14 ינואר 2020

לפנינו תביעה להכיר בפגיעה בצווארו של התובע כפגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 19995, וזאת על דרך המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1. התובע עובד מ- 2/95 בחברת החשמל במחלקת רשת – חיבורים לבתים.

בין השנים 1995 עד 2012 עבד בתפקיד עובד שטח במחלקת חיבורים לבתים. מ- 2012 משמש בתפקיד ראש צוות קבוצה באותה המחלקה. מבחינת ביצוע, אין הבדל בין שני התפקידים.

התובע עובד בהיקף משרה מלאה, ולפי הצורך – בשעות נוספות.

2. רוב העבודה (60%) מוקדשת לחיבור בתים חדשים, וחלקה (כ- 40%) בהגדלות מתח למבנים שכבר מחוברים לרשת. העבודה מתחלקת בין התובע לאיש הצוות שעובד עמו.

בין המשימות שבמבצעים התובע ואיש הצוות העובד עמו מדי יום: העמסת ציוד על עגלה, הנחת כבלים, חיווט ארונות חשמל וחיבור כבל לעמוד החשמל ולרשת.

3. מדי בוקר, עם הגיעו לעבודה, מקדיש התובע כחצי שעה למשימות הכרוכות בהעמסת ציוד על עגלה המחוברת לרכב באמצעותו הוא נוסע למקומות בהן מבוצעת העבודה. בין הציוד המועמס: ארונות חשמל חיצוניים או לוחות חשמל, כבלים, וסולמות.

4. עם הגיע הצוות לאתר בו נדרש החיבור לרשת, מבצע הצוות משימה של הנחת כבלים. במסגרת משימה עוסק הצוות בהנחת כבלים בתוך צינורות חלולים שהונחו על-ידי קבלן החפירות מבעוד מועד.

אנשי הצוות פורסים את הכבל על הרצפה (באורך שנע מ- 15 מ' ועד 100 מ'), קושרים את הכבל לחבל, אחד מהעובדים מושך והשני "מגיש" או דוחף את הכבל לתוך הצינור. פעולת הדחיפה מבוצעת כשהתובע (או איש הצוות שעובד עמו) עומד בעמידה שפופה, הצוואר רוכן קדימה לכיוון הצינור, והתובע מוריד ומרים את הצוואר.

כשהתובע אינו מגיש את הכבל, הוא בתפקיד של העובד המושך את החבל ובמצע פעולות דומות של התכופפות והרמה והורדה של הצוואר.

עיקר הפעולה הגופנית, כפי שנצפתה בסרטון על-ידי המותב, היא של הגב והזרועות עם מעורבות דלה, אם בכלל, של הצוואר, בתנועות אלה.

פעולה זו אורכת בין רבע שעה לחצי שעה בכל פעם, משתנה בהתאם לאורך הכבל והחיבור כנגזרת מגודל המבנה. סה"כ כ- 4 התקנות ביום, כלומר זמן מצטבר של בין שעה לשעתיים ביום.

5. לאחר הנחת הכבלים, עוסקים אנשי הצוות בהתקנת ארונות "פילר" ובחיווטם – התובע תאר בתצהירו שבמסגרת משימת חיווט ארונות החשמל, הוא רוכן אל עבר ארון החשמל בעמידה שפופה. לצורך פעולת החיווט מתבצעות מאות פעולות של הטיית הצוואר למעלה ולמטה, שכן במקרה של חיבור לארון קיים יש להביט אל החוטים הנמצאים מתחת לגובה הראש והידיים וחלקם מעל לגובה זה באופן המצריך הזזה של הצוואר לצורך הסטת מבט אל הכבלים ומקום החיווט, כמו גם לצורך נטילת כלי עבודה.

לא הוצג בפנינו סרטון המתאר פעולה זו, בשל תקלה במחשב הנייד.

6. משימה נוספת בה עוסק התובע ואיש הצוות שעמו היא - חיבור הכבל לעמוד החשמל וחיבור לרשת.

במסגרת משימה זו, אחד מהעובדים נשאר על הקרקע ומשגיח על עבודת חברו הנמצא על גבי המנוף. בחלק מהזמן הוא עוזר לחברו בדחיפת/ משיכת כבל.

עד שנת 2012 התובע התחלק עם איש צוות נוסף בביצוע פעולות על גבי המנוף. בביצוע פעולות חיבור לרשת על גבי המנוף – העבודה מתבצעת כשהזרועות מושטות למעלה וכך גם הצוואר. בין השאר העובד נדרש לכופף את הראש לצורך נטילת כלי עבודה מחגורת הכלים שעל מותניו.

התובע תאר (סע' 29 לתצהיר) שפעולת החיבור לרשת מתבצעת כשהצוואר מוטה למעלה "בצורה חדה לאורך זמן", ולכן הוא נדרש לשחרר מדי דקה את הצוואר.

לפי תיאור התובע, החל משנת 2012 או 2013 במסגרת משימות חיבור כבל לעמוד חשמל, התובע נמצא בעמדת ההשגחה על הקרקע, וזאת בשל התגברות הכאבים בצווארו.

