1. בפניי תביעה קטנה שהגיש התובע כנגד הנתבעת על סך של 33,500 ₪ לפיצוי בגין הפרשי נזקיו תוצאת תאונת דרכים מיום 1.3.18. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות התאונה אשר התרחשה כאשר רכבו של התובע חנה בחניה והמחלוקת בין הצדדים הינה לעניין גובה הנזק בלבד.
   התובע העריך את נזקיו בסך כולל של 73,138 ₪, כאשר עובר להגשת התביעה שילמה הנתבעת לתובע סך של 46,185 ₪ והתביעה שבפניי הינה בגין נזקיו הנטענים של התובע מעבר לסכום ששולם.
   
2. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת שמאית ערוכה בידי השמאי שמעון בן שימול לפיה סה"כ עלות החלפת חלקים ברכב הינה בסך של 50,503 ₪, סה"כ עלות עבודות בסך של 3,850 ובסה"כ ובתוספת מע"מ עומד נזקו על 63,593 ₪.
   שיעור ירידת הערך הועמד על 9,545 ₪.
   
3. הנתבעת הגישה חוות דעת שמאית ערוכה בידי השמאי דורון עד ולפיה כל החלפים הנקובים בשומת השמאי מטעם התובע אכן היו טעונים החלפה והוחלפו. את עלות החלפים העריך שמאי הנתבעת בהתאם לעלות חלקים מייבוא מקבילי בסך של 34,343 ₪ ובתוספת עבודות בסך 3,850 ₪ ובצירוף מע"מ. לטענת הנתבעת, תמחור החלפים על ידי התובע אינו עומד בחובת הקטנת הנזק. בהקשר זה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בהיותו של התובע בעל מוסך, בו בוצע התיקון לרכב, סכומי הנזק המפורטים בחווה"ד מטעמו אינם הסכומים ששולמו בפועל עבור תיקון.
   בהתייחס לירידת הערך ציין שמאי הנתבעת בחוות דעתו כי על פי ממצאי בדיקתו הרכב נפגע בתאונה נוספת בכנף אחורית שמאלית ושיעור ירידת הערך אשר הביא נתון זה בחשבון הועמד על 8,590 ₪.
   
4. בדיון אשר התקיים בפני יהעיד בנו של התובע, מר ג'ריס נג'אר אשר אביו ייפה את כוחו להופיע בדיון וכן העידו השמאים מטעם הצדדים.
   
5. מר בן שימול, שמאי מטעם התובע נשאל בחקירתו האם נעשה חיפוש חלפים ביבוא מקביל בכדי להוזיל עלויות והשיב: "מדובר ברכב חדש, שמגיע לו חלפים מקוריים חדשים. יש יבואון אחד, חב' כלמוביל, שהיא היחידה שמספקת חלקים לרכב הזה. זה כמו שאני אבדוק באיביי חלף זול יותר. הלקוח קנה והרכיב. כל חלק, מדובר ברכב יקר מאוד. אם יורכב רכב שאינו אורגינל, החברה לא תיתן אחריות. אנחנו לא שמאים שנה או שנתיים, משחקים של יבוא מקביל זה לא יחזיק מים. יש יבואנים רשמיים. אם אני אזמין חלק באינטרנט מי יתן לי אחריות על החלקים. לבוא בדיעבד ולהציע ספק חלופי עלום שם זה לא רציני. ממש לא".

כאשר נשאל האם ניתן היה להשיג את החלקים במחיר מופחת השיב כי הוא סבור שלא.
בהתייחס להנחות הניתנות למוסכים ברכישה מהחברות המספקות את החלקים והאם הנחות אלה באו לידי ביטוי בחוות דעתו השיב: "אין סיבה שיבואו לידי ביטוי, זה לקוח פרטי. אני נתתי מחירים לצרכן. ההנחות שאתה טוען להם, זה הנחות של כל מוסך, זה הרווח של המוסך. הנחות זה כל רכב לגופו... אני בתור שמאי לא עושה שומה על מחיר נטו אלא מחיר של הצרכן, אני לא יכול להתערב בהנחות של מוסך".

