בענין: התנגדות לביצוע שטר

1. ראשיתו של הליך זה בשטר חוב על סך 61,344 ש"ח אשר הוגש לביצוע על ידי המשיבה ("ליסקאר") ביום 14.11.2018.

לאחר שהוגשו התנגדויות לביצוע השטר עוכבו הליכי הוצאה לפועל והתיק הועבר לבית משפט זה.

2. לטענת המבקש 2 ("פליקס"), ביום 12.7.2017 התאגדה המבקשת 1 ("החברה"), כאשר במועד זה היה בעלים בחברה במשותף עם המבקש 3 ("דמיטרי"). על שטר החוב שהוגש לביצוע חתמו פליקס ודמיטרי, כאשר השטר ריק וללא סכום. סכום השטר מולא על ידי ליסקאר בסמוך למועד הגשתו לביצוע.

ביום 16.3.2018 חתמו פליקס ודמיטרי על הסכם לפירוק הבעלות המשותפת בחברה. בהתאם להסכם זה רכש דמיטרי מפליקס את חלקו בחברה והפך לבעליה היחיד של החברה, וכן לקח על עצמו את כל התחייבויותיה של החברה.

החל ממועד זה פליקס אינו מודע לפעילותה העסקית של החברה ואף לא להתנהלותה של ליסקאר מול החברה ומול דמיטרי.

באשר לרכיבי החוב טוען פליקס, כי הוא אינו יודע כיצד חושבו סכומים אלה, מהן הנסיבות המצדיקות חיוב בפיצוי המוסכם, מהן הנסיבות המצדיקות תפיסת הרכב, כיצד חושבו החיובים והבסיס לשיעור הסכומים הנתבעים (בשים לב לסבירות החיוב בגין דלק, והחיוב בגין נזקים וחוסרים ברכב ללא הצגת ראיות בענין זה והחשש שנגרמו נזקים במהלך תפיסת הרכב).

עוד נטען, כי ליסקאר פעלה נגדו בחוסר תום לב, כאשר הוגשה הבקשה לביצוע השטר נגדו, כאשר היא מודעת לכך שהוא אינו בעליה של החברה מזה זמן רב.

3. בהתנגדות שהוגשה מטעמם טענו החברה ודמיטרי, כי הרכב נמסר לחברה כאשר הוא שרוט, הריפוד קרוע ויש מכות בגוף הרכב.

ביום 10.9.2018 הוחזר תשלום מטעם החברה לליסקאר בשל ראש השנה אשר חל באותו היום וגרם לעיכוב בהעברת כספים אותם היתה החברה אמורה לקבל מלקוחותיה.

מיד עם חזרת התשלום פנה דמיטרי לליסקאר והודיע, כי יפעל להסדר התשלום וכבר ביום 17.9.2018 שולם הסכום שהוחזר.

בנוסף נטען, כי במרבית התקופה לא הועברה אסמכתא בענין החיוב עבור דלק, וכי בחודש ספטמבר 2018 בוצע חיוב שגוי עבור הדלק וליסקאר הודתה בכך. לאחר דרישת התשלום בגין השימוש בדלק בעקבות תיקון הטעות הודיע דימיטרי לליסקאר, כי יסדיר את התשלום בגין השימוש בדלק בסך 2,680 ש"ח מאוחר יותר. ליסקאר לא התנגדה לכך, אך ציינה כי תנתק את מכשיר הדלקן.

ביום 10.10.2018 הוחזר תשלום של החברה לליסקאר. מיד לאחר מכן, ביום 14.10.2018, פנה דימטרי לליסקאר וביקש ארכה להסדר החוב, וכן פנה במייל נוסף ובשיחת טלפון והודיע, כי ברכב יש כלים בעלי ערך שעליו לפרקם ויהיה בידיו לעשות כן רק למחרת ולאחר מכן יחזיר את הרכב לליסקאר .

על אף האמור, בלילה שבין 15.10.2018 ל -16.10.2018 נתפס הרכב כאשר היה בו ארגז כלים אשר עלותו עומדת על סך של 3,000 ש"ח ואשר לא הוחזר לחברה מעולם.