כמו במשימות הקודמות שתוארו, גם משימה זו מבוצעת כ- 4 פעמים ביום. כל פעולת חיבור לעמוד החשמל ולרשת אורכת כשעה, כך שמדובר בפרק זמן מצטבר של כ- 4 שעות ביום.

7. התובע טען שיש בתיאור העובדתי כמתואר בתצהירו ובעדותו של התובע, ולו רק בחלק הנוגע למשימת ההשגחה והחיבור לעמוד החשמל, כדי להקים תשתית עובדתית לפגיעה בצווארו על דרך המיקרוטראומה.

הנתבע גרס שלא הונחה תשתית עובדתית מספקת, שכן מדובר בעבודה מגוונת ובכל האמור במשימות ההשגחה – הרי שמדובר במנח, ולא בתנועות חוזרות ונשנות.

דיון והכרעה

8. תנאי להכרה בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה הינו קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסב נזק זעיק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח (עב"ל (ארצי) 1020/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)).

על המבוטח המבקש לטעון לפגיעה על דרך המיקרוטראומה להראות שבוצעו תנועות שדומות במהותן באופן חוזר ונשנה, בתדירות גבוהה וברציפות על פני פרק זמן משמעותי מתוך יום העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14)). התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא דומות אחת לרעותה, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. התדירות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שניתן לבודד את הפעולות ממכלול הפעולות המבוצעות במהלך יום העבודה.

9. לא מצאנו שיש בפעולות הכרוכות בהנחת כבלים בצינורות כדי להקים תשית לפגיעה מיקרוטראומטית. מתיאור התובע, וכעולה מהסרטון שהוצג, תוך כדי פעולת משיכת הכבל - הרגליים מכופפות, הגב עולה ויורד (ועמו הצוואר) והזרועות אוחזות בכבל ומושכות. לא ראינו תנועה נפרדת של הצוואר במובחן מהגוף, ובוודאי לא מה שניתן להגדירו כתנועות חוזרות ונשנות הפועלות דווקא על האיזור הפגוע – הצוואר.

10. כן לא מצאנו שיש במשימת ההשגחה, במהלכה התובע נמצא על הקרקע ומשגיח על עובד הצוות הנוסף שנמצא על גבי מנוף – כדי להקים תשתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה. מתיאור התובע עולה שיש צורך בפיקוח על העובד הנוסף בשל העבודה במתח גבוה, התרעה מפני סכנות של כבלי חשמל, והרמת הראש מתבקשת גם בעת שהוא מעביר, מושך או דוחף כבל בו מחזיק העובד שנמצא על המנוף. עוד עולה מתיאורו של התובע שבאותן התקופות בהן הוא עצמו מילא, לסירוגין, את התפקיד בחיבור לרשת תוך עמידה על המנוף – עסק בביצוע משימות אלה כשהצוואר מוטה כלפי מעלה. מתיאור התובע עולה שהצורך בהורדת הראש בביצוע משימות אלה עולה מדי פעם, הן בשל הקושי להחזיק את הראש והצוואר מוטים כלפי מעלה למשך פרקי זמן ארוכים, או לצורך אחיזה בכלי עבודה, ולא באופן קבוע או חוזר ונשנה.

אין מדובר ברצף של תנועות חוזרות ונשנות, שהן זהות או דומות אחת לרעותה. על-פי תיאור התובע כמתואר לעיל מדובר במנח שהוא על-פי רוב קבוע ולא דורש הנעה חוזרת ונשנית של הצוואר. מנח כאמור, הגם שמדובר בתנוחה לא נוחה, מאולצת או מאומצת, אין בו כדי להקים תשתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה (דב"ע לו/0-75 המוסד לביטוח לאומי – רפאל טואיטו, פד"ע ט 8; דב"ע נו/0-180 שושנה שוורץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 360; עב"ל (ארצי) 30947-03-14 עידן כהן – המוסד לביטוח לאומי (16.8.15)).

התובע הפנה בסיכומיו לפסיקה של בתי הדין האזוריים במסגרתה נדונה שאלת הפגיעה על דרך המיקרוטראומה בנסיבות בהן המבוטח נדרש לפעולת השגחה. לא מצאנו שיש באמור בפסיקה הנ"ל (בל 30609-02-16 וכן בל 20551-08-18) כדי לסייע לתובע. ראשית, אין מדובר בהלכה מחייבת. שנית, הנסיבות העובדתיות אינן זהות ובאותם מקרים תוארו תנועות חוזרות ונשנות, בניגוד לתיאור בפנינו לפיו מדובר בתנוחה לא נוחה, תוך ביצוע תנועת הנעה של הצוואר כלפי מטה רק לעתים לצורך שחרור הצוואר או נטילת כלים.

11. גם בנוגע לפעולת החיווט בארון הפילר – לא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה. מהתיאור בתצהיר התובע עולה כי משימה זו דרושת ביצוע מגוון של פעולות: רכינה, משיכת כבלים, פעולות חיבור וניתוק, משיכה וחיבור. לא שוכנענו כי מדובר במשימות שדורשות ביצוע תנועות הפועלות דווקא על איזור הצוואר.

12. על יסוד האמור והמפורט לעיל – דין התביעה להידחות.

אין צו להוצאות.

13. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים.

ניתן היום, י"ז טבת תש"פ, (14 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.