אין בכך כדי לשלול את הצורך בבירור הגנת הנתבע אשר עמד בתשובתו על כך שאינו מכיר את הערב ולא ביצע העברות לחשבונו, לא רכש את הרכב בגינו ניטלה ההלוואה ולא עשה בו שימוש כמו גם ההסבר שמסר בכל הנוגע לכך שלא הגיש תלונה במשטרה בקשר עם הזיוף הנטען.

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע לפיה המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינת עניינית ולגופם של דברים של טענות הצדדים, וזכות התובע שלא לסבול ממחדלים דיוניים של הנתבע, יוארך המועד ויבוטל פסק-הדין בכפוף לתשלום הוצאות לטובת התובע בסך של 2,000 ש"ח אשר יופקדו בקופת בית המשפט בתוך 14 ימים מהיום.

עם ביצוע ההפקדה תוגש הודעה מתאימה.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"א, 26 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

חתימה