2. לפניי בקשה להחזרת תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש (נוסח חדש), תשכ"ט-1969. (להלן: "הפקודה")

רקע וטענות הצדדים

1. 1. ביום 06.02.19 ערכה המשיבה חיפוש על-פי צו בית משפט, בביתו של החשוד מר משה עובד (להלן: "המבקש"), במשרדיו ובמתחם שברשותו. החיפוש נערך במסגרת חקירה המתנהלת ברשות המיסים, בחשד לביצוע עבירות לפי סעיפים 211(א)(1) ו-212(א) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס") ולפי סעיף 2 לחוק מס קניה (טובין ושירותים) תשי"ב-1952 (להלן: "חוק מס קניה").
2. 2. על פי החשד, הבריח המבקש במסגרת ייבוא של חברת "אנ.אר.ג'יי אספקה" אשר בבעלותו, חומר מסוג קרוסין החייב במס קניה, תחת הצהרה כוזבת למכס כי מדובר בחומר מסוג וייט ספיריט, הפטור ממס. סכום הגרעון לקופת המדינה כתוצאה מהעבירות שנעברו על ידי המבקש, נאמד במיליון שקלים.
3. 3. במהלך החיפוש נתפסו בביתו וברכבו של החשוד, מחשב נייד, שני טלפונים ניידים, שני דיסק און-קיי, מסמכים שונים וכן בכספת בביתו נתפס סכום כסף במזומן, (להלן: "הכספים"). בחיפוש במשרדו נתפסו שני מחשבי המשרד, מסמכים וקלסרים שונים בהם מסמכי יבוא והנהלת חשבונות של החברה.

4. במהלך החקירה, הושבו לידי המבקש מעת לעת חלק מהתפוסים, בין היתר, הוחזר מפתח הכספת של המשרד, כרטיס SIM, טלפון נייד, שני מחשבים מוסדיים, שני מחשבים ניידים, שלושה דיסק און קיי וכן הוחזרו חלק מהכספים שנתפסו בכספת ביתו, ביניהם 36 מטבעות שערכם על פי טענת המבקש הנו 1,000 ₪ כל אחד (ראה, במ/10 - זיכרון דברים להחזרת כספים, מטבעות ומסמכים למשה עובד של החוקר הנסב אורי, מיום 26.2.19 ).

5. במסגרת הבקשה, ביקש המבקש להורות על שחרור יתרת הכספים שנתפסו בביתו ונאמדים לטענתו בסכום של 250,000 ₪ לערך. ב"כ המבקש טען כי מקור הכספים שנתפסו הינם מירושה שקיבל מאביו ז"ל ונתפסו בהתאם לצו אשר לא אפשר למשיבה לתפוס כספים. עוד נטען כי כיוון שהכספים אינם דרושים לחקירה ולא ניתנו כשכר בגין ביצוע עבירה יש להשיבם לידי המבקש. כמו כן ביקש להורות על השבת המחשב הנייד וכן שני הטלפונים שנתפסו, כשהוא מציין כי המשך החזקתם על ידי המשיבה פוגע פגיעה קשה בקניינו של המבקש ובמהלך עבודתו השוטפת. לעניין שאר הפריטים שנתפסו, הסכים ב"כ המבקש כי הם יישארו בידי המשיבה עד לסיום הבדיקה בעניינם.

1. 6. בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.3.19 חזר וטען ב"כ המבקש כי צו החיפוש שהוצא על ידי היחידה החוקרת, לא אפשר את תפיסת הכספים. ב"כ המבקש ביקש לתמוך טיעוניו בהחלטת בית המשפט העליון, כבוד השופט י' עמית, ברע"פ 4526/18 שאול אלוביץ ואח' נ' מדינת ישראל (5.8.18) (להלן: "פרשת אלוביץ") וכן בהחלטת כבוד השופט אבנון בה"ת 51738-08-18 ברק אברמוב נ' מדינת ישראל (7.10.18). לסיום, ב"כ המבקש חזר על טיעוניו לפיהם, הכספים שנתפסו בביתו של המבקש הינם חלק מירושה שקיבל מאביו ז"ל.
3. 7. מנגד הפנה ב"כ המשיבה לתיק החקירה, לצו החיפוש ולכך שהתפיסה נעשתה על פי דין. לטענת ב"כ המשיבה, במהלך החיפוש נמצאו כספים שעל פי החשד התקבלו תוך כדי ביצוע עבירה או ניתנו כשכר עבירה ומשכך מוסמך עורך החיפוש לתפוס אותם ובהמשך לבקש לחלטם, זאת ככל שיוגש נגד המבקש כתב אישום וככל שיורשע בסופו של יום.

