לפני: כב' הרשמת אימאן נסראלדין

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעת, חב' שי חי יזמות והשקעות בע"מ (להלן: "המבקשת"), להורות לתובע (להלן גם: "המשיב") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה בתביעה שהוגשה כנגדה (להלן: "הבקשה").

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

2. המשיב, מבקש מקלט אזרח סודן, הגיש תביעה בסך 67,329 ₪ כנגד המבקשת, לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודה נטענת בשירותיה, מחודש דצמבר 2017 ועד לחודש יוני 2018.

בכתב התביעה נטען, כי המשיב הועסק כפועל בניין באתר "מול הים" באולגה בחדרה (להלן: "האתר"), אותו הפעילה המבקשת וזכויותיו הסוציאליות הופרו על ידה.

3. בכתב ההגנה, בבקשה ובתשובה לתגובה טענה המבקשת, כי אין לתביעת המשיב כנגדה כל סיכוי, שכן היא אינה "...המפעילה אתרי בניה ברחבי הארץ לרבות האתר "מול הים" באולגה בחדרה" כפי שנטען בכתב התביעה; המשיב כלל לא הועסק בשירותיה בתקופה הנטענת ולא התקיימו בינה לבינו כל יחסי עובד ומעסיק; המבקשת אינה בונה ואינה מעסיקה עובדים באתר הנטען ואין בתובענה דנן כל יריבות בין המבקשת למשיב וכתב התביעה אינו מצביע על כל 'ראשית ראיה' להוכחת טענת היריבות בין הצדדים, באופן המצדיק סילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות. המבקשת ציינה בכתב הגנתה, כי בעבר ולפני המועדים הנטענים בכתב התביעה, הועסק המשיב על ידה באתר עבודה אחר ויחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו זה מכבר והמשיב הגיש כתב תביעה כנגדה בבית דין זה (סע"ש 8747-12-17) על סך כ- 77,000 ₪ ובמסגרת הסדר פשרה שגובש בין הצדדים, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, הוסכם ושולם למשיב סך של 16,000 ₪ (להלן: "ההליך הקודם") ובכך הסתיים כל קשר בין הצדדים. לטענת המבקשת, היא נדרשת להוציא הוצאות משפט נכבדות נוכח הגשת התביעה "המופרכת" כנגדה; המשיב לא מראה, כי המבקשת תוכל להיפרע את הוצאותיה ממנו, ככל שהתביעה תדחה, באופן המצדיק חיובו בהפקדת ערובה בהתאם לתקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות").

בתשובתה לתגובת המשיב הוסיפה המבקשת וטענה, כי התגובה הוגשה ללא תצהיר התומך בטענות העובדתיות הרבות המועלות בה ודי בכך על מנת לדחות את האמור בה; מכל מקום, יש למחוק מתגובת המשיב את כל הטענות העובדתיות הנטענות שלא כדין, ללא תצהיר תומך, וכן את הנספחים המצורפים לתגובה (תמונות והקלטות) בניגוד לכל דין. המשיב מתחמק מלפרט את כתובת ומקום מגוריו כנדרש בתקנות; מתגובת המשיב עולה במפורש, כי צודקת המבקשת בטענותיה לרבות סילוק כתב התביעה על הסף עקב העדר יריבות והעדר עילה ובהתאם, יש לקבל את בקשתה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. המבקשת אינה בעלת הקרקע/המגרש עליה מבוצע פרויקט "מול הים" והיא אינה בונה, אינה עוסקת ואינה מעסיקה עובדים ו/או קבלני משנה וכיוצב' בפרויקט "מול הים". עוד נטען, כי אין כל "מיקור חוץ" בנוגע למבקשת באתר והפניית השיחות למספר המופיע על השלט עם כוכבית (*8185) היא במסגרת שיווק הדירות בפרויקט "מול הים", עת השיווק בפועל מתבצע באמצעות משווק עצמאי שפועל גם (ולא רק) עם המבקשת בפרויקטים ואתרים אחרים. מספר הטלפון הנייד של אותו משווק מופיע גם בתמונת השלט המצורפת לתגובה (054-3900039). השימוש במספר הכוכבית האמור נעשה באופן טכני בלבד דרך מרכזיית המבקשת, כאשר ניתוב השיחה לפרויקט "מול הים" (לחיצה על הספרה 2) מעביר את השיחה ישירות לנייד של המשווק הנ"ל.

