13 מאי 2021

לפני:

כב' השופטת דפנה חסון זכריה

החלטה

לפני בקשת התובע, לנהל את ההליך בהעדרו, על סמך המסמכים המצויים בתיק.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים

1. ביום 27.2.19 הגיש התובע, אזרח סין, באמצעות בא כוחו, תביעה כנגד הנתבעות בגין זכויות שונות הנובעות לטענתו מתקופת העסקתו וסיומה בשירות הנתבעות 1 ו -3 . סכום התביעה הועמד על סך של 1,302,118 ₪.
2. במסגרת כתב ההגנה, הכחישו הנתבעים את טענות התובע.
3. ביום 19.10.20 התקיים דיון מוקדם בתיק. התובע לא התייצב לדיון, כי אם בא כוחו בלבד. ב"כ התובע טען כי התובע נדרש התובע לעזוב את ישראל לסין, שכן תוקף אשרתו פג. בנוסף ציין ב"כ התובע בדיון כי: "לשאלת בית הדין, בוודאי שהוא יגיע להעיד כאן" (שורות 22 בעמ' 1 לפרוטוקול). בתום הדיון ניתן צו לתצהירים, והתיק נקבע להוכחות ליום 13.1.22.
4. ביום 22.3.21 הגיש ב"כ התובע בקשה לניהול ההליך בהעדר התובע, באופן שבית הדין יכריע בהליך על סמך המסמכים המצויים בתיק. לטענתו, אין באפשרות התובע לנוע בחופשיות במדינתו ולהגיע לקונסוליה הישראלית בשנחאי על מנת לאמת את חתימתו על תצהיר, מה גם שהקונסוליה הישראלית סגורה, עקב מגפת הקורונה. עוד נטען, כי התובע לא יוכל להתייצב לדיון ההוכחות בבית הדין, שכן קיימת מדיניות המגבילה את יציאת האזרחים מחוץ לסין. בנוסף טען התובע, כי התייצבותו לדיון הוכחות בישראל כרוכה בעלויות כבדות לרבות "הוצאות לינה וכלכלה...טיסה, בידוד למשך 14 ימים , ביטוח רפואי ובדיקות שונות", כך, בלשון התובע.

התובע הוסיף כי סיכוייו לקבל אשרת כניסה ממשרד הפנים בישראל קלושים, בין היתר נוכח גובה הערבות הנדרשת להפקדה. לבסוף טען התובע, כי יש לאפשר לו לנהל את ההליך בהיעדרו על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה שלו לערכאות, וכי ניתן לנהל את ההליך על יסוד המסמכים בלבד, אשר ממילא, רובם ככולם, אינם שנויים במחלוקת בין הצדידם.

1. מנגד טענו הנתבעים, כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, דרך המלך היא להעיד בבית הדין, וניתן לאשר לנהל הליך בהיעדר תובע אך ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שהמקרה דנן אינו נמנה עליהם.

טענות התובע ביחס למצב השורר בסין נטענו בלא תימוכין, ומהפרסומים בעיתונות עולה כי סין היא הראשונה שיצאה ממשבר הקורונה, וכי החיים שם חזרו למסלולם.

בנוסף, כך טענות הנתבעים, להערכתם התובע אינו מודע לתביעה או להיקפה, והעובדה שהוא ביקש להעיד בעדות מוקדמת, מעידה על כך. בקשת התובע אף אינה נתמכת בתצהיר, ואף מטעם זה דינה להידחות. קבלת הבקשה עלולה להוביל לפגיעה בזכותם של הנתבעים להגנה הולמת, שכן תמנע מהם האפשרות לחקור את התובע בחקירה נגדית. הנתבעים הדגישו כי לגופו של עניין, הם מכחישים מכל וכל את טענות התובע, וכי לא זאת בלבד שאין במסמכים כדי להוכיח את טענותיו, אלא דוקא ההיפך הוא הנכון.

בנסיבות אלה, עתרו הנתבעים להורות על דחיית התביעה על הסף תוך חיוב התובע בהוצאות, ושחרור כספי הערובה שהופקדו לזכות הנתבעים 2-4.

דיון והכרעה

1. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולכלל החומר המצוי בתיק נכון לשלב זה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וכי אין מקום לאפשר לנהל את ההליך בהיעדרו של התובע. להלן טעמיי.
2. תקנה 49(ב)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי בית הדין רשאי את התביעה כאשר תובע אינו מתייצב לדיון, ומכאן, שבית הדין רשאי למחוק את התביעה, הן מאחר שהתובע לא התייצב לדיון המוקדם, והן ככל שהוא לא התייצב לדיון ההוכחות.
3. עם זאת, בפני העובדים הזרים המבקשים לממש את זכויותיהם בערכאות בישראל עומד קושי. בע"ע 14592/02 דן בוצ'ימן - בסט ייזום ובניה בע"מ, פד"ע לח 824 עמד בית הדין הארצי על קושי זה, וקבע כי לפיכך יש להקל עליהם:

"בהיותם נתונים לחסדי המעסיק ולחסדיהן של רשויות השלטון, ולא אחת בסכנת גירושם מן הארץ - במקרים המתחייבים ממעמדם – הופך בית הדין להיות מפלטם האחרון ולעיתים אף היחיד של העובדים הזרים. על כן בית הדין יפתח שעריו לרווחה בפני העובדים הזרים המבקשים לממש זכויותיהם..."