8. בסיום הדיון ניתנה שהות לב"כ המבקש להגיש מסמכים רלוונטיים על פי טענתו עד ליום 26.3.19 ובהתאמה ניתנה שהות למשיבה למסור עמדתה עד ליום 28.3.19 וכן להגיש את כל חומר החקירה והמסמכים הרלוונטיים שנאספו עד כה.

9. המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה והתייחסה אך ורק לכספים שנתפסו.

המסגרת הנורמטיבית :

1. 10. אין מחלוקת כי המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לעניינו, היא זו הקבועה בסעיפים, 23, 32 ו- 34 לפקודה . הבקשה הוגשה מכוח סעיף 34 לפקודה ואילו המשיבה נסמכה רבות על סעיף 32 לפקודה.
2. 11. סעיף 23 לפקודה קובע כדלקמן :
3. "רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן – צו חיפוש) אם –
4. (1) החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר;
5. (2) יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא-חוקית;
6. (3) יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו".
7. 12. סעיף 32 לפקודה העוסק ב"תפיסת חפצים", קובע כדלקמן :
8. "(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".
9. 13. סעיף 34 לפקודה קובע כדלקמן :
10. "על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו".

14. שלוש התכליות העיקריות שבבסיס העילות לתפיסת חפץ בשלבי החקירה הן: תכלית מניעתית לגבי החפץ העשוי לשמש לביצוע עבירה שטרם נעברה; תכלית ראייתית – החפץ עשוי לשמש ראייה בהליך משפטי; תכלית של חילוט – אם בחפץ נעשה שימוש לצורך עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה (בש"פ 8009/07 מ.ג.ש מיכאל עבודות בטון ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] עמ' 6 (14.2.2008); רע"פ 7600/08 אברם נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 והאסמכתאות שם (7.4.2009)).

ומן הכלל אל הפרט :

1. 15. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים, בתגובה, בתיק החקירה וכן במסמכים נוספים אשר נמסרו לי על ידי המבקש לרבות הצוואה וצו קיום הצוואה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות ואנמק.
2. 16. ראשית, בשלב בו טרם הוגש כתב אישום והחקירה טרם הסתיימה הרף הראייתי הנדרש הינו יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה.
3. 17. עיינתי בתיק החקירה ובנספח הסודי (במ/1) מצאתי כי קיים חשד סביר הקושר את המבקש לביצוע עבירות לפי סעיפים 211(א)(1) ו- 212 (א) לפקודת המכס ולפי סעיף 2 לחוק מס קניה. לעניין זה אפנה לאמור במסגרת הנספח הסודי (במ/1) ולמסמכים, במ/4 -במ/16. כמו כן, מאז חקירתו האחרונה של המבקש התחזק החשד כנגדו והוא נחשד במספר מקרים נוספים מעבר למקרה בגינו נעצר ושוחרר בתנאים. (במ/1 פסקאות 4 ו- 5 וכן במ/6 ,במ/15-16 בהתאמה).
4. כאן המקום לציין כי בדומה להליך של מעצר ימים, חומר החקירה שנאסף עד כה מוגש לעיון בית המשפט וחסוי הוא בפני המבקש ובא כוחו. מכאן ונוכח השלב המקדמי בו נמצאת החקירה ועל מנת שלא לפגוע בחקירה המתנהלת לא אוכל לפרט מעבר לכך.

18. שנית, כידוע, במסגרת בקשה להשבת תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקודה, בית המשפט אינו נדרש לקביעות עובדתיות סופיות, טענות אלו צריכות להתברר בהמשך החקירה, שכאמור, טרם באה לכדי סיום. מדובר בהליך ביניים, קצר, שנועד בהתאם לסעיף 34 לפקודה, לייתן הוראות וסעדים זמניים הוראות ביחס להמשך החזקת תפוס.

19. בשים לב לאמור, בחנתי את חומר החקירה ואת המסמכים שהציג המבקש.