1. מר נג'אר התבקש להתייחס בחקירתו לקיומו של ייבוא מקביל והשיב: "אני מודע לכך שיש יבוא מקביל, אך אנחנו לא רואים את זה בשוק. אנחנו נמצאים בשוק משנת 95', כל הזמן באים ספקים שמציעים את הדבר הזה, אף פעם לא הצלחנו לקבל כשרצינו לקבל את כל החלקים שצריך". כאשר נשאל באופן ספציפי האם ניסה להשיג חלפים לתיקון רכבו של אביו השיב בשלילה והסביר: "הרכב הנ"ל ניקנה דרך היבואן הרשמי, כלמוביל, יש לו פוליסה חדש תמורת ישן, במקרה של טוטלוסט ועל פי חוק, רכב שהוא פחות משנתיים צריך לשים חלפים חדשים. בנוסף שהרכב נמצא תחת אחריות היבואן הרשמי, צריך לקנות את כל החלקים ממנו בכדי לשמר את האחריות".
   
2. בהתייחס לבעלות במוסך ציין כי התובע אינו בעל המוסך אלא הבעלים של המבנה כאשר שני בניו בעלים בחלקים שווים. מר נג'אר אישר כי המוסך היה בעבר בבעלות התובע וכי הבעלות הועברה לפני כ-5 שנים, תוך שציין כי הוא ואחיו משלמים לאביהם דמי שכירות "כמו כל בעל נכס", כדבריו.
   כשנשאל האם הוא גובה מאביו-התובע, מחיר מלא עבור טיפול השיב: "אני גובה מאבא שלי מחיר מלא ומשלם לו שכר דירה במחיר מלא". כשנשאל מדוע הציג חשבוניות ולא קבלה המעידה על תשלום בפועל השיב: "הפקידה יכולה לסרוק און ליין. אני אציג בסוף הדיון" (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 24), וכאשר נשאל פעם נוספת על אודות קבלה השיב: "תכף אציג לך קבלה" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון שורה 1).

בהתייחס לנזק הנוסף לרכב השיב כי לא היתה תאונה שגרמה לירידת ערך וציין כי נגרמה פגיעה בכנף אחורי שמאל מאוחרת לנזק נשוא התביעה וכדבריו "שריטה מעגלת סופר".

1. מר דורון עד, שמאי הנתבעת התייחס בחקירתו לטענת מר נג'אר כי בשל האחריות שניתנת לרכב לא ניתן לרכוש חלפים מייבוא מקביל וטען "אין מושג שחב' המכוניות מסירה את האחריות מרכב שתוקן בחלקים מקוריים. היבוא המקביל כשמו כן הוא, היבואן שמכר את החלקים לג'ריס הודה בהגינותו שהוא יבואן של חלקים ביבוא מקביל, מה שהוצג פה זה חשבונית שנעשתה בה התאמת מחירים למחירים של היבואנית... מי שניסה לגזור את הקופון זה המוסך, שהוא קנה חלפים מיבואן מקביל, אין אסמכתא שזה נרכש בכלמוביל, אין אסמכתא כמה שולם בפועל, ההנחות או העלויות הן בסדר גודל של כ- 30-40 אחוז מהמחיר של היבואנית. עומד בעל מוסך שיודע היטב. כולם קונים ביבוא מקביל. הם מתווכים בעמלה דמיונית. עמלה סבירה יכולה להיות 20-30 אחוזים. לא 200-300 אחוז. הן עמלות בלתי סבירות. אותם חלפים שנחזים להיות יבוא מקביל ושהשמאי עשה פה התאמה למחירים של היבואנית, אין להם שום קשר למציאות. לא הומצא בדל ראיה שהתובע נשא בכל העלות הזאת".
   
   באשר למשמעות הייבוא המקביל הוסיף ופירט: "יבוא מקביל כשמו כן הוא, אין אדם שמחזיק כמויות של מלאי כמו היבואן, בהזמנה תוך 4-5 ימים מגיע החלק לארץ. זה אותם החלקים בדיוק. כל הטענות האלה שנשמעו שלכאורה או בפועל צריך להרכיב חלקים חדשים עד שנתיים זה נכון. אך זה אותם החלקים בדיוק, עם אותם מספרים קטלוגים ומגיע עם אחריות של היבואן המקביל".

בהתייחס לנזק בכנף אחורי שמאלי טען שמאי הנתבעת כי זו לא שריטה כפי שטען מר ג'ריס תוך שציין כי היה מילוי חומר בכמות נכבדה שאינה מתאימה לשריטה וכי ירידת הערך אשר הובאה בחשבון בחוות דעתו הינה בשל תיקון הכנף.
בהתייחס לעיתוי המאוחר של הנזק לרכב התובע טען כי בכל מקרה זה מוריד מערך הרכב, במיוחד שעה שמדובר ברכב יוקרה אשר כל שריטה מורידה מערכו וכי שווי הרכב אמור לעמוד על המחיר שציין בחוות דעתו בעוד עניין זה לא זכה להתייחסות בחווה"ד מטעם התובע.