1. עם זאת, בהתאם להלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי ביחס לעובדים זרים שאינם מתייצבים לדיון מאחר שעזבו את ישראל, קבע בית הדין הארצי כי שהייתו של מהגר עבודה מחוץ לגבולות הארץ ככלל אינה מתירה את ניהול ההליך בהיעדרו, וכי גישה מקלה בדיני הפרוצדורה בתביעת מהגר עבודה אין משמעה פגיעה בזכותו של מעסיק -נתבע למיצוי הגנתו בפני תביעת העובד, לרבות בחקירתו הנגדית:

"שהייתו של מהגר עבודה מחוץ לגבולות המדינה בתקופה ניהול תביעתו לפני בית הדין אינה מצדיקה, כשלעצמה, חריגה מן הכללים הקבועים בדין לעניין אופן אישורה של הצהרה בכתב מטעמו"

(ע"ע 148/08 אשליק יוסוף נ' מנרב הנדסה ובניין בע"מ (8.12.2008) (להלן- עניין אשליק),

1. ביחס לאיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, קבע בית הדין הארצי, כי זה מטיל על בא כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומם של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים (בע"ע 1127/00 אורסץ' נ' דניה סיבוס, פד"ע לז 305; ע"ע 14592/02 דן בוצ'ימן נ' סט ייזום ובניה בע"מ, פד"ע לח 824; ענין אשליק; ע"ע 424/08 נמלי סאלח נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (11.3.2009)).
2. עוד נקבע, כי בית הדין רשאי להתיר היעדרותו של התובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה.
3. כך למשל, בעניין נמלי סאלח נקבע כי:

"האיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין ובמיוחד עת המדובר במהגר עבודה, לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, מטיל על בא כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים.

במסגרת הקלת הליכי הפרוצדורה בתביעותיהם של מהגרי עבודה, נקבעו אמות מידה מחמירות אשר בהתקיימן בלבד, רשאי בית הדין להתיר אי התייצבותו של מהגר עבודה לדיון בתביעתו ואי חקירתו הנגדית על תצהירו, בשים לב לנסיבות המקרה הנדון ובכפוף להתקיימותם של תנאים אלה:

בחינת התנהלותו של בא כוח התובע – האם הוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבותו של התובע לדיון, או התקיימותם של נימוקים ראויים המצדיקים אי – התייצבותו של התובע לדיון.

בחינת מהות התביעה; מתן משקל מתאים לחומר הראיות שהוצג בפני בית הדין; התוצאות העשויות לנבוע מאי התייצבותו של התובע לדיון בתביעתו, ולחקירה נגדית על תצהירו;

...

בית הדין רשאי להתיר היעדרותו של התובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה"

1. רק לאחר שבית הדין שוכנע כי היעדרות התובע נובעת מסיבות שאינן תלויות בו, או שהיעדרותו היא לאחר שהשקיע מאמצים סבירים כדי להיות נוכח בדיון ולא עלה בידיו, רק אז יבחן בית הדין את הראיות שהוצגו מטעמו ויבחן האם יש בהן כדי לסייע לו בבירור התביעה ללא נוכחותו. במצבים כאלה רשאי בית הדין לאפשר את ניהול ההליך על בסיס מסמכים בלבד וזאת לא נעלם מעיננו.
2. יישום עקרונות אלה על המקרה שלפנינו, מוביל לכלל מסקנה כי דין הבקשה לניהול ההליך בהיעדר התובע – להידחות.
3. ראשית, לא ניתן הסבר מניח את הדעת על ידי בא כוח התובע מדוע לא פעל בשקידה ראויה ומדוע לא הגיש בקשה לשמיעת עדותו המוקדמת טרם עזיבתו את ישראל, כמקובל במקרים דומים. זאת, בפרט לא משעה שלא הוכח כי התזמון לצאת את הארץ, לא היה בידי התובע. אף לא ניתן הסבר כלשהו, ודאי שלא מניח את הדעת, מדוע לא הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, עובר לעזיבתו את ישראל.
4. אף לא שוכנענו כי נבצר מהתובע לחתום על תצהיר עדות ראשית במועדים שנקבעו, וממילא, טענה זו אינה רלבנטית לעניין היעדר יכולתו להתייצב לדיון ההוכחות בישראל, אלא לכל היותר, לבקשה לאימות תצהירו בפתח דיון ההוכחות, ככל שזו היתה מוגשת.
5. טענת התובע לפיה קיימת מדיניות המגבילה את יכולתו לצאת ולהיכנס מסין לא נתמכה בראיה אובייקטיבית כלשהי, ואפילו לא נתמכה בתצהיר מטעמו, ולא שוכנענו, כי אלה הם אכן פני הדברים.
6. טענת התובע לפיה אין לו עניין להתייצב לדיון ההוכחות בשל העלויות הכבדות הכרוכות בכך, אין בה כדי להוות נסיבה חריגה שיש בה כדי להצדיק את קיום ההליך בהיעדרו, שכן האפשרות לדון בתביעה ללא התייצבות התובע, נועדה למקרים בהם התייצבותו של התובע אינה אפשרית, ולא למקרים בהם החליט התובע שלא להתייצב לדיון, מטעמיו.

