בפניי ערעור לפי חוק שיקים ללא כיסוי ביחס לשלושה שיקים שהמערער מבקש גריעתם מרשימת השיקים המסורבים.

המערער טוען כי במועד הצגת שלושת השיקים הנ"ל לפירעון (11.2.19) הוא הפקיד בבנק סכום של 55,000 ₪ במזומן על מנת להבטיח פירעון השיקים. המערער טוען כי עקב פירעונן של שתי הלוואות אחרות, לא כובדו שלושת השיקים במועד הצגתם לראשונה לפירעון ואולם הוא עצמו לא היה ער לתעדוף בו נוקט הבנק במקרה זה.

המשיב טוען כי במועד פרעונם של שלושת השיקים היו מיועדות להיפרע שתי הלוואות נוספות כאמור ועל כן סירוב השיקים על פי נהלי הבנק והחוזה בינו ובין המערער היה כדין.

לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת טענות הצדדים נחה דעתי כי במקרה זה ולפנים משורת הדין דין הערעור להתקבל.

יובהר כי אין מדובר במקרה המהווה תקדים למקרים אחרים ואולם שוכנעתי כי במקרה זה סבר המשיב כי הפקדת התשלום שנעשתה על ידו באותו מועד תביא לכיבוד השיקים עובר לפירעון ההלוואות, וזאת הגם שבדיון הוברר כי אין ולו תהיה לו כל טענה כלפי הבנק בעניין זה בתיק זה או בעתיד.

עוד נתתי דעתי כי המערער לא טען ביחס ליתר השיקים הכלולים בהודעת ההגבלה שהוצאה לו וכי הוא אינו טוען באופן גורף לקיומו של "יסוד סביר להניח" אלא רק בסיטואציה הספציפית הנוגעת לשלושה שיקים אלו.

עוד יצוין כי ממועד מתן הסעד הזמני לא סורבו שיקים נוספים וגם השיקים האמורים לעיל כובדו במועד הצגתם החוזרת לפירעון.

בנסיבות אלה והגם שאין מחלוקת של ממש שהבנק פעל כדין מצאתי כי יש מקום לקבל את הערעור בשים לב למכלול הנתונים ועל כן אני מורה על גריעת שלושת השיקים נשואי הערעור מרשימת השיקים המסורבים.

יובהר כי מדובר בקביעה שהינה לפנים משורת הדין וכי על המערער לבחון היטב את יכולת פירעונו ביחס לשיקים וכל התחייבות אחרת המוצגת בחשבונו במועד הצגת השיקים לפירעון וכי טענה דומה מסוג זה לא תוכל לעמוד לו בעתיד.

אין צו להוצאות.

הפקדון יוחזר למערער באמצעות ב"כ.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ט, 14 יוני 2019, בהעדר הצדדים.