בקשה למתן צו ביניים לפיו יוקפאו העבודות המתבצעות בגוש 6615 חלקות 110, 111 (להלן: "החניון") וכן יוקפא המשך ביצוע "התכנית המאושרת" (כפי שתפורט להלן), וזאת עד להכרעה בעתירה המנהלית שעניינה הפסקת העבודות המבוצעות על ידי המשיבה בשטח החניון, בנוסף לביטול התכנית המתוכננת עבור שטח זה.

1. הרקע העובדתי:
2. השטח מושא העתירה דנן ממוקם בעיר תל-אביב, והוא משמש מזה שנים רבות לחניית רכבים. בצמוד לשטח זה ממוקמת חלקה 113, אשר כיום פועלות בה שלוש מסעדות שונות, בבעלות המבקשות 1- 3.
3. לטענת המבקשות, ביום 27.1.19 הגיעו לחניון קבלנים מטעמה של המשיבה וכך נודע להן לראשונה כי מתוכננות עבודות בנייה באזור. עבודות בנייה אלו נעשות על ידי המשיבה בהתאם למה שהיא מכנה "התוכנית המאושרת", הכוללת הסדרת 33 מקומות חנייה ומקום חניה לנכים. זה המקום לציין כי לשיטת המבקשות, לפני תחילת העבודות, השטח איפשר חנייה של כ-100 רכבים והתכנית תוביל לצמצום מהותי במקומות החנייה, תוך פגיעה אנושה בעסקיהן, שכן לקוחות המסעדות לא יוכלו עוד למצוא מקומות חניה בסמוך למסעדות.
4. ביום 3.2.19 פנו המבקשות במכתב למשיבה, במסגרתו התבקשה המשיבה להפסיק לאלתר את העבודות בחניון וזאת עד שתישמע עמדתם של בעלי המסעדות ובעלי הקרקע, אשר לטענתם, עתידים להיפגע בצורה קשה מהשינוי. בנוסף, התבקשה המשיבה לתאם מועד לפגישה בנושא עם מהנדס העיר וכלל הגורמים הרלוונטיים, על מנת לבחון את האפשרויות התכנוניות לטובת הסדרת שטח החניון.
5. ביום 6.2.19 ניתנה תשובת המשיבה לפנייה, במסגרתה הובהרה תכליתן של העבודות המבוצעות באזור החניון וצוין כי העבודות המתוכננות אינן כוללות צמצום של שטח החניון. עוד נכתב באותה תשובה כי תתואם פגישה בשטח בין נציגי המבקשות לגורמים הרלוונטיים במשיבה, כמבוקש על ידי המבקשות.
6. משכך, ביום 11.2.19 נערך סיור בו השתתפו נציגי המבקשות ונציגי אגף דרכים של המשיבה.
7. לשיטת המבקשות, במהלך סיור זה הושגו הסכמות בין הצדדים אשר הועלו על הכתב ונשלחו למשיבה ביום 12.2.19. לטענת המשיבה ההסכמות הנטענות על ידי המבקשות לאו הסכמות הן, אלא מדובר בניסיון של המבקשות להציג את עמדתן כאילו היא הוסכמה על ידי המשיבה ולא כך הם פני הדברים.
8. כך או כך, בהיעדר הסכמה בין הצדדים, ביום 22.2.19 הוגשה העתירה דנן ולצדה הבקשה מושא החלטה זו להקפאת עבודות הבנייה.
9. זה המקום לציין כי ביום 24.2.19 עתידות היו העבודות בשטח להתחדש, אולם ניתן צו ארעי לפיו עד להחלטה אחרת יוקפא המצב בשטח כפי שהוא.
10. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם יצוין כי השטח מושא העתירה מהווה חלק מתכנית מתאר מס' 3260 - "צומת הפיל" (להלן: "התכנית המפורטת") וכי תכנית זו אושרה עוד במהלך שנת 2006, לאחר שהתנגדות מצד המבקשות נדחתה על ידי הוועדה המחוזית.
11. טענות הצדדים:
12. לטענת המבקשות, החניון כולל כיום לפחות 100 מקומות חניה ומשרת את לקוחות המסעדות ואת תושבי האזור מזה כ-40 שנה. המבקשות טוענות כי החניון עמוס בכל שעות היום כראיה למצוקת החניה באזור זה. לפיכך טוענות המבקשות כי הן וקהל לקוחותיהן מסתמכים על קיום החניון בצמוד למסעדות, דבר אשר הוביל לבנייתו של קהל לקוחות המורכב ברובו מאנשים מבוגרים, אשר אין להם אפשרות להגיע למסעדה ללא רכב וללא מקום חניה נגיש.