בעניין אשליק בית הדין הארצי אף קבע מפורשות כי העלויות הכרוכות בהגעה ארצה, אינן בבחינת נסיבות המצדיקות ניהול הליך בהיעדר התובע:

"עצם שהותו (של העובד הזר, ד.ח.ז) מחוץ לגבולות המדינה והעלות הכרוכה בהגעה ארצה, אינן כשלעצמן נסיבות המצדיקות הימנעות מהתייצבות לחקירה נגדית".

1. טענת התובע לפיה ככל שיגיע לישראל יידרש לבידוד לתקופה של 14 ימים –לא זאת בלבד שאין בה כדי להצדיק את קיום ההליך בהיעדרו, שכן היא אינה מהווה נסיבה חריגה בהתאם לדרישות הפסיקה, אלא שהיא אף אינה רלבנטית, משעה שדיון ההוכחות קבוע לינואר 2022, ואין לדעת האם עד למועד הדיון, מגבלות הקורונה תעמודנה בעינן, בפרט משעה שמבצע החיסונים הולך וצובר תאוצה במדינות רבות בעולם.
2. לא שוכנעתי, איפוא, כי התובע עשה או ניסה לעשות כל שביכולתו כדי להתייצב להמשך הליכים בתיק, או כי קיימת מניעות מצידו להגיע לישראל ולנהל את תביעתו, מחמת נסיבות שאינן תלויות בו. אף לא שוכנעתי כי נעשו מאמצים סבירים מצד התובע לשם הבטחת התייצובתו לדיון.
3. בהיעדר צידוק ממשי לניהול ההליך בהיעדר התובע, ממילא מתייתר הדיון בשאלה אם יש בראיות שהוצגו מטעם התובע כדי לאפשר את בירור התביעה ללא נוכחותו.
4. עם זאת ייאמר, במאמר מוסגר ובבחינת למעלה מן הצריך, כי אף אם לגבי חלק מהזכויות נטל ההוכחה על פי הדין מוטל על הנתבעות, הרי שבהיעדר תצהיר מצד התובע, אין למעשה גרסה שיש בה להביא להעברת הנטל כאמור. כל שמצוי בפני בית הדין הוא כתב תביעה, שאינו אלא כתב טענות ואינו מהווה ראיה, ולו לכאורה.

בנוסף, בין הצדדים, נתגלעו אף מחלוקות עובדתיות, שאין במסמכים המצויים בתיק די כדי להוכיח את טענות התובע.

1. נוכח כל האמור, סבורני כי המקרה שלפנינו אינו אחד מאותם מקרים נדירים, בהם יש לאפשר את ניהול ההליך בהיעדרו של התובע.
2. לא נעלמה מעיני העובדה שדחיית הבקשה עלולה להיות פגיעה בזכותו של התובע לגישה לערכאות.

סוף דבר

1. הבקשה נדחית.
2. התובע יגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 11.6.21. עד למועד זה, יודיע התובע האם בכוונתו להתייצב לדיון ההוכחות.

לא יעשה כן עד למועד זה, תימחק התביעה מחוסר מעש.

1. טרם נעילה ייאמר כי אכן, יש להקפיד על זכות הגישה לערכאות הנתונה לתובע, זכות לגביה נקבע כי הנה זכות יסוד מהמעלה הראשונה. עם זאת, זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה מול השמירה על תקינות ההליך השיפוטי ומול החובה לקיים חובות בסיסיות של בעל דין לקיים הליך שיפוטי תקין. בנוסף, מדובר בתוצאה מאוזנת, בנסיבות העניין, שכן ככל שהתובע יבחר לנהל את תביעתו בהתאם לסדרי הדין הנהוגים, הדבר יתאפשר לו ושערי בית הדין יישארו פתוחים בפניו.
2. התיק יובא לעיוני ביום 12.6.21.
3. התובע יישא בהוצאות הנתבעות ושכ"ט עו"ד בסך של 500 ₪, שישולמו לכל אחד מהנתבעים (2,000 ₪ בסך הכל לכל הנתבעים גם יחד) בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן ההחלטה, ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, (13 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.