מונחת לפני בקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום בתל-אביב.

1.התובענה החלה את דרכה כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת.

2.בכתב התביעה נטען כי הנתבע שכר את שירותי התיווך של התובעת; לשם כך חתם על הסכם תיווך; הוא לא שילם דמי תיווך. הסעד המבוקש הוא חיוב הנתבע בתשלום דמי תיווך.

3.בכתב התביעה לא הועלו, לא במישרין ואף לא במשתמע טענות עובדתיות או משפטיות שיש בהן כדי לבסס את הזיקה המקומית לבית המשפט במחוז צפון. לכתב התביעה צורף הסכם תיווך אשר על פי הכתוב בו נחתם בירושלים.

4.א.במסגרת ההתנגדות שהגיש הנתבע נטען כדלקמן:

" מבוקש בזאת להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד המבקש בתיק ההוצאה לפועל דנן, וכן להורות על העברת הבקשה לבירור בפני בית משפט השלום בנצרת הוא בית המשפט המוסמך על פי סעיף 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד 1984 באשר המען הרשום של המבקש הינו בתל-אביב כפי שאכן נרשם על ידי הזוכה בכתב התביעה".

4.ב.כבר עתה יצוין כי בעוד הבקשה מודפסת – המילה "נצרת" נכתבה בכתב יד וקיימת מחיקה של מילה אחרת.

5.כשבועיים לאחר הגשת ההתנגדות הוגשה בקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום בתל-אביב.

6.בבקשה נטען כי בהתנגדות נטען כי יש להעביר את התובענה לבית משפט השלום בתל-אביב שם מענו של הנתבע אך מזכירות ההוצאה לפועל ,על דעת עצמה , מחקה מההתנגדות את המילה "תל-אביב" ורשמה בכתב יד "נצרת". הבקשה נתמכה בתצהיר.

7.התובעת הגישה תגובה לבקשה בה טענה כי אם הנתבע מלין על שינוי ב"טיפקס" שעשתה לטענתו המזכירות על גבי הבקשה לצורך רישום "נצרת" במקום "תל-אביב", כי אז עליו לפנות בערר לראש ההוצאה לפועל.

8.טענה נוספת שהעלתה התובעת היא שהנתבע אינו רשאי להגיש את ההתנגדות בלשכת נצרת ולטעון בד בבד כי בית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום בתל-אביב. לטענת התובעת, אם כופר הנתבע בסמכותו של בית משפט השלום בנצרת כי אז היה עליו להגיש את ההתנגדות בשלכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. בסעיפים 14 ו 15 לתגובה הפנתה התובעת לפסיקה של בית המשפט המחוזי בסוגיה זו.

9.התובעת הוסיפה וטענה כי לגופו של עניין לבית משפט זה סמכות מקומית הן מכוח המקום שנועד לקיום ההתחייבות – במשרדי התובעת במחוז צפון, והן לאור מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים – משרדי התובעת במחוז צפון , כך לטענתה.

10.הנתבע טען בתשובה כי במוקד המידע של ההוצאה לפועל נאמר למזכירת משרד בא כוחו כי יש להגיש את ההתנגדות בשלכת ההוצאה לפועל בנצרת.

12.טענה נוספת שהעלה הנתבע היא שתקנה 109 ב(ג) אליה מפנה התובעת אינה רלוונטית לענייננו. לטענתו – התקנה הרלוונטית לענייננו היא תקנה 109ב (ג)(1) הקובעת כי :

"הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע כאמור בתקנת משנה ב' רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור".

13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת התקנות והפסיקה הרלוונטית, באתי למסקנה כי עלי לקבל את הבקשה ולהורות על העברת התובענה לבית משפט השלום בתל-אביב.

להלן הנימוקים:

14.א.כפי שנאמר וצוטט לעיל, במסגרת ההתנגדות נכתב כי התובע מבקש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בנצרת לפי תקנה 3(א)(1) בנימוק כי מקום מגוריו של הנתבע בתל-אביב.

14.ב.התובעת משליכה יהבה על כך שנרשם בהתנגדות "נצרת" ולא "תל-אביב"; התובע טוען ,כאמור, כי בוצעה מחיקה על ידי מזכירות הלשכה שללא רשות כתבה בכתב יד "נצרת" לאחר שמחקה "תל-אביב".

14.ג.בא כוח התובעת טוען כי על הנתבע לפנות בערר לראש ההוצאה לפעול על מנת לתקן את אשר לטענתו עשתה המזכירות שלא כדין. בא כוח הנתבע משיב לו כי לא מדובר בסוגי עניינים עליהם ניתן להגיש ערר.

14.ד.סבורני כי התובעת הרחיקה לכת בטיעוניו. על פניו ברור כי הנתבע מעוניין להעביר את התביעה לתל-אביב שכן הנימוק שצוין להעברה הוא תקנה 3(א)(1) תוך שהנתבע מציין כי מענו הרשום הוא תל-אביב כפי שאכן צוין על ידי התובע בבקש לביצוע. מדובר על פני הדברים בשגיאה טכנית ואינני רואה צורך לערוך דיון עבודתי במקורה של השגיאה.

15. בהינתן שכתובתו של הנתבע בתל-אביב – לבית משפט השלום בתל-אביב סמכות מקומית לדון בתובענה.

16.הטענה כי הגשת ההתנגדות בלשכת נצרת משתיקה את הנתבע מלחלוק על הסמכות המקומית של בית משפט זה נדחית. הפסיקה אליה מפנה התובעת בעניין זה ( פסק הדין בעניין טכנוקרט) הפכה לא רלוונטית נוכח הוראת תקנה 109ב(ג1) לתקנות ההוצאה לפועל.

17.ב. התובעת לא הצביעה בבקשה לביצוע על בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בתובענה זו. לפי תקנה 109ג(5) יש לראות כאילו נטען שבית המשפט המוסמך הוא בית המשפט הסמוך ללשכת ההגשה – הוא בית משפט זה.

17.ברם, התובעת לא הוכיח כל זיקה מקומית לבית משפט זה. התובעת מציינת בבקשה כי ההסכם נחתם בירושלים וכי הנכס מושא התיווך נמצא בחיפה. את הזיקה המקומית לבית משפט זה מבקשת לסמוך על המקום שהיה מיועד לקיום ההתחייבות או מקום המחדל שבשלו תובעים שזה מקום המצא משרדיה במחוז צפון , זאת מבלי לתת הסבר משפטי או עובדתי כלשהו המסביר מדוע שתי החלופות הנ"ל מתקיימות בענייננו.

18.לפנ סיום אעיר כי התובעת הפנתה לטיעונים ולפסיקה שכוחם היה יפה לפני תיקון תקנות ההוצאה לפועל שבוצע ב- 2108 ובו בוצעה האחדה של דיני הסמכות המקומית בתביעה שטרית ובתביעה לסכום קצוב. משבחרה להיכנס בעובי הקורה ולערוך ניתוח משפטי מעמיק לכאורה – היה מצופה ממנה כי תקרא את התקנות בנוסחן המעודכן ולא תסתמך על פסיקה שבוטלה בחקיקה ועל תקנות ששונו.

סוף דבר:

19.סוף דבר הוא שהבקשה מתקבלת. התובענה תועבר לבית משפט השלום בתל-אביב.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות הבקשה בסך של 500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"ט, 06 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.