13. המבקשות טוענות כי החלטת המשיבה בדבר ביצוע עבודות בחניון ושינוי ייעודו התקבלה באופן שרירותי. לטענת המבקשות, העבודות אינן משרתות צורך עירוני ובכל מקרה ניתן להשיגו באמצעים מידתיים ופוגעניים פחות.
14. לטענת המבקשות, החלטת המשיבה בעניין העבודות התקבלה בין היתר תוך פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין החוקתית של המבקשות, בחוסר סבירות קיצוני, ללא פרסום, תוך פגיעה בזכות הטיעון ובכללי הצדק הטבעי. בנוסף, לשיטתן, ההחלטה נוגדת הבטחות מנהליות שניתנו להן על-ידי המשיבה. לאור כל האמור, טוענות המבקשות כי קיימת הצדקה להתערבותו המיידית של בית המשפט וכי קיימים סיכויים טובים לעתירה.
15. באשר למאזן הנוחות, טוענות המבקשות כי הוא נוטה בבירור לטובתן. זאת משום שאם העבודות בשטח לא תיעצרנה, ייגרם למבקשות נזק משמעותי ובלתי הפיך בדמות מימוש החלטת המשיבה ושינוי המצב הקיים בחניון (נזק אשר לטענתן יפגע באופן קשה במבקשות עצמן, בעובדיהן ואף בתושבי האזור). כך, לטענתן, תחלוף ההזדמנות לשמוע את טענותיהן ויחלוף המועד לערוך דיון מהותי בעניין התוכניות הרלוונטיות, תוך יצירת מעשה עשוי והפיכת העתירה לתיאורטית. לפיכך, הצו המבוקש ישמר את המצב הקיים וימנע מהמשיבה לשנותו על-ידי המשך ביצוע העבודות בשטח.
16. עוד טוענות המבקשות כי למשיבה לא ייגרם כל נזק כתוצאה מהקפאת המצב הנוכחי, שהרי לא קיים אצל המשיבה צורך ממשי בביצוע העבודות באופן מיידי. חוסר הדחיפות ניכר לטענתן גם מהעובדה כי המשיבה שינתה את תכניותיה מספר פעמים בחודש האחרון.
17. לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות. זאת, משום שכל פעולותיה התבצעו כדין, בהתאם לדיני התכנון והבניה, ונוכח העובדה שהמקרקעין הם בייעוד של דרך, שנקבע בהתאם לתוכנית מפורטת.
18. המשיבה טוענת כי העבודות נעשות לצורך הנגשת הדרך הציבורית לנכים ולצורך שיקום תשתיות. לטענתה, השטח ביעוד דרך נקבע בתוכנית המפורטת שאושרה עוד בשנת 2006.
19. לטענת המשיבה, המבקשות לא גילו בבקשתן את העובדה כי הטענות בנוגע לייעוד המקרקעין נידונו בעבר ונדחו בשנת 2006, וכעת, כך לטענת המשיבה, מנסות המבקשות ליצור הליך של ערעור מאוחר על אותה החלטה.
20. עוד טוענת המשיבה כי המבקשות מנסות לנכס לעצמן זכויות קניין במקרקעי הציבור ולספח אותם באופן בלעדי לשימושן האישי.
21. המשיבה מוסיפה וטוענת כי לא ניתנה הבטחה מנהלית המקנה למבקשות זכות כלשהי לקביעת השימוש במקרקעין, וכי אין כל חובה לשמר את מצב הקיים.
22. לעניין מאזן הנוחות, טוענת המשיבה כי המבקשות לא הביאו כל ראיה התומכת בטענותיהן בדבר פגיעה אנושה הצפויה עקב העבודות. לעומת זאת, עצירת העבודות עלולה לגרום לנזק בלתי מבוטל הן לקופה הציבורית עקב התארכות העבודות, והן לציבור בכללותו, שכן השטח ימשיך להיות בלתי נגיש ובמצב הדורש את שיקומו. זאת, כאשר קיימות באזור חלופות חניה אחרות.
