1. המבקשת הגישה בקשה להחייאת חברת נווה ברוך יעקב בע"מ ח.פ. 51-0194863 (מחוסלת מרצון) (החברה). כעולה מהבקשה, החייאת החברה נדרשת לצורך מתן הסכמתה וחתימתה על מסמכים הדרושים לביצוע פרויקט לפי תמ"א 38 ובקשה למתן היתר בנייה.
2. כפי שעולה מטענות הצדדים, החברה היא חברת גוש חלקה שבנתה את הבניין ברח' רמז 21 בתל אביב הידוע כגוש 6213 חלקה 383 (הנכס). לאחר הבנייה הוקצו לבעלי הדירות מניות בחברה המשקפות את הבעלות בדירות. עוד עולה כי החברה הוחייתה בעבר לצורך העברת הזכויות באחת הדירות לגב' חיה שטרן ולאחר ביצוע הרישום חוסלה מרצון.
3. המשיב התנה את החייאת החברה בתנאים שונים ובין היתר, הגשת תצהיר מקורי מטעם המבקשת; הגשת דו"ח שנתי מקורי ועדכני; חיסול החברה לאחר סיום הפעולה שלשמה מבוקשת החייאתה; ופירעון מראש של מלוא חוב האגרה השנתית, בסך של 30,120 ₪.
4. המחלוקת בין הצדדים, נוגעת לתשלום חוב האגרות. המבקשת סבורה כי אין להתנות את החייאת החברה, שנדרשת לצורך הליכי רישוי הבניה, בתשלום האגרות.
5. לטענת הרשם, מטרת החייאת החברה אינה עולה כדי פעולה שהחברה חייבת לבצעה לפי הדין ועל כן, אין ליתן פטור מתשלום חוב האגרות לפי תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001. החייאת החברה היא למטרה רצונית לצורך רישום זכויות וביצוע תמ"א שתביא לעלייה בשווי הנכס. בנוסף, המבקשת היא יורשת של בעל מניות בחברה והיא מצויה במעגל הפנימי של החברה מה שמצדיק את תשלום חוב האגרות על ידה על פי הפסיקה.
6. לטענת המבקשת אין לחייבה בתשלום חוב האגרות. החייאת החברה מתבקשת לצורך קידום פרויקט התמ"א וחתימת החברה על בקשה למתן היתר בנייה שהן פעולות הנדרשות על פי דין. אין בהחייאת החברה כדי להעשיר את כיסה של המבקשת שהגישה את הבקשה כבעלת הזיקה החזקה ביותר למחסן הרשום על שם החברה. אין בידי המשיב מסמכים המעידים מיהם בעלי המניות בחברה למעט הגב' שטרן שפעלה להחייאת החברה בעבר. המבקשת אינה משתייכת למעגל הפנימי של החברה ואין מדובר במצב שבו חוטא ייצא נשכר אם לא תחוייב בתשלום חוב האגרות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי מכלול השיקולים באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לפטור מתשלום האגרה. הכל כמבואר להלן.
2. סעיף 369 לפקודת החברות קובע כדלקמן:

"חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס -רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה."

1. תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001 (התקנות). קובעת כדלקמן:

"חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובלבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)."

1. לפי סעיף 369 לפקודה נתונה לבית המשפט סמכות לקבוע תנאים להחייאת החברה ו"לתת כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה". בבש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (כב' הש' אלשיך). נקבע כי יש לבחון את הבקשה לפטור מתשלום חוב האגרה לצורך החייאת החברה, לאור שיקולים שבמדיניות משפטית וביניהם גם השיקול שלא ייהנה מעוול מעוולתו ועיקרון השוויון בתשלום האגרה (שעליהם עמד המשיב), חשש מפני התחמקות מתשלום אגרות אגב צריכת שירותי רשם החברות, הרצון לעודד עבירות נכסים ומעמדה של זכות הקניין. נקבע עוד כי על רקע האמור, יש לבחון שני שיקולים מרכזיים בסוגיית הבקשה לפטור מאגרה: האחד, בחינת זהות מבקש ההחייאה ובכלל זה יש לשקול גם את קרבתו של מבקש ההחייאה לחברה, האם הוא מצוי במעגל הפנימי של בעלי החברה, ידיעתו את המצב המשפטי של הנכס ועד כמה הובילה התרשלותו למצב הנוכחי. בהקשר זה יש לבדוק את ידיעתו בפועל של המבקש אודות מצבו המשפטי של הנכס; והשני, מטרת החייאת החברה. בתוך כך, יש לבחון גם אם מדובר בבקשה להחייאת חברה כדי שתשוב לפעילות או שמא בעניין פורמלי הקשור לפירוקה אשר עשוי היה להסתיים בנסיבות רגילות לפני שנים רבות.
2. כאמור לעיל, החייאת החברה מתבקשת לצורך חתימה על הסכם תמ"א 38 ועל בקשה למתן היתר בנייה. על פי הפסיקה, אין המדובר בפעולה המתחייבת על פי דין בגינה נקבע פטור מתשלום חוב האגרות.
   
