1. בפניי התנגדות שהגישה המבקשת לביצוע שטר בסך של 108,500 ₪ שניתן לפקודת המשיבה.
   יצוין כי המבקשת היתה מצויה בהליך של פש"ר (פש"ר 48303-02-15) במסגרתו ניתן לה הפטר אולם משלא הצהירה על חובה למשיבה, חוב זה לא נכלל במסגרת ההפטר.
   
2. לטענת המבקשת, בשנת 2012 נטלה מהמשיבה הלוואה בסך של 40,000 ₪ ובשנת 2013 נטלה הלוואה בסך של 5,000 דולר, כאשר השיק נשוא ההתנגדות ניתן כשיק ביטחון להשבת ההלוואה, תוך שהמשיבה דרשה כי שיק הביטחון יהיה בסכום גבוה על מנת להבטיח את השבת ההלוואה והתאריך שנרשם הינו תאריך עתידי אקראי.
   המבקשת טוענת כי עד לשנת 2015 השיבה את מלוא הסכומים שלוותה באמצעות תשלום במזומן ומציינת כי יש ברשותה תיעוד בנוגע לתאריכים וסכומי החזר ההלוואה וכי יש עדים לכך שההלוואה הוחזרה.
   
3. בחקירתה חזרה המבקשת על טענתה כי לוותה מהמשיבה 40,000 ₪ וכן 5,000 דולר וכי החזירה את מלוא סכומי ההלוואות שנטלה עוד לפני ההליך של פשיטת הרגל.

כאשר התבקשה להתייחס לתיעוד לכך שהשיבה את ההלוואות, כפי שנטען בהתנגדות, השיבה: "אף פעם לא הלכתי לבד להחזיר את ההלוואה".
כאשר נשאלה מתי השיבה את ההלוואות, השיבה כי עשתה זאת לפני שנת 2016, קודם להליך פשיטת הרגל.

במהלך החקירה, הוצג בפני המבקשת העתק התכתבות בינה לבין המשיבה בשפה הרוסית באמצעות תוכנת "וואטסאפ" בצירוף תרגום לעברית והיא התבקשה להתייחס לתכתובת הבאה שבין הצדדים מיום 15.7.16:

המשיבה: "אליה אם נשאר לך מצפון אני מבקשת ממך תפתרי את הבעיה עם הכסף יש לי בעיות אני רוצה לישון בשקט".

המבקשת: "טוב אינה תודה".

המשיבה: "את רוצה אם יהיה לך חלק תחזירי חלק וב-25 בספטמבר את כל השאר אבל אם הכסף לא יהיה במועד תסלחי לי אבל לא אקשיב יותר לשום דבר. אני מקווה שתשארי בן אדם שמקיים את הבטחותיו".
המבקשת: "הכל יהיה בסדר".

המבקשת אישרה כי היא כתבה את שהוצג וכאשר התבקשה להסביר כיצד התכתבות זו עומדת בקנה אחד עם טענתה כי פרעה את החוב השיבה: "אני החזרתי את כל הכסף. מה שרשום רשום".

1. ב"כ המבקשת טענה בסיכומיה כי המבקשת החזירה את ההלוואה וכי יש ברשותה רשימה בנוגע לכך וכן אנשים שהתלוו אליה בעת שהחזירה את ההלוואה. בהתייחס להתכתבות שהוצגה טענה כי ההתכתבות אינה מהווה הודאה בחוב נוסף וכי כל מה שנכתב הינו כללי בלבד.
   עוד טענה כי אם אכן היה למבקשת חוב למשיבה היתה מציינת זאת במסגרת פירוט הנושים בהליך פשיטת הרגל ועצם העובדה שלא עשתה כן מעידה על כך שהאמינה שאין לה חוב למשיבה.
   ב"כ המבקשת התייחסה בסיכומיה גם למצבה הכלכלי של המבקשת וטענה כי יש להביא עניין זה בחשבון במסגרת קביעת שיעור ההפקדה לצורך מתן רשות להתגונן.
   
2. ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי המבקשת לא ביססה את טענתה בדבר סכום ההלוואות שנטלה אשר היו לשיטתה בסך כולל של כ- 60,000 ₪ וכן לא הציגה בדל ראיה בדבר פירעון החוב. בהתייחס לתכתובות בין המבקשת למשיבה משנת 2016 טען כי גם לאחר שפתחה בהליך פשיטת הרגל, התחייבה בפני המשיבה כי תפרע את החוב, וכי מטעמים אלה יש לדחות את ההתנגדות.
   
3. מעמדה של התנגדות הינו כשל בקשת רשות להתגונן ולפיכך, על מנת שתתקבל, על המבקש להראות הגנה לכאורה.  בית המשפט אינו בודק, בשלב זה, את טיב הראיות או כיצד יוכיח אותן אלא פותח את שעריו בפני המבקש, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה ובלבד שפירט את הגנתו ולא הסתפק בהעלאת טענות כלליות.
   העובדה שבשלב זה של הדיון בית המשפט מסתמך על תצהירו של המבקש מבלי לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר ושורה ארוכה של הלכות חזרה וקבעה כי המבקש חייב להתכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מתבססת הגנתו, ואינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות.
   
4. בענייננו, הנני סבורה כי טענת המבקשת לפיה השיק נשוא ההליך ניתן כשיק ביטחון להחזר הלוואה אשר הוחזרה על ידה קודם לשנת 2016 מצביעה על הגנה אפשרית.
   אשר להתכתבות שבין המבקשת למשיבה אשר הוצגה במהלך הדיון ממנה עולה כי המשיבה דרשה מהמבקשת "לפתור את הבעיה עם הכסף", תשובותיה של המבקשת הינן קצרות וכלליות ואינן מאפשרות התרשמות מהתמונה המלאה.
   זאת ועוד, מתוך קריאת ההודעות נוצר רושם להיעדר רצף ביחס לחלק מהמסרים שנשלחו (למשל הודעה מיום 13.9.19 אשר לא ברור מה קדם לה כמו גם הודעות מיום 8.12.15 ומיום 31.12.15) ונראה כי מדובר בתמונה חלקית בלבד וכי התנהל שיח נוסף, בין באמצעות הודעות נוספות ובין בשיחות, בין המבקשת למשיבה. לפיכך, חרף תכתובות אלה המצביעות לכאורה על יתרת חוב, הנני סבורה כי יש צורך בבירור טענות הגנתה של המבקשת וכפועל יוצא מכך, יש מקום ליתן לה רשות להתגונן.
   
   יחד עם זאת, טענת המבקשת כי ערכה רישומים הנוגעים להחזרי ההלוואה כמו גם הטענה כי היו עדים לכך שהחזירה את ההלוואה, נטענו באופן כללי ובלתי מפורט ומבלי שצורפו לכך ראיות או תצהיר של מי שליווה אותה בעת שהחזירה את ההלוואה, כנטען על ידה.
   בנסיבות אלה ולאור ההלכות הנהוגות בנוגע למתן רשות להתגונן ובהיעדר ביסוס ופירוט כנדרש, יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה.
   
   לאור מצבה הכלכלי של המבקשת, המיוצגת על ידי הסיוע המשפטי, ועל מנת שלא לחסום בפניה את האפשרות להוכיח את טענותיה אך מפאת מצבה הכלכלי, הנני סבורה כי שיעור ההפקדה לצורך מתן הרשות להתגונן צריך להיות מתון על מנת שלא יהיה בכך כדי לחסום את דרכה של המבקשת.
   
   בהביאי בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים ובשים לב למצבה הכלכלי של המבקשת, תינתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת 7,000 ₪ בקופת בית המשפט אשר תתבצע ב-3 תשלומים שווים, הראשון עד ליום ,10.10.19 השני עד ליום 10.11.19 והשלישי עד ליום 10.12.19.

עם ביצוע ההפקדה האחרונה תוגש הודעה מתאימה.
לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.