המחלוקת בין הצדדים בתיק זה הינה האם פריטי ריהוט וציוד מסויימים שנותרו בבית המשיבה, בו התגוררו המבקשים כשוכרים, שייכים להם או למשיבה.

לגבי חלק מהפריטים הגיעו הצדדים להסכמה וניתנה בדיון החלטה על אופן הוצאתם מהבית.

לגבי הפריטים שבמחלוקת, להלן החלטתי, לאחר עיון בטענות הצדדים, בפסק הדין בתביעה הקודמת (תא"ח 55313-07-14), בתמונות שהוצגו ובחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט באותה תביעה כדי להעריך את שווי ההשקעות בבית, שאת תמורתן קיבלו המבקשים בצורת חודשי שכירות ללא תשלום.

לעניין ארונות המטבח – המומחה תמחר את ארונות המטבח בכללותם, וציין כי הפירוט ברשימה של ב"כ המבקשים אינו משקף נכונה את כל הבנוי במטבח וכי לפי הקבלה שהציגו המבקשים מדובר ב"מטבח, ארונות ויטרינה...". הסכום בקבלה היה 60,000 ₪ והמומחה העריך את עבודות הנגרות במטבח ללא השולחן המרכזי ב-50,000 ₪. ברי כי סכום זה אינו מתייחס לקיר ארונות אחד בלבד כטענת המבקשים, ואני דוחה כבלתי מוכחת ובלתי הגיונית את הטענה כי המטבח נבנה בשלבים ושהארונות בקיר הנגדי נבנו לאחר חוות דעת המומחה. מהתמונות נראה בבירור כי מדובר בקומפלקס אחד. לפיכך אני קובעת כי כל ארונות המטבח, למעט השולחן הבנוי, שייכים למשיבה ועל המבקשים להשאירם בבית.

לגבי השולחן המרכזי הבנוי עץ ("אי") – המומחה החריג אותו מהחישוב וראה בו פריט ריהוט פנימי ועל כן הוא בבעלות המבקשים והם רשאים להוציאו.

לגבי ארונות בחדרי ילדים, ארונות הזזה מזכוכית לחדר ילדים ולסלון, ספריית עץ בנישה, ארון נעלים – אלה לא נכללו בחוות דעת המומחה והמבקשים רשאים להוציאם בהתאם להחלטה.

לגבי תמונת זכוכית, פרגולה בחצר ואריחי שיש מיותרים המונחים בחצר – בהתאם להסכמה בדיון רשאים המבקשים לפנותם, ובלבד שפירוק הפרגולה יעשה בזהירות וללא גרימת נזק למבנה וחיפויו.

הפינוי יבוצע בתיאום מראש של לפחות 3 ימים ובאמצעות איש מקצוע בליווי ב"כ המבקשים, ללא נוכחותם.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשע"ט, 04 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.