מונחת לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 3.10.19 כנגד המבקשת, לאחר שלא התייצבה לדיון שנקבע לפניי.

כידוע, עת מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, על בית המשפט לבחון הבקשה בשתי מערכות שיקולים נפרדות - שיקולים מחובת הצדק ושיקול דעתו של בית המשפט. אשר לשיקולים מחובת הצדק, כאשר מבקש הביטול מצביע על פגם בהליך בגינו לא היה על בית המשפט לתת את פסק הדין, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק. ואולם, כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין ולא נמצא כי נפל פגם כלשהו בהליך, נתונה ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. לצורך הכרעה על פי שיקול דעת, יש לבחון מהי סיבת מחדל המבקש אשר לא התגונן במועד וכן מהם סיכויי הצלחת המבקש בהגנתו היה ויבוטל פסק הדין.

אין חולק, כי במקרה דנן לא עומדת למבקשת זכות מן הצדק לביטול פסק דין, וזאת שעה שהמבקשת לא התייצב לדיון לאחר שקיבלה זימון כדין, וזאת כפי שעולה מעיון בתיק בית המשפט ומבקשת המבקשת לביטול פסק דין. עם זאת, סיכויי ההגנה של המבקשת אינם משוללים מן היסוד ומצריכים בירור עובדתי. לא זאת אף זאת, לא התרשמתי כי המבקשת לא התייצבה לדיון בשל זלזול בבית המשפט, כי אם בשל טעות. אשר על כן, לשם היעילות הדיונית ועל מנת לממש את זכותה של המבקשת ליתן לה את יומה בבית המשפט, ובכלל זאת זכות הגישה לערכאות, סבורני כי ניתן לרפא את הפגם שבאי התייצבות המבקשת לדיון על ידי הטלת הוצאות לטובת המשיב.

תוצאה:

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום כתנאי לביטולו של פסק הדין שניתן.

לא ישולמו ההוצאות לא יבוטל פסק הדין.

ישולמו ההוצאות, כי אז תודיע על כך המבקשת על כך לבית המשפט ויקבע מועד לדיון.

בית המשפט סבור, כי בשים לב לסכום השטר ולנוכח סכום ההוצאות שנפסק בגדרי החלטתי דנא, טוב יעשו הצדדים באם יבואו בדין ובדברים על מנת לסיים המחלוקת בהסכמה.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תש"פ, 25 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.