לפני תביעה כספית בסך 3,483 ₪.

התובע טען בכתב התביעה כי השכן שגר בדירת עמידר-הנתבעת הסמוכה לדירתו, לאחר ששיפץ את דירתו התחיל להיכנס לדירתו מים שגרמו לנזקים ולעוגמת נפש וכי הנתבעת לא עמדה בהסכם שנחתם מיום 29.5.18 ע"י מנהלת הנתבעת תקוה קופמן. התובע טען כי עבר חורף עם המון נזילות וכי לאחר שסוכם עם מר אבישי נאמן ותקוה קופמן ופקח הנתבעת על התשלום (הצעת מחיר) והגיש חשבונית, הודיעה נתבעת כי אינה מוכנה לשלם. התובע צירף הצעת מחיר בסך 2983.5 ₪, הצעת מחיר בסך 500 ₪ עבור החלפת שתי דלתות, מכתבים של הנתבעת, חשבונית מס/קבלה בסך 2,983.5 ₪.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי היא מחזיקה בשתי דירות מתוך שמונה דירות שיש במבנה, אינה אחראית לנזילה בגג היות והגג הוא רכוש משותף וכי הנזק שנגרם לתובע נגרם מעבודה רשלנית אותה ביצע . לטענת הנתבעת, התובע ביצע עבודה הרחבה בדירתו כאשר חלקן היה הגבהת הגג מעל דירתו ,הגג הוגבה באמצעות גמלון חיבור, הגג המקורי היה אמור להתבצע באמצעות פח תפר אך הדבר לא בוצע וע"כ דירתו סבלה מנזילות.

פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

הצדדים זומנו לדיון .לדיון התייצבו התובע וכן נציגי הנתבעת.

בהליך זה נטל השכנוע חל על התובע, החובה עליו להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", וזאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות מאחר והתובע לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי להוכחת תביעתו. להלן אנמק:

1. התובע העיד כי לאחר שביקרו בביתו, אמרו לו תתקן, אנחנו נבדוק ותקבל כסף. אח"כ מנהלת הנתבעת החתימה אותו שאין לו דרישות מעמידר וכי ישלמו לו לפי חשבונית. לאחר מכן בצורה מזלזלת שלחו לו מכתב כי לא מגיע לו כסף. התובע הציג לתיק מכתב של הנתבעת ובו היא מודיעה כי בהמשך לביקור בנכס ולהצעת המחיר שהתובע העביר בגין תיקון הנזקים בדירתו, יבוצע החזר כספי בכפוף להמצאת חשבונית מס/קבלה וביצוע העבודה בפועל. כמו כן, התובע הציג מכתב נוסף של הנתבעת לפיו השתתפות בביצוע תיקונים תשולם לאחר ביצוע העבודה בפועל, חשבונית מס/קבלה של "תריסי סהר", הצהרה של התובע כי עם קבלת התשלום מהנתבעת לא יהיו לו תביעות כספיות בעתיד לנתבעת או עובדיה (ת/4) ותמונות של הנזקים לרבות תמונה של הפח שעשה מתחת לרעפים ותמונה של היריעה שהנתבעת הדביקה על הגג של התובע ושל השכן.
2. התובע חזר והעיד כי מנהלת עמידר אמרה לו להוציא חשבונית וכי אמר לה כי הוא רוצה לתקן בעצמו וע"כ הוציא חשבונית לעמידר וכי "תריסי סהר" זה התובע.
3. באשר לשאלת האחריות לנזקי התובע, לא נעלם מעיני כי עדות התובע הייתה עדות יחידה של בעל דין , יחד עם זאת, מצאתי סיוע לעדותו בתמונות, בהצעת המחיר וחשבונית המס/קבלה שהוצגו. כמו כן, מצאתי חיזוק לגרסתו במכתבים של הנתבעת וההצהרה עליה הוחתם כי עם קבלת התשלום לא יהיו לו תביעות נגד הנתבעת. על כן, אני מקבלת את גרסת התובע כי נגרמו לו נזקים בעקבות שיפוץ דירת הנתבעת בה מתגורר השכן. הוסף לכך כי נציגת הנתבעת שצוינה בכתב התביעה כמי שהתחייבה בפני התובע, ולמרות שהנציג מנמק את התנהגותה בהחתמת התובע על טופס ההצהרה שהוצג סומן ת/4 כמי שעשתה החלטה "לא נכונה" , לא התייצבה לדיון על מנת להעיד כנגד עדותו של התובע.
4. באשר לנזק, בשני המכתבים של הנתבעת, מכתבי ההתחייבות לתשלום , הראשון מיום 6.5.2018 (הוצג סומן ת/2) והשני מיום 26.8.2018 (הוצג סומן ת/3) בשניהם צוין במפורש כי ההשתתפות בביצוע התיקונים תשולם רק לאחר ביצוע העבודה בפועל . התובע העיד בדיון כי עדיין לא תיקן את ביתו.
5. על כן, אני קובעת כי טרם קמה החבות של הנתבעת לתשלום בגין תיקון הנזקים בבית התובע בהתאם להתחייבותה מאחר ולא התקיים התנאי הנוסף לביצוע התשלום והוא ביצוע התיקון בפועל.
6. סוף דבר, התביעה נדחית.
7. איני עושה צו להוצאות.
8. המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' סיוון תשע"ט, 09 יוני 2019, בהעדר הצדדים.