1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הרשם הבכיר ח' חג'וג') מיום 10.02.19 אשר דחה את הבקשה לסילוק תביעת המשיב על הסף.

רקע והחלטת בימ"ש קמא-

2. בקצרה יפורט כי המשיב הגיש לבימ"ש קמא תביעה נזיקית ע"ס 75,000 ₪ כנגד המבקש. עפ"י הנטען בכתב התביעה, המשיב התקשר עם אחותו של המבקש לצורך הולדת ילד משותף (ללא התחייבות זוגית). לאחר הולדת הילד, סירבה אחות המבקש לאפשר קשר בין המשיב לקטין והצדדים החלו לנהל הליכים משפטיים. לטענת המשיב, המבקש- פסיכיאטר במקצועו- ערך "איבחונים" ובדיקות למשיב ללא הסכמתו וללא ידיעתו, והגיש "חוות דעת" אודות מצבו. כך גם נטען כי המבקש הפיץ מידע אודות המשיב ופגע בפרטיותו. לפיכך, הוגשה התביעה לבימ"ש קמא לקבלת פיצוי כספי בגין פרסומים (נטענים) המהווים לשון הרע.

3. ביום 22.01.19 הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף מן הטעם כי המדובר בתביעת סרק, תביעה קנטרנית וטורדנית, וכי התביעה נעדרת כל עילת תביעה. כן נטען כי נוכח מצבו הבריאותי הסופני של המבקש, יש להורות על סילוק התביעה מטעמים הומניטריים, מבלי להקשות על המבקש לנהל הליכים משפטיים במצבו. לאחר שהוגשה התגובה לבקשה, ניתנה ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור. הבקשה נדחתה תוך שנקבע כי לא נמצא כל טעם המצדיק סילוק התביעה על הסף. ניתנה למבקש ארכה להגשת כתב הגנה עד ליום 20.03.19.

תמצית טענות הצדדים-

4. לטענת המבקש שגה בימ"ש קמא עת דחה את בקשתו: המדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית; פנייה למומחה ביהמ"ש מוגנת בדין לפי סע' 13(9) לחוק איסור לשון הרע; חלה חובה חוקתית על המבקש (דודו של הפעוט) לדווח על חששותיו למומחית מטעם ביהמ"ש; למבקש עומדת הגנת "אמת הפרסום"; למבקש ראיות המוכיחות את מסוכנות המשיב לפעוט; בשל מצבו הסופני של המבקש יש להורות על סילוק התביעה לאלתר.

5. מנגד טען המשיב כי החלטת בימ"ש קמא נכונה. מצב רפואי אינו מהווה עילה לסילוק תביעה על הסף ויש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה-

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

7. החלטת בית משפט קמא הדוחה בקשה לסילוק על הסף, הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה (ראו בע"מ 3862/16 פלוני נ' פלוני, מיום 26.06.16).

נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שמשמועתן המשך בירור ההליכים לגופם, כאשר סילוק התביעה על הסף נתפס כאמצעי שבלית ברירה. ראו רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12; רע"א 1362/17 עומר ג'ואמיס, עו"ד נ תומא הלון, עו"ד, מיום 14.3.17. ולאחרונה ברע"א 8222/18 עיריית תל אביב נ אברהם בכדשן ואח' מיום 25.3.19.

התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ראו רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

8. לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. עם כל הצער שבדבר, ואיחולי החלמה מהירה למבקש, טענות בדבר מצב רפואי אינן מהוות טענות המצדיקות סילוק תביעה על הסף. סעד של סילוק תביעה על הסף מוסדר בתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 ובהתאם לתקנות אלו אין בסמכותו של ביהמ"ש להורות על סילוק תביעה על הסף נוכח מצב רפואי ו/או נפשי של נתבע בהליך.

כך, גם לא מצאתי כי טענות המבקש מצדיקות, בשלב מקדמי זה וטרם בירור טענות הצדדים, סילוק התביעה על הסף. נראה, לכאורה, כי טענות המבקש- כך למשל טענת "אמת הפרסום" או הטענה כי היתה מוטלת עליו חובה לפנות למומחית מטעם ביהמ"ש ולמסור לה את המידע הנדרש- הינן טענות הגנה המצדיקות, כטענתו וכפוף להוכחתן, סילוק התביעה כנגדו ואולם, אין בטענות אלו כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף בשלב מקדמי זה.

טענות הצדדים מצריכות בירור משפטי ועובדתי כאחד ולא ניתן להכריע בהן בשלב זה ובטרם פריסת מלוא התמונה בפני בית המשפט.

בנסיבות האמורות, לא מצאתי כי המדובר במקרה חריג המצדיק דחיית התביעה על הסף בשלב המקדמי ויש לברר את הטענות השונות. טענות הצדדים שמורות להם להליך עצמו, ויש לבררן, כאמור, במסגרת ההליך הדיוני בבית משפט קמא.

9. לפיכך, כאמור הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי בדבר, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, 28 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.