23. בתגובת המבקשות לתשובת המשיבה, טוענות המבקשות כי המשיבה מבקשת להסתמך על התוכנית המפורטת, כאשר אין כל קשר בין העבודות מושא בקשה זו לבין התוכנית המפורטת. לטענת המבקשות, התכנית המאושרת והתכנית המפורטת הינן שתי תכניות שונות לחלוטין, בעוד התוכנית המאושרת עוסקת בהנגשת האזור ובהתאמתו לנכים, הרי שהתכנית המפורטת עסקה בשינוי המחלף והדרכים ומטרתה הייתה שיפור תפקוד הכניסה והיציאה מהעיר.
24. בנוסף טוענות המבקשות כי טענתה של המשיבה בנוגע לאפשרויות חניה אחרות באזור, משוללת כל יסוד.

1. דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו ביניים, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, כמו גם בעתירה עצמה, אני סבור כי בנסיבות העניין - דין הבקשה להתקבל בכפוף להפקדת ערובות מתאימות בקופת בית המשפט.

1. צו ביניים ניתן בהתחשב בשני שיקולים: האחד- סיכויי העתירה להתקבל; השני- להיכן נוטה מאזן הנוחות, קרי, נדרש שמאזן הנוחות ייטה לטובת מבקש הצו ולא לטובת הצד שכנגד, המתנגד לו (בר"ם 5776/13 עמותת מקום להיות- בית הספר "מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך (26.8.13)).
2. היחס בין שני השיקולים הללו הינו בבחינת "מקבילית כוחות". ככל שסיכויי ההצלחה בעתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך (בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (8.9.10)). בנוסף נקבע בפסיקה כי אבן הבוחן המרכזית בשאלת הסעד הזמני היא "מאזן הנוחות".
3. באשר למאזן הנוחות, יבחן בית המשפט, בין יתר שיקוליו, אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי, וכן יבחן את הצורך לשמר מצב קיים לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו (בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (18.3.03)).
4. בענייננו, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן של המבקשות. זאת, משום שככל שיימשכו העבודות בשטח (אשר לטענת המשיבה עתידות להימשך כשלושה חודשים), סביר בהחלט להניח כי העבודות תושלמנה עוד בטרם תוכרע העתירה, כך שייקבעו עובדות בשטח אשר עשויות לסכל את בירור העתירה ואת יכולתו של בית המשפט ליתן, במידת הצורך, סעד אופרטיבי.
5. באשר לסיכויי ההצלחה בעתירה, ומבלי לקבוע מסמרות, לא התרשמתי כי הם על הצד הגבוה. בסופו של דבר, מדובר במקרקעין ציבוריים, ביעוד של דרך לפי תכנית מפורטת שאושרה עוד בשנת 2006, והמשיבה פועלת להנגשת הדרך הציבורית לנכים ולשיקום התשתיות במקום. כך גם דומה כי אין יסוד לטענת המבקשות לפיה מתכננת המשיבה להקים מדשאה במקום החניון הקיים וישנה אף מחלוקת עובדתית בנוגע לטענה המרכזית של המבקשות בדבר ביטול 65 מקומות חנייה מתוך 100, שעה שבשנת 2005 נטען במסגרת התנגדות לתכנית שאושרה, שהגישו בעלי הזכויות בחלקה 113, קרי, המבקשות או מי מהן, כי במקום יש 34 מקומות חניה בלבד. יחד עם זאת, כפי שצויין קודם, מה שמכריע את הכף במקרה דנן הוא מאזן הנוחות ושמירת המצב הקיים על מנת שלא יסוכל בירור העתירה.
6. עם זאת, לא נעלמו מעיניי טענות המשיבה בדבר הנזקים הכלכליים העלולים להיגרם לה כתוצאה מהתארכות ביצוע העבודות. האיזון המתאים יימצא בכך שצו הביניים יותנה בהפקדת בטוחות של ממש לכיסוי הנזקים שעלולים להיגרם למשיבה במקרה שבסופו של יום תידחה העתירה.
7. לפיכך, ניתן בזאת צו ביניים לפיו יעוכבו העבודות בשטח עד להכרעה בעתירה, בכפוף להפקדת סך של 200,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, וכן בכפוף להפקדת התחייבויות אישיות של כל אחת מן המבקשות, לפיצוי המשיבה בגין כל נזק שייגרם לה מחמת הוצאתו של הצו. ניתנת ארכה להפקדת הסך של 200,000 ₪ עד ליום 27.3.2019 ולהפקדת ההתחייבויות האישיות עד ליום 24.3.2019. ככל שהבטוחות או איזה מהן לא יופקדו- צו הביניים יבוטל.

המזכירות תודיע לצדדים ותקבע את התיק לשמיעה בפני שופט מנהלי.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.