כן נטען, כי בעוד הצדדים מנהלים מו"מ בענין הסדרת החוב, פעלה ליסקאר לביצוע שטר החוב; וכי ליסקאר פעלה בחוסר תוך לב כאשר לא איפשרה הסדרת החוב ותפסה את הרכב ימים ספורים לאחר שחזר התשלום.

בענין שיעור החוב נטען, כי ליסקאר לא צירפה אסמכתאות לחישוב החוב ולא ברור כיצד חושבו הסכומים.

לענין החיוב בהוצאות תפיסת הרכב נטען, כי אין לחייב בסכומים אלה לאור נסיבות תפיסת הרכב ולאחר שדמיטרי הודיע, כי יביא את הרכב בעצמו למשרדי ליסקאר.

לענין החיוב בגין נזקים וחוסרים נטען, כי חוות הדעת אינה מפרטת ולא ברור ממנה מדוע יש לבצע את התיקונים הנטענים; כי יתכן שמדובר בנזקים שהתרחשו בעת תפיסת הרכב וכי במועד מסירת הרכב היו בו נזקים. כן נטען לגבי עלויות התיקון שהן נמוכות מהמצוין בחוות דעתו של השמאי.

בנוסף נטען, כי מדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד, וכי קיימת זכות קיזוז בגין חיובי דלק מופרזים וכן בגין ארגז הכלים שנתפס יחד עם הרכב. בנוסף נטען, כי יש לקזז סכום של 20,000 ש"ח בגין התנהלותה של ליסקאר, וכי מדובר בטענת הגנה מהותית.

4. ביום 30.6.2019 התקיים דיון בהתנגדויות. במהלך הדיון הוצגה כרטסת הנהלת חשבונות של החברה; כתב ערבות בחתימת דימטרי ופליקס; מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים וטופס מסירת הרכב לידי החברה. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנת החלטה זו.

5. כאשר מובאת בפני בית המשפט התנגדות, חלים הכללים החלים על בקשה למתן רשות להתגונן, ועל בית המשפט לבחון, האם בפיו של המבקש טענות המהוות הגנה אפשרית, אפילו בדוחק.

רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו תידחה בקשה למתן רשות להתגונן (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518); וגם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009)).

ההלכה היא, שבשלב בירור ההתנגדות בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן:

"בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתיים עשרה (2014), 294).

6. אם כן, בשלב הדיוני הנמצא בפניי, עליי לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשים הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.

7. ראשית אדרש לטענה, כי משך תקופה ארוכה עמדה החברה בהתחייבויותיה ושילמה את התשלומים כסדרם (סעיף 29 להתנגדות של החברה ודימיטרי):

מחקירתו של דימטרי בדיון עולה, כי בחודשים אפריל 2018, אוגוסט 2018, ספטמבר 2018, אוקטובר 2018 לא בוצעו התשלומים במועד (עמ' 1, ש' 15 - עמ' 2, ש' 11) והדברים עולים גם מעיון בכרטסת הנהלת החשבונות (מש/1).

אם כן, בהתאם לראיות שבפניי, במשך תקופת ההתקשרות אשר החלה ביום 8.8.2017 הפרה החברה את התחייבויותיה לתשלום החודשי במועד מספר פעמים. לטענת המבקשים, חזרת התשלומים, לפחות במקרה אחד, נבעה מחיוב שגוי עבור הדלק.

לאור ריבוי המקרים בהם חזר התשלום; וציון מקרה אחד בלבד של טעות בחיוב עבור הדלק, ספק אם מדובר בטענות הגנה מבוססות וחזקות, אך גם לא ניתן לומר, כי מדובר בטענות הגנה נעדרות כל סיכוי לחלוטין שאין מקום כלל לבררן.

8. כעת לטענה, כי פעולותיה של ליסקאר בתפיסת הרכב בוצעה שלא בתום לב ובהעדר סבירות:

לטענת החברה ודמיטרי, ביום 10.10.2018 התקבלה פניה להשיב את הרכב לידי ליסקאר לאור תשלום חודשי שחזר. על כן, ביום 14.10.2018 בוצעה פניה לליסקאר לדחות את פרעון החוב תוך 3 שבועות ולהגיע להסכמות בדבר חישוב מחדש בדבר החובות. כן הוצגה תכתובת מייל מיום 14.10.2018 בה כותב דמיטרי, כי מחר יוחזר הרכב.