לבקשה ולתשובה צורף תצהירה של גב' כוכבה חכם, מנהלת חשבונות במבקשת.

4. לטענת המשיב בתגובתו, דין הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה להידחות. בניגוד לטענתה העיקרית של המבקשת בכתב ההגנה, כי היא אינה המפעילה של האתר "מול הים" באולגה חדרה - בהתאם לתמונת השילוט המופיע באתר העבודה (צורפה לתגובה) מספר הטלפון המצוין על גבי השלט מפנה למרכזיית המבקשת, זאת כעולה מתמלול ההקלטות שצורפו לתגובה. לפיכך, המבקשת היא שהעסיקה את המשיב משך תקופת עבודתו, היא שפיקחה על עבודתו, המשיב קיבל הוראות ממנהליה, השתמש בכליה ובין הצדדים נוצרו יחסיים משפטיים שעניינם מתן עבודה בתמורה והמבקשת היא זו שערכה דוחות הנוכחות של המשיב המצויים ברשותה. לדידי המשיב, ככל הנראה, המבקשת השתמשה בגורם חיצוני על מנת להנפיק תלושי שכר או לצורך תשלום שכר המשיב ולפיכך היא בגדר מעסיקה במשותף ועליה לשאת, ביחד ולחוד, במלוא זכויותיו הסוציאליות ובשכרו של המשיב. לחלופין, מדובר במבקשת שהיא מזמינת השירות בפועל, בחצרותיה ועבורה הועסק המשיב ולמצער, יש לראות בה כמי שהתרשלה בפיקוח על שכרו וזכויותיו הסוציאליות - כך שהמשיב הביא 'ראשית ראיה' לתביעתו. באשר להליך הקודם בין הצדדים ולהסכם הפשרה שגובש ביניהם – הרי שההליך הקודם הוגש בגין תקופת העסקה מחודש אוגוסט 2016 ועד לחודש ספטמבר 2017 ואילו ההליך דנן מתייחס לתקופת עבודה מחודש דצמבר 2017 ועד לחודש יוני 2018. באשר ליכולת הפירעון מהמשיב נטען, כי למבקשת היכולת לפרוע חובה מתשלום שכרו של המשיב בפועל שכן היא חבה לו סכומי כסף לא מבוטלים, כך שהמשיב נכנס בגדר החריג השני לתקנה 116א, מה גם שהמשיב הוא אדם בריא בגופו ובנפשו וכושר השתכרותו גבוה. הלכה פסוקה היא, כי ערובה תוטל רק במקרים חריגים עת נראה, כי סיכויי ההצלחה בתובענה קלושים ואין זה המקרה שבפנינו. לתמיכה בטענותיו, הפנה המשיב בתגובתו לסעיף 27 לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 ולהלכת חסידים (ע"ע (ארצי) 478/09 יצחק חסידים - עיריית ירושלים, החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ, מיום 13.1.11). על יסוד האמור, ביקש המשיב לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות ראויות.

דיון והכרעה

5. סוגיית הפקדת הערובה מוסדרת בתקנה 116א לתקנות, אשר נכנסה לתוקף ביום 2.9.16 וקובעת כדלקמן:

"116א. ערובה לתשלום הוצאות

(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

6. תכליתה של תקנה 116א לתקנות היא מניעת מצב בו מעסיקים יאלצו להתמודד עם תביעות סרק בלתי מבוססות תוך השקעת מאמצים וכספים בניהול הליך לא מוצדק (ראו: בג"ץ 7016/16 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, מיום 17.9.18).