1. לאחר הדיון הגיש התובע לתיק בית המשפט את תעודות הקניה של החלפים וחשבוניות המס ולא קבלות כפי שצויין במהלך הדיון, כאשר המסמכים שהוגשו מצביעים על כך שניתנה הנחה משמעותית עבור רכישת החלפים בשיעור של כ-25% עד 40%.
   בתגובה לכך טענה הנתבעת כי על אף שהתובע התבקש במספר הזדמנויות להציג קבלות, נמנע מלעשות כן ולא הוכיח את התשלום ששולם בפועל. בהקשר זה הוסיפה הנתבעת וטענה כי לא מתקבל על הדעת שהתובע, שבניו בעלי המוסך, יישלם מחיר מלא ללא הנחות כלשהן. בתשובה לכך ציין התובע כי התשלום עבור החלפים טרם בוצע, כמקובל במקרים כאלה שהתשלום מתבצע לאחר קבלת הפיצוי מהמבטחת.
   
2. לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת העדויות ועיון במסמכים אשר הגיש התובע לאחר הדיון, נדמה כי המחלוקת בין הצדדים באשר לאפשרות ייבוא מקבילי במסגרת חובת הקטנת נזק, עליה נסוב הדיון בעיקרו, הינה מחלוקת תיאורטית בלבד, שעה שתעודות הקניה שהגיש התובע והחשבוניות מצביעות על עלות נמוכה משמעותית מהמחירים הנקובים בחווה"ד מטעמו והדומים למחירים שהוצגו בחווה"ד מטעם הנתבעת.
   בעת הדיון בפניי, שב בנו של התובע במספר הזדמנויות על כך שישנן קבלות וכי תוצגנה לאחר הדיון, אולם, כאמור, לא הוצגו קבלות על ביצוע תשלום בפועל. לאחר הגשת תגובת הנתבעת לחשבוניות נטען לראשונה כי "התובע טרם שילם את עלות התיקון למוסך, דבר אשר נהוג בתיקי נזיקין כאשר רק בסיום ההליך המשפטי, הלקוח לאחר שמקבל את הכספים מחברת הביטוח משלם את חובו למוסך המתקן".
   טענה זו של התובע עומדת בניגוד לנטען במסגרת הדיון כי ישנן קבלות וכי הן תוצגנה לאחר הדיון. זאת ועוד, ההתייחסות לעיתוי התשלום לאחר קבלת כספי הפיצויים אינה חפה גם היא מקשיים נוכח העובדה שהנתבעת שילמה לתובע סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 46,185 ₪ קודם להגשת התביעה ועל כן הטענה בדבר דחיית התשלום עד לאחר קבלת תשלום מעוררת תהיה.
   
3. אמנם וכפי שטען התובע בתגובתו, עצם הגשת חשבונית יש בה כדי לעמוד בדרישה להוכחת הנזק, אולם בנסיבות העניין, כאשר החשבוניות מצביעות על סכומים נמוכים משמעותית מגובה הנזק הנטען והתובע עותר לפיצוי בהתאם לחווה"ד מטעמו ולא בהתאם לחשבוניות, תוך שבעת הדיון נאמר כי קבלות התשלום יוגשו, היה על התובע להוכיח את גובה הנזק בהתאם לתשלום שבוצע בפועל.
   עמדה זו מתחדדת לאור העובדה שהתובע הינו אביהם של מנהלי המוסך ולאורך כל ההליך נשמעה הטענה בדבר הנחות מהן נהנה, מטבע הדברים, והימנעות התובע מלהציג קבלות על תשלום בפועל, תוך העלאת טענה חדשה כי טרם בוצע תשלום, בניגוד לאמור בדיון, ושעה שהחשבוניות שהוגשו תומכות דווקא בגובה הנזק כפי שהוערך על ידי הנתבעת, מובילה למסקנה שלו הובאו הקבלות היו פועלות לחובתו.
4. יפים הם בהקשר זה דברי כב' השופט סומך בתא"מ 45245-09-12 מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ נ' נמרודי, שם נדרש בית המשפט למשמעות אי הצגת קבלה אשר יכולה היתה לפזר את הערפל ביחס להנחות שיכלה התובעת לקבל נוכח כמות הרכבים שהיא מחזיקה
   וכדבריו:
   