   ראה לעניין זה ה"פ (מחוזי ת"א) 22037-06-14 חיים את טוביה חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' רשם החברות (30/11/14), אליו מפנה המשיב:

"... בכל הנוגע לחוב האגרות, לא מצאתי ליתן פטור או הפחתה בגובה החוב. החייאת החברה תאפשר לחברה או מי מטעמה לממש את הזכויות בנכסיה כך שאין חולק כי הדבר יקנה לחברה רווחה במישרין או בעקיפין, ועל כן אין מדובר בפעולה שהיא מחויבת לפי כל דין, הגם אם מדובר בפרויקט תמ"א 38 שאדרבא דווקא ישביח את נכסי החברה..."

ראו גם: ה"פ (ת"א) 50351-07-13 הלפרין נ' רשם החברות (13/5/15); ה"פ (מרכז) 55513-06-18 אלישיב בע"מ נ' רשם החברות (25/2/19) וההפניות שם.

1. מהאמור עולה, כי יש לדחות את טענת המבקשת שלפיה החייאת החברה לא תביא לרווחים כלכליים. נדמה כי המבקשת נתפסה לכלל טעות בטענה שהיא עצמה לא תזכה לרווחים בעקבות החייאת החברה, שעה שהפסיקה מתייחסת לרווחי החברה במישרין או בעקיפין. יתר על כן, אין חולק כי המבקשת היא יורשת של בעל מניות. יתכן שבתוך כך גם תזכה היא עצמה מרווחי החברה. מכל מקום, בפסיקה נקבע, לא אחת, כי יורשי בעלי מניות מקבלים עליהם לצד נכסי המורישים וזכויותיהם, גם את החובות הכרוכים בכך ובכלל זה, את חוב האגרות לרשם החברות. בנוסף, בהיותה יורשת של בעל מניות בחברה ובמכלול נסיבות העניין, קשה לקבל את טענת המבקשת כי אינה מצויה "במעגל הפנימי" של החברה (ראו למשל: החלטתי בה"פ (ת"א) 22604-05-17 הופמן נ' רשם החברות (11/6/18); ה"פ (ת"א) 24968-12-13 שיף נ' משרד המשפטים (16/2/14); ה"פ (ת"א) 19639-01-13 אמינוף נ' רשם החברות (25/12/13); ה"פ (ת"א) 4776-02-12 דיאמנט נ' רשם החברות (7/2/13)).
2. לא מצאתי שיש בטענות הנוספות של המבקשת כדי להוביל לפטור מתשלום האגרה והן נדחות; ובכלל זה, נדחית הטענה כי אין בידי המשיב רישום בדבר בעלי המניות של החברה. המבקשת מודה כי אביה היה בעל מניות בחברה והיא ירשה את רכושו לאחר פטירת אמה. ממילא גם המרשם שמנהל הרשם בכל הקשור לבעלי המניות הוא דקלרטיבי.
3. לנוכח כל האמור לעיל הבקשה לפטור מתשלום חוב האגרות נדחית. לאחר קיום כל התנאים כמפורט בתשובת הרשם לרבות תשלום חוב האגרות יש להגיש בקשה מתאימה בצירוף האסמכתאות הנדרשות.

המזכירות תדוור לצדדים

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.