בהמשך להחלטתי מיום 03.07.19 ומשהגיש התובע בקשה מתוקנת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, הנפשי והגריאטרי, נבחנה בקשתו בשנית.

בתחום הנוירולוגי – לא ניתן להתעלם מהאמור בתגובת הנתבעת מיום 28.07.19 לפיה המדובר בתובע בן 78 שנים הסובל ממחלות רקע שונות ועל כן ייתכן כי אין כל קשר סיבתי בין הסחרחורת עליהן מלין לבין התאונה הנדונה. עם זאת, לנוכח תלונותיו החוזרות ונשנות של התובע המעידות על רצף טיפולי בתקופה של כשנתיים לאחר מועד התאונה ולאור המגמה המקלה בפסיקה באשר למינוי מומחים רפואיים והעובדה ששאלת הקשר הסיבתי היא עניין שבמומחיות, מצאתי למנות מומחה בתחום זה אשר יתן דעתו לכך. החלטת מינוי תינתן בנפרד.

בתחום הנפשי – לאחר עיון נוסף בחומר הרפואי, לא מצאתי מקום למינוי בתחום זה על בסיס המצוי בתיק וזאת חרף גישתה המקלה של הפסיקה בבקשות למינוי מומחים. התיעוד הרפואי הנתון דל מאד ופנייתו הראשונה של התובע בתחום זה נעשתה רק בחלוף כשנה ממועד התאונה. יתרה מכך, עיון בתיק הרפואי מלמד כי בביקורו מיום 21.08.18 ניתנו לתובע הפניות לפסיכיאטר, אשר נראה כי לא מומשו כלל ואין בנמצא כל ראיה לטיפול כלשהו בעקבות הפניות אלו. במצב דברים זה קיים קושי בהמחשת קיומה של ראשית ראיה בזיקה לתאונה ובוודאי שכך לגבי קיומו של רצף טיפולי כנדרש ובפרט שעה שעסקינן בתחום הפסיכיאטרי.

לפנים משורת הדין ולאור עמדת הנתבעת בתגובתה, ככל שיצורף חומר רפואי נוסף שנשמט תוך התייחסות להערה הנ"ל תוך 21 ימים, תיבחן הבקשה בשנית.

בתחום הגריאטרי/ שיקומי – עסקינן במינוי שאינו שכיח ולעת עתה אין הצדקה למינוי מומחה בתחומים אלה כאמור בדברי בית המשפט ברע"א 4102/12 גד צברי נ' הפול (2.9.12):

"כפי שנפסק לא אחת, ההחלטה בדבר מינוי מומחה שיקומי יכולה להתקבל גם בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר שמיעת ראיות (וכאשר בית המשפט ממנה מומחים מטעמו – לאחר קבלת חוות דעתם, תשובותיהם לשאלות הבהרה או אף חקירתם). קיימים מקרים בהם רק לאחר שהתמונה הראייתית המלאה נפרשת לנגד עיני בית המשפט, יש בידיו כלים טובים יותר להעריך את הצורך האמיתי במינוי מומחה שיקומי. הדברים הובהרו גם בספרו של א' ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, 2012, עמ' 679-678, כדלהלן:

"הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".

עם השלמת חוות הדעת בתחומים האחרים וככל שיעלה הצורך בכך, תישקל הבקשה בשנית.

ניתנה היום, ל' תשרי תש"פ, 29 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.