במסגרת בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת שהגישו הנתבעים, הם טענו כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתביעה, וכי זו מוקנית לבתי משפט השלום במחוז הצפון.

בהחלטה מיום 23.5.19 הוריתי לתובעת לפרט מהן העובדות המקנות סמכות מקומית לבית משפט זה.

בתגובתה פרטה התובעת מסכת שלמה של עובדות שאין להן זכר בכתב התביעה (למשל: מקומה של הפגישה שבה סוכמה העסקה, כשפגישה כזו כלל לא מוזכרת בכתב התביעה; מקום מסירת הציוד שנמכר ומקום התשלום בהמחאות, שאף הם לא נזכרים בכתב התביעה).

בהתאם לתקנה 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, חובתו של תובע לפרט בכתב התביעה את "העובדות שמראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה". בעת בחינתה של סוגיית הסמכות במסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף, בוחן בית המשפט אם העובדות המפורטות בכתב התביעה מקנות לו סמכות לדון בה.

לפיכך אין מקום להתייחס לעובדות החדשות שהעלתה התובעת בתגובתה, אלא לבחון את שאלת הסמכות המקומית בהתאם לעובדות המפורטות בכתב התביעה.

בכתב התביעה לא מפורטות כל עובדות המקנות סמכות מקומית לבתי המשפט במחוז חיפה.

העובדה היחידה שמצוינת בכתב התביעה, הרלבנטית לקביעת הסמכות המקומית, הינה כי כתובתם של הנתבעים היא בכפר משהד, השייך למחוז שיפוט הצפון.

משלא עולות מכתב התביעה עובדות המקנות סמכות מקומית לבית משפט זה, אני מורה על העברת הדיון לבתי משפט השלום במחוז הצפון.

המזכירות תעביר את התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון על מנת שייקבע את מקום השיפוט במחוזו.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לעיון הרשמת פרבר.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ט, 30 מאי 2019, בהעדר הצדדים.