פש"ר 30590-02-19 פחימה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפני כב' השופט גיל דניאל

העתק החלטת בית משפט מיום 07 מרץ 2021

לחייבת חוב כלפי המעסיק לשעבר, שב"ס, שמקורו בניצול ימי חופשה מעבר למכסה המותרת, שעה שבתקופת החודשים בהם לא הגיעה באופן מלא לעבודתה שולם לה למעשה שכר עודף, אשר היא נדרשת בהשבתו.
העובדות ביחס למכסת ימי החופש ולכך שהחייבת ניצלה ימי חופש מעבר למכסה ובכך צברה מאזן שלילי של ימי חופשה, התגלו רק לאחרונה, לאחר מועד סיום העסקתה. אולם, מועד גילוי העובדות וכך גם מועד עריכת ההתחשבנות, אינם מהווים את מועד יצירת ההתחייבות.

במקרה זה, ההתחייבות נוצרה באותה תקופה בה החייבת ניצלה ימי חופשה מעבר למכסה. באותה תקופה, שולם לחייבת שכר עודף, אשר היא כאמור נדרשת בהשבתו.

עיון בדוח צבירת חופשות שנתית מעלה, כי עד לסוף שנת 2018 נצברו לזכות החייבת ימי חופשה. לפיכך, באותה תקופה לא נוצר עדיין החוב ואף היתה רשאית לנצל ימי חופשה בתחילת שנת 2019.

מכך ניתן להבין כי בחודש ינואר 2019 ובתחילת חודש פברור 2019 היתה החייבת עדיין במאזן חופשות חיובי, נוכח צבירה משנים קודמות.

צו הכינוס ניתן ביום 14.2.19. במהלך שנת 2019 נעדרה החייבת תקופות ארוכות וכך גם בתחילת שנת 2020, עד למועד סיום העסקתה.

כך יוצא, כי תקופות ההעדרות בגינן חרגה ממכסת ימי החופשה ועל כן חייבת בהשבת שכר, היו לאחר מועד מתן צו הכינוס. לפיכך, אין מדובר בחוב שנוצר לפני מועד מתן צו הכינוס. בהתאם לכך, בקשת החייבת לצרף את שב"ס כנושה בהליך, נדחית.

יוזכר, כי ביחס לחייבת תלוי ועומד צו עיכוב הליכים אשר לפיו, אין הנושים (לרבות נושים כלפיהם נוצר חוב חדש לאחר מועד מתן צו הכינוס) רשאים לנקוט בהליכים נגד החייבת, כל עוד לא ניתן אישור של בית המשפט של פשיטת רגל.