בדיון הוצג מכתב אשר נשלח לחברה ביום 14.10.2018 בטרם נקיטת הליכים משפטיים (מש/6), אולם דמיטרי עמד על כך שלא ראה מכתב זה (עמ' 3, ש' 21-7).

בחקירתו עמד דמיטרי על כך שנוהל דין ודברים עם נציגי ליסקאר, וכי הציע להחליף את הרכב לשני רכבים קטנים, על מנת שעובדיו יוכלו לנהוג ברכבים, או שיוחזר הרכב ויושב הפקדון - ולאחר יומיים נתפס הרכב.

לאחר ששקלתי את הדברים, אני סבורה, כי מדובר בטענת הגנה שיש לבררה, ואופן פעולתה של ליסקאר, בנסיבות בהן מכתב ההתראה נשלח ביום 14.10.2018 והרכב נתפס ביום 15.10.2018 בשעות הלילה, כאשר מנוהלים בין הצדדים שיחות - דורש בירור במסגרת הליך משפטי מלא, לאור החובות הכרוכות בקיום ובביטול חוזה בתום לב.

כך גם הטענה, כי אין מקום לחייב בגין הוצאות התפיסה, שעה שניתנה הודעה יום קודם לכן, כי למחרת יוחזר הרכב - היא טענה שדורשת בירור.

9. התייחסות לטענה, כי לא צורפו מסמכים המבססים את החוב הנטען - היות ומדובר בשטר חוב, ניתן היה להסתפק בציון שיעור החוב הנטען, ואין חיוב לבסס את סכום החוב בראיות; ואולם, במסגרת שקילת טענות ההגנה שבפי המבקשים, ולאור הטענות כי לכתחילה הרכב נמסר כאשר יש בו נזקים, וכי ייתכן שהנזקים נגרמו כתוצאה מתפיסת הרכב; והטענה, כי חוות דעתו של השמאי אינה מפורטת דיה - אני סבורה, כי יש מקום לאפשר בירור טענות המבקשים בהקשר זה, על מנת לאפשר לצדדים לתמוך את הטענות בראיות ולהוכיחן.

10. הטענה, כי התנאי הקובע פיצוי מוסכם והתנאי הקובע, כי הרישום בספריה של ליסקאר יהווה ראיה מכרעת נגד הלקוח והתנאי כי הלקוח מוותר על כל טענה בדבר נזק שייגרם כתוצאה מתפיסת הרכב הם תנאים מקפחים בחוזה אחיד נטענה ללא פירוט מספק וללא ביסוס.

על מנת להעמיד טענה זו כטענת הגנה חזקה אשר סיכוייה מוערכים כגבוהים, היה על המבקשים לבסס את הטענה שאכן מדובר בחוזה אחיד (לאור מבחני הסיווג בהקשר זה), ולהסביר, מדוע התנאים האמורים הינם מקפחים (כך, לא הוסבר מדוע הפיצוי המוסכם אינו סביר, בשים לב להגיון המסחרי בקביעתו; לא הובהר מדוע הפיצוי המוסכם הוא תרופה שאינה עומדת לליסקאר על פי דין וכן לא הוסבר מדוע התנאי בדבר הסתמכות על ספרי ליסקאר (אשר מהווים תיעוד לביצוע התשלומים) כראיה מכרעת הוא תנאי מקפח).

הטענות בהקשר זה נטענו בצורה שאינה מפורטת דיה, והפירוט שניתן - אין בו כדי להוות טענת הגנה מבוססת וחזקה. עם זאת, לאור העדר הפירוט, יש מקום לאפשר למבקשים לבסס את הטענה ולטעון אותה במסגרת הליך מלא; כאשר לאור העדר הפירוט וחולשת הטענה, כפי שהיא כעת, הדבר יותנה בתנאים.

