לפני תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 3.9.2018 בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

יוער כי הנתבע 1 הגיש הליך מקביל בגין אותו ארוע תאונה, במסגרת תיק ת"ק 73685-01-19, כאשר הובהר לצדדים כי ההכרעה בתיק זה תשליך על ההליך המקביל.

בכתב התביעה נטען ע"י התובעת כי נהג התובעת נסע מאחורי רכב הנתבעים (להלן: "המונית"), כאשר מימין חונים רכבים, לכשעצרה המונית בחניה מימין, המשיך נהג התובעת בנסיעתו, ולפתע יצאה המונית מהחניה בחוסר זהירות ומבלי לאותת ופגעה ברכב התובעת.

הנתבעים טוענים, מנגד, בכתב ההגנה כי נהג הנתבעים/המונית נסע בנתיבו כדין ולפתע סטה רכב התובעת מהנתיב השמאלי אל עבר נתיב נסיעת המונית ופגע בה.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ועיינתי בכל החומר שהובא בפני, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, שכן עדיפה עלי גרסת נהג התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת נהג הנתבעים, ואפרט.

נהג התובעת העיד כי נסע מאחורי מונית הנתבעים, אשר עצרה ונסעה לסירוגין, לפתע עצרה עצירה מוחלטת על מנת להוריד נוסעת, ולכן נהג התובעת המשיך בנסיעה ולפתע הרגיש "מכה ברכב".

מצאתי לתת אמון מלא בעדות נהג התובעת, עדות ברורה ישירה בלתי מתחמקת, המתיישבת עם כלל הראיות והנסיבות ועם הגיונם של דברים, ועדות זו הותירה בי רושם מהימן.

מנגד, עדותו של נהג הנתבעים/המונית היתה בלתי סדורה ומבולבלת.

נהג המונית העיד כי נסע ברחוב ביאליק כשהגיע לפנייה לצומת אפרים צור נסע בנתיב

השמאלי והתחיל להשתלב לכיוון הנתיב הימני לעבר תחנת האוטובוס במידה ויהיה נוסע שירצה

לעלות. תוך כדי ההשתלבות בנתיב הימני, נהג התובעת, אשר נסע מאחוריו לא נתן לו לסיים את

ההשתלבות ופגע בו.

גרסת נהג המונית אינה תואמת את הגרסה שמסר בכתב ההגנה, בטופס ההודעה לחברת הביטוח

ובכתב התביעה שהגיש בתיק המקביל, שם לא נטען כלל כי החל להשתלב לנתיב הימני, אלא כי

התאונה התרחשה במהלך נסיעה שלו בנתיב הימני, כאשר נהג התובעת, עפ"י הנטען, נצמד אליו.

בהמשך עדותו, שינה נהג הנתבעים גרסתו ומסר כי ניסה להשתלב לנתיב השמאלי ולאחר מכן החל

"להתבלבל" בדבריו ומסר כי הוריד נוסעת בנתיב הימני, השתלב לשמאל והתאונה התרחשה 150

מטר לאחר מכן.

בעדותו הודה בעצם נהג הנתבעים כי התאונה התרחשה תוך ניסיון שלו להשתלב בנתיב, דהיינו,

תוך כדי סטייה שלו מהנתיב.

זאת ועוד, עדות נהג התובעת מתיישבת עם מיקומי הנזקים ברכבי הצדדים ואופיי הנזקים, בניגוד לעדות נהג הנתבעים. שכן רכב התובעת נפגע בצד ימין קדמי במכות מעיכה ותלישה, בעוד הנזק ברכב הנתבעים הינו בצד שמאלי קדמי.

הדבר מתיישב עם עדות נהג התובעת, לפיה נהג הנתבעים סטה מנתיבו לכיוון נתיב נסיעת נהג

התובעת.

מיקומי הנזקים ואופיים אינם מתיישבים עם גרסת הנתבעים בכתב ההגנה (ובטופס ההודעה) לפיה

רכב התובעים "שיפשף" את הכנף השמאלי ברכב הנתבעים.

מיקומי הנזקים אף אינם מתיישבים עם הגרסה הנוספת, שהציג נהג הנתבעים בעדותו ולפיה נהג

התובע לא אפשר לו להשתלב בנתיב הימני, שכן אז סביר יותר כי מיקומי הנזקים ברכב התובעת

היו בחלקו האחורי ולא הקדמי.

יוער כי העד הנייטרלי מטעם התובעת לא התייצב, זו הפעם השניה, לדיון בבית המשפט. אך, לא מצאתי כי יש בכך כדי להשפיע על משקל הראיות, שכן סבורני כי די בעדויות שהובאו לפני על מנת לשכנע כי עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה במאזן ההסתברויות, ביחוד בשים לב לעדותו של נהג הנתבעים, אשר לא היתה מהימנה וסדורה, כאמור, ועת גרסתו, כפי שזו הובאה בכתב ההגנה, נסתרה בחקירתו הנגדית.

שוכנעתי, אם כן, כי התאונה נגרמה בשל סטיית נהג הנתבעים/המונית מנתיבו לכיוון נתיב נסיעתו של נהג התובעת.

באשר לרכיב הנזק, משלא נסתר רכיב זה ע"י הנתבעים, מצאתי כי עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה.

לאור כל האמור, מצאתי לחייב הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 10,158 ₪ , בצירוף אגרת המשפט בסך 758 ₪ , שכר העד כפי שנפסק (300 ₪ ) , ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ).

התובעת תישא במחצית השניה של האגרה.

התביעה שבתיק ת"ק 73685-01-19 נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.