   "חשיבות הצגת קבלת תיקון רכבו של הניזוק, בעת שהוא תוקן, לשם הוכחת הנזק הנתבע עוברת כחוט השני בין כותלי בתי המשפט ומקבלת היא ביטוי בפסיקותיו וההלכות הנוגעות בדבר. (ראו למשל: ע"א 33147-11-14 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (2014); תא"מ 28086-02-15 פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' ריאן ואח ( פורסם ביום 6.12.15) ; תא"מ 3860-05-08 מ.פינס בע"מ נ' מגדיש (פורסם ביום 3.5.2009). אין מדובר בגחמה סתם, שכן הטעם לכך הינו פשוט – קבלה בגין ביצועו של התשלום הינה הראייה לכך שזהו הסכום ששולם בפועל בידי הניזוק בעבור תיקון הנזק שנגרם לו. בכוחה של הקבלה לפזר את ערפל ולצקת תוכן נגד טענות המזיק הקשורות בחששו כי הנזק שנתבע ממנו הינו מופרז או לא קשור בנזק שגרמו. הדבר הכרחי ובולט על רקע חשש מפני הנחות וזיכויים למיניהם אשר עשויים להינתן למי שמחזיק ציי של רכבים במסגרת עיסוקו כדוגמת זה של התובעת ואשר נוהג לתקן את רכביו אצל גורם דומיננטי אחד או יותר אשר כדרכו של עולם העסקים עשוי להימצא במצב רצוני להטיב עמו בדמות הנחות למיניהן בין במישרין או בעקיפין על שום הצורך בהמשך התקשרות זו... על כן העדרה של קבלה ספציפית זו, מקום בו לא נמצא טעם מניח את הדעת לכך, מצביע על כשל רב מערכתי בהוכחת הנזק הנטען, שכן אין בידיו של בית המשפט הכלים המספקים לקבוע את עלותו האמתית של התיקון ששולם בפועל, בשים לב לקיומן של אפשרויות סבירות אחרות אשר עשויות להטיל ספק באמיתות הנזק שנתבע".
   
   
5. לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי אין מקום לפסוק פיצוי בהתאם לעלויות החלפים בהתאם לחווה"ד, ויש לפצות את התובע לפי שווי החלפים בהתאם למחיר עפ"י החשבוניות שהוגשו (בהתאם לסדר הופעתם בחווה"ד מטעם התובע):

מגן אחורי- 11,560 ₪
פנס אחורי שמאלי- 2,975 ₪

מכסה מטען- 11,639 ₪

סמל יצרן- 205 ₪

חיישן רוורס- 2 יחידות- 1,522 ₪

מחזיר אור אחורי שמאלי-84

בולם התנגשות- 521

פס' ניקל שמאל למגן אח'- 913

פס קישוט מכסה מטען- 506

פס ניקל ימני למגן אחורי- 913

סמל דגם מרצדס- 681

סה"כ- 31,519 ₪ ובתוספת מע"מ- 36,877 ₪.
לסכום זה יש להוסיף עבודות בסך 3,850 ₪ ובתוספת מע"מ- 4,504 ₪.

1. אשר לירידת הערך, השמאי מטעם הנתבעת התייחס בחוות דעתו לנזק מאוחר לתאונה. בנסיבות אלה, ומשהפיצוי נועד להשיב את התובע למצב בו היה אלמלא התאונה, יש מקום לפסוק פיצוי בהתאם לשוויו של הרכב בעת התאונה וכפועל יוצא מכך להעריך את שיעור ירידת הערך כנגזרת של שוויו בעת התאונה. לפיכך, ירידת הערך הינה בשיעור של 9,545 ₪.
2. מאחר והתביעה הוגשה בגין הפרשי נזק, יש להתייחס למכלול נזקיו של התובע כתוצאה מהתאונה ומהם להפחית את הסכום ששולם לו טרם הגשת התביעה, כך שיתקבל הפרש הנזק לו הוא זכאי.
   סך נזקי התובע בהתאם לפירוט האמור ובצירוף שכ"ט שמאי בסך 2,340 ₪ עומד על סך 53,276 ₪. מסכום זה יש להפחית את הסכום ששולם על ידי הנתבעת בסך 46,185 ₪.
   
   בהתאם, על הנתבעת לשאת בפיצוי התובע בסך 7,082 ₪. כל צד ישא בהוצאותיו.
   
   
   ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, א' כסלו תש"פ, 29 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.

חתימה