ניתנה ביום 18 מרץ 2019

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן ביום 27.1.2019 על ידי בית הדין האזורי תל אביב (הרשמת תמר עציון פלץ). בפסק הדין חייב בית הדין את המשיב לשלם למבקש פיצויי הלנה מופחתים בסכום של 1,000 ₪ בגין תקופת העסקה של שבועיים.
2. המבקש הועסק בעבודות גננות בשורות המשיב בין התאריכים 2.5.2016 – 16.5.2016. מששכרו של המבקש לא שולם הגיש המבקש תביעה בסדר דין מהיר נגד המבקש לתשלום שכר עבודה, זכויות נוספות ופיצויי הלנה. בפסק הדין הראשון שניתן בתביעה, בהיעדר הגנה והתייצבות, התקבלה תביעת המבקש אך לא נפסקו לזכותו פיצויי הלנה מלאים אלא הפרשי הצמדה וריבית בלבד (להלן – פסק הדין הראשון). המבקש ערער על פסק הדין הראשון אשר לא זיכה אותו בפיצויי הלנה, ובעקבות הערעור החלה שורת הליכים שאין צורך לפרטם, לרבות בקשת רשות ערעור על פסק דין בערעור של בית הדין האזורי שנדחתה (בר"ע 30618-11-17), בעקבותיהם אושרו החיובים בפסק הדין הראשון ונפסק כי סוגית פיצויי ההלנה תשוב למפתנו של מותב בית הדין האזורי שנתן את פסק הדין הראשון.
3. בפסק הדין המשלים, מושא בקשת רשות הערעור שבפני, בחן בית הדין האזורי את טענותיהם העובדתיות של הצדדים וסקר את אמות המידה והשיקולים בהלכה הפסוקה בדבר החיוב בפיצויי הלנה. בית הדין האזורי קבע כי המשיב ישלם למבקש פיצויי הלנה מופחתים בסכום של 1,000 ₪ בגין התקופה שמסיום יחסי העבודה ועד לחודש פברואר 2017 בו התבקש המבקש להעביר פרטי חשבון בנק לביצוע תשלום שכר העבודה אך סרב לעשות כן.
4. בבקשת רשות הערעור עומד המבקש על זכותו לקבלת פיצויי הלנה מלאים בגין שכר עבודה בסכום של 2,700 ₪ מיום סיום העבודה ועד לתשלום שכר העבודה בפועל בחודש נובמבר 2018, תוך שהמבקש תוקף הן את פסק הדין והן שתי החלטות ביניים של בית הדין האזורי לפיהן לא ניתן פסק דין בהיעדר הגנה המחייב בתשלום פיצויי הלנה מלאים, הגם שלגישת המבקש "הייתה לו זכות שבדין לקבל פסק דין בהיעדר הגנה".

טענתו העיקרית של המבקש, היא כי המשיב ידע את פרטי חשבון הבנק של המבקש וכי היה ביכולתו לשלם את שכר עבודתו במועד מוקדם יותר. המבקש תומך טענתו בעובדה לפיה הפקיד המשיב בחשבונו, בחודש ינואר 2018, תשלום שנדרש לשלם באחד מגלגולי התביעה והערעורים כתנאי למתן אפשרות להתגונן מפני החיוב בפיצויי הלנה מלאים. הפקדת התשלום עומדת, לפיכך, בניגוד לטענת המשיב כי לא שילם את שכר העבודה מאחר שהמבקש סרב למסור את פרטי חשבונו.

1. לאחר בחינת בקשת רשות הערעור וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא תגובת המשיב וכי ראוי כי ההליך הממושך יגיע לכלל סיום. עניינה של הבקשה הוא בשיעור פיצויי הלנה שנפסקו, לאחר שבית הדין האזורי התרשם באופן בלתי אמצעי מעדויותיהם של בעלי הדין, ולא נמצאה כל הצדקה למתן רשות ערעור תוך חריגה מהכלל המנחה של התערבות מצומצמת ביותר בהליכי דיון מהיר (דב"ע (ארצי) נז/9-212 קוריאט – שובל (27.4.1998)), המוגבלת בעיקר למקרים בהם נפלה טעות משפטית בולטת בפסק הדין או טעות משפטית שהשלכותיה משמעותיות והאינטרס בתיקונה עולה על האינטרס בניהול מהיר של ההליך (בר"ע (ארצי) 10060-09-15 נתיבי רוני בע"מ - חייאב (21.9.2015)).
2. ככלל, פסיקת פיצויי הלנה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיעור הפיצוי (ע"ע (ארצי) 578/09 א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ – קרמר. פסקה 14 (22.3.2011)). בית הדין האזורי פרט את השיקולים שעמדו בפניו עת פסק את שיעור פיצויי ההלנה המופחתים ובראשם את זכות המשיב לקבל את שכרו במועד ואת הפגיעה בכבודו כתוצאה מכך, אך גם את התנהלותו הדווקנית עת סרב למסור את נתוני חשבונו, גם אם סבר שהם ברשות המשיב, את היותו של המשיב עצמאי שהעסיק את המבקש כעובד יחיד בתקופה הרלוונטית וכן את נסיבותיו האישיות של המשיב. גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת, ואיני קובע כך, לא נמצא מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי.

בוודאי שאין כל מקום להתערב בהחלטת הביניים של בית הדין האזורי, אשר בחר שלא להטיל "סנקציה דרקונית" של פיצויי הלנה (ע"ע (ארצי) 394/99 המפד"ל המפלגה הדתית לאומית המזרחי בארץ ישראל – אגבריה. פסקה 5 (23.12.2003)) טרם שמיעת עמדת המשיב הלא מיוצג. ענייננו בהחלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת ולא בכדי נקבע בסעיף 31(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 כי בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

1. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א אדר ב' תשע"ט (18 מרץ 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.