7. עד להתקנת תקנה 116א לתקנות, ובהתאם להלכה שהנחתה את בתי הדין לעבודה, בעת הכרעה בבקשה להפקדת ערובה נדרש בית הדין לבחון, בין היתר, את סיכויי הצלחת התובענה כשיקול עיקרי והיותה מופרכת אם לאו, כשנקבע גם ש"מעטים ונדירים" המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה (ראו: ע"ע (ארצי) 1424/02 אבו נסאר – GALLICANTU, מיום 6.7.03); אולם, כעולה מלשון תקנה 116א(ב) לתקנות, המצוטטת לעיל, נקודת המוצא היא, כי תובע שאינו תושב ישראל ואינו אזרח מדינה החתומה על אמנת האג, יפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע ובית הדין רשאי שלא לחייבו בהפקדת ערובה, בהתקיים אחד משלושת החריגים שלהלן: התובע הראה 'ראשית ראיה' להוכחת תביעתו; התובע הראה, כי הנתבע יכול להיפרע את הוצאותיו ממנו ככל שהתביעה תידחה או בהתקיים טעמים מיוחדים, שיירשמו.

מן הכלל אל הפרט

8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן בכתבי הטענות ובכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט טעמיי.

9. המשיב הוא מבקש מקלט מסודן ולא הציג 'ראשית ראיה' בתביעתו או בתגובתו שיש בה כדי להוכיח את יחסי העבודה הנטענים בינו לבין המבקשת בתקופה הרלוונטית לתביעה – יחסים המוכחשים על ידי המבקשת מכל וכל. בהקשר זה אוסיף, כי לא מצאתי בתמונות האתר או בתמונות השילוט בו, אשר צורפו לתגובה כדי להוות 'ראשית ראיה' להוכחת התביעה כנגד המבקשת. הצילומים המצורפים אינם מוכיחים את היותה של המבקשת "מפעילת האתר" או "מזמינת שירותים" ואין בהם כדי ללמד על קיפוח זכויות המשיב בידי המבקשת. כך גם אין בתמלול ההקלטות המצורפות לתגובה, לפיהן המספר המופיע על גבי השלט באתר (8185*) מפנה למרכזיית המבקשת, כדי להוכיח את היותה מפעילת האתר או מזמינת השירותים. מנגד, טענה המבקשת כאמור בתשובתה, הנתמכת בתצהיר מנהלת החשבונות, כי היא אינה בעלת הקרקע/המגרש עליו מבוצע פרויקט "מול הים", היא אינה בונה, אינה עוסקת ואינה מעסיקה עובדים או קבלני משנה בפרויקט והפניית השיחות במספר המופיע על גבי השלט היא במסגרת שיווק הדירות בפרויקט, כאשר השיווק בפועל מתבצע באמצעות משווק עצמאי שפועל עם המבקשת גם בפרויקטים אחרים, אשר מספר הטלפון הנייד שלו מופיע גם כן בשלט וניתוב השיחה ל"פרויקט מול הים" מעביר את השיחה הישר לנייד המשווק הנ"ל.

10. לפיכך, ומשלא הביא המשיב 'ראשית ראיה' להוכחת תביעתו כנגד המבקשת ומשלא שוכנעתי בהתקיימותם של חריגים נוספים לכלל הקבוע בתקנה 116א לתקנות – מצאתי, שיש מקום לחיוב המשיב בערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

סוף דבר

11. על יסוד כל המפורט לעיל, ובאיזון שבין זכות המשיב לגישה לערכאות מחד גיסא, לבין זכות המבקשת שלא להיגרר להליכי סרק וכי תוכל לפרוע הוצאותיה ככל שהתביעה כנגדה תידחה מאידך גיסא, מצאתי, כי יש להטיל על המשיב הפקדת ערובה בסך 1,000 ₪ בלבד.

12. המשיב יפקיד את הערובה כאמור וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו, אחרת התביעה תמחק.

13. הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון בתום ההליך המשפטי.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ט, (23 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.