11. התייחסות לטענת הקיזוז:

באשר לטענת קיזוז לגבי חיוב מופרז בדלק - הטענה נטענה כהשערה. המבקשים טוענים כי "יתכן" שקיימים חיובים גבוהים מהסכום שנתבע. השערה, כי "יתכן" שנגבו סכומים ביתר אינה טענת קיזוז; ובהעדר התייחסות ספציפית, לא מדובר בטענת קיזוז המהווה טענת הגנה מהתביעה.

טענת קיזוז בשל עלות ארגז הכלים - לאור ההשתהות במועד הדרישה של ארגז הכלים, ספק אם בזמן אמת ראו המבקשים את תפיסת הרכב עם ארגז הכלים כיוצר חוב כלפיהם; אולם על אף הספק שעולה בענין זה כאמור, מדובר בטענת הגנה (בסכום הנטען) הדורשת בירור.

טענת קיזוז כללית בסך של 20,000 ש"ח בשל התנהגותה של ליסקאר - לא מדובר בטענת קיזוז מפורטת. היה על המבקשים לטעון מהם הנזקים שנגרמו להם, מדוע הם נובעים מהתנהלותה של ליסקאר, ומדוע הם מקימים טענת קיזוז.

12. באשר לטענתו של פליקס, כי סכום השטר מולא בסמוך להגשתו לביצוע - בהתאם להוראות השטר, עושה השטר נתן הרשאה לליסקאר למלא את סכום השטר בהתאם ליתרת החוב. על כן - טענה זו אינה מבססת הגנה.

13. בהתייחס לטענתו של פליקס, כי החל מיום 16.3.2018 הוא אינו מודע לפעילותה של החברה ובכלל כך להתנהלותה של ליסקאר מול החברה - מאחר שהתביעה היא תביעה שטרית מכח שטר חוב החתום גם על ידי פליקס, ידיעתו אודות פעילות החברה אינה טענה המהווה הגנה כנגד השטר.

עם זאת, הטענה, כי ליסקאר ידעה שפליקס אינו בעל מניות ולא פנתה אליו טרם ביצוע השטר ולא הביאה לידיעתו כל פירוט בהקשר זה (סעיף 12 להתנגדות), היא טענה הדורשת בירור.

14. באשר למרבית רכיבי החוב טוען פליקס, כי הוא אינו יודע מה פשרם, ועל מה מבוססים.

באשר לחיוב בדלק טען פליקס, כי מדובר בסכום שאינו הגיוני לאור העלות הסבירה של מילוי מיכל דלק גדול של 117 ליטר. אכן, התמיהה שהעלה פליקס בהקשר זה מצדיקה בחינת הנתונים שהובילו לקביעת שיעור החוב בהקשר זה.

15. הטענה בדבר העברת הבעלות בחברה מפליקס לדמיטרי, והתחייבותו של דמיטרי לשאת בחובותיה של החברה אינה, כלשעצמה, מהווה הצדקה ליתן רשות להתגונן שכן מדובר בטענות במישור היחסים בין דמיטרי ופליקס והם אינן נוגעות לליסקאר (יצוין, כי לא הוצגה כל הודעה או פניה בענין זה לליסקאר ולא קיים בתיק תיעוד לפניה לפטור את פליקס מערבותו ולבטל את התחייבותו מכח שטר החוב).

16. לאחר שבחנתי את טענות ההגנה, כאמור; ולאחר ששקלתי את סיכוייהן ואת ההצדקה לבררן בהליך משפטי מלא, אני סבורה, כי מדובר בנסיבות המצדיקות התניית הרשות להתגונן בהפקדת ערובה.

בהתאם, ובהסתמך על הוראות תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אני קובעת, כי מתן רשות להתגונן לדמיטרי והחברה מותנה בהפקדת סך של 10,000 ש"ח על ידיהם בקופת בית המשפט; ומתן רשות להתגונן לפליקס מותנה בהקפדת סך של 10,000 ₪ על ידיו בקופת בית המשפט.

הפיקדון האמור יופקד לא יאוחר מיום 24.10.2019.

לא יופקד הסכום במועד, אורה על דחיית ההתנגדות, על חידוש הליכי הוצאה לפועל ואפסוק את הוצאות הדיון בהתנגדויות.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ט, 10 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.