20. מדוחות הפעולה של עורכי החיפוש עולה כי במהלך החיפוש, נשאל המבקש בדבר קיומה של כספת וזה השיב בשלילה. לאחר חיפוש בקומה התחתונה נמצאה כספת ובתוכה סכום כולל של 263,000 ₪. סכום כסף זה נמצא כשהוא מחולק לשקיות ולמעטפות שונות, על חלק מהמעטפות תרשומות. בכל מעטפה נמצא סכום כסף שונה. הכספים מחולקים למטבע ישראלי ומטבע זר מסוגים שונים. כמו כן נתפסו 7 צ'קים ללא מוטב על שמו של אחר בסכום כולל של 2,916 ₪. (ראה, דו"ח חיפוש מיום 6.2.19, של החוקר ארז בריגה, דו"ח ספירת הכסף במזומן וזיכרון דברים לחיפוש בביתו של משה עובד, של החוקר אורי הנסב (מסמכים במ/2 ו- ב/מ3, במ/11 עד במ/14).

21. מדובר בסכום כסף משמעותי ביותר, שאדם מן היישוב אינו נוהג להחזיקו דרך קבע בביתו. אופן החזקת הכספים, החלוקה למעטפות שונות, התרשומות על גבי המעטפות ונסיבות ההחזקה כפי שעולה מחומר החקירה, תומכים אף הם בחשד כי הכספים התקבלו ממספר גורמים ולא ממקור אחד ובניגוד לטענת המבקש.

22. מנגד, נתתי דעתי אף למסמכים שהציג ב"כ המבקש, לרבות צו קיום צוואה והצוואה. צו קיום הצוואה ניתן ביום 3.6.18 בעניין עזבון המנוח יצחק עובד ז"ל, אביו של המבקש אשר נפטר בתאריך 17.4.18. מפאת צנעת הפרט לא אפרט את תוכן הצוואה בכללותה, אפנה לסעיפים הרלוונטיים לעניינו בלבד. סעיפים 2,3 מתייחסים ומפרטים נכסים, כספים וחסכונות בחשבונות הבנק של אביו של המבקש ז"ל. סעיף 8 בצוואה מתייחס לחלקו של המבקש בירושה. המדובר בסעיף כללי, סעיף זה אינו כולל פירוט סכום הכספים או סוגי מטבעות הכספים אשר קיבל המבקש בירושה. לעומת זאת, סעיפים אחרים בצוואה, כדוגמא סעיף 6,7 לצוואה כוללים פירוט סכומי כסף שהועברו ליורשים אחרים.

23. נוכח מכלול הנימוקים והראיות שהובא עד כה, בשילוב מסמכים במ/4 עד במ/8 ו- במ/13, אני קובעת כי קיים, לעת הזו, יסוד סביר להניח כי הכספים שנתפסו במהלך החיפוש בביתו של המבקש מקורם בעבירה.

24. מדובר בשלב מקדמי, טרם שמיעת ראיות כלשהן בבית המשפט, כאשר יש לזכור, כי גרסת המבקש שהוצגה בדיון שבפניי לא נבחנה כדבעי וממילא גם לא נחקרה. בשלב הלכאורי בו עסקינן, אין ביכולתי לקבוע כי הוצבה תשתית ראייתית, ברמת ההוכחה הנדרשת, להוכיח כי מקור הכספים בצו הירושה.

25. בחנתי אף את חוקיות התפיסה, בשים לב לטענה כי צו החיפוש לא התייחס באופן מפורש לתפיסת כסף.

26. להלן יובא נוסח צו החיפוש כלשונו אשר התיר "...ולתפוס כל מסמך או חפץ הדרוש לחקירה, לרבות מחשב וחומר מחשב הנמצא במקום, לרבות מחשב מוסדי, ולרבות חדירה מתמשכת לחומר המחשב, כל זאת לצורך בדיקה והפקת פלטים".

עיון בכותרת צו החיפוש מגלה כי אכן ניתן הצו לפי סעיף 23 לפסד"פ.

27. זאת ועוד, מעבר לצורך אעיר כי אין מקום לקביעה לפיה מי שעורך חיפוש על פי צו, ואשר מוצא חפצים שיש עליהם חשד שבוצעה בהם עבירה, ואשר אינם מוזכרים מפורשות בצו חיפוש, אינו רשאי לתפוס אותם.

28. צו חיפוש אינו מפשיט את עורכי החיפוש מהסמכויות המוקנות להם על פי הדין, אלא מעניק מסגרת עובדתית כללית לחיפוש שנערך. צו החיפוש כשלעצמו יינתן על בסיס החשדות המיוחסים לחשוד ועל בסיס חשדות של היחידה החוקרת באשר לחפצים שייתכן ויימצאו במסגרת החיפוש ולעולם לא ניתן יהיה לנבא את המציאות במדויק.

אין משמעות הדבר כי עורכי החיפוש רשאים לתפוס כל דבר העולה על רוחם, אלא שהתפיסה הינה בהתאם לסמכות המוסדרת בסעיף 24(ב) לפקודה, המגביל תפיסה שחרגה מצו החיפוש, אך לשתי עילות בלבד מתוך חמש העילות שנזכרות בסעיף 32 לפקודה, חפץ לגביו יש יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה בו.

29. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי תפיסת הכספים על ידי המשיבה נעשתה כדין וזאת בשים לב לחשדות המיוחסים למבקש והעובדה כי קיים חשד לפיו הכספים שנתפסו התקבלו כשכר בעד ביצוע העבירה או מהווים את פירות העבירה.

30. דומה כי אין מחלוקת של ממש כי על פי הפסיקה המונח "חפץ" כולל כספים ואף יתרות בנק כאשר יש חשד שהתקבלו מביצוע העבירה ומהווים הם רווח או שלל מביצוע העבירות. אפנה למשל לבש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נ' מדינת ישראל, פד"י נה(1) 657 (1999); בג"ץ 2393/91 פרידנברג נ' שופטת השלום בתל-אביב, הגב' מרים סוקולוב, פ"ד מה (4) 490 (1991)) וראה בש"פ 8793/12 מדינת ישראל נ' אברהים סעדי (17.12.2012) בסעיף 6 להחלטה] וע"פ 545/99 דוד סבג נגד מדינת ישראל.

31. ב"כ החשוד הפנה להחלטת בית המשפט העליון מפי כבוד השופט י' עמית בפרשת אלוביץ, אשר ביצעה שינוי בסוגיית התפיסה ללא צו ובחריגה מצו וכן להחלטת כבוד השופט אבנון במסגרת ה"ת 51738-08-17 ברק אברמוב, אשר לימים נידונה "בגלגול שלישי" בבש"פ 8151/18 מדינת ישראל נגד ברק אברמוב מפי כבוד השופט עמית. (13.1.19) (להלן: "פרשת אברמוב"). ההחלטות בעניין אלוביץ ואברמוב התמקדו בשאלת חוקיות התפיסה ללא צו כאשר מדובר בתפיסה לצורך "חילוט בשווי העבירה" מכוח חוק איסור הלבנת הון. ואולם המקרה שבפני אינו מתייחס לתפיסת הכספים לצורך חילוטם מכוח חוק איסור הלבנת הון אלא מתייחס לתפיסת כספים בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי, שכן על פי החשד ניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה.

32. זאת ועוד, המקרה שלפני מתמקד בתפיסת נכסים תוך כדי חקירה וטרם הגשת כתב אישום. המדובר בתפיסה הצופה פני עתיד, שנועדה להבטיח אפשרות לחילוט בתום ההליך המשפטי (ע"פ 8312/17 ברהמי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.4.2018), רע"פ 6709/15 דנה שירותי נמל ולוגיסטיקה בע"מ נ' משטרת ישראל, [פורסם בנבו] (21.1.2016)). ב"כ המשיבה הצהיר כי ככל שיוגש כנגד המבקש כתב אישום, יתבקש חילוט הכספים.

33. לאור כל האמור לעיל, נוכח קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות למבקש ומשמצאתי כי מדובר בכספים שיש חשד סביר כי התקבלו כשכר עבירה או כתוצאה מעבירה, ומשלא עלה בידי המבקש לשכנע בדבר מקור הכספים, סבורני כי אף מתקיימת עילה המצדיקה את המשך התפיסה ואת על מנת להבטיח אפשרות חילוטו בעתיד וככל שיוגש כנגד המבקש כתב אישום ובאם יורשע.

1. 34. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
2. תיק החקירה יוחזר למשיבה באמצעות מזכירות בית המשפט